החלטה בתיק בשא 14153/04

לפני בקשת נושה (להלן: " המבקש") לביטול החלטת המנהל המיוחד (להלן: " המנהל המיוחד") בה דחה  האחרון תביעת חוב, שהגיש המבקש.

המבקש הנו נושה של בני הזוג אליאס אדיב ומארי, שניהם פושטי רגל (להלן: " החייבים"). בא כוחו של המבקש מונה כנאמן לצורך מימוש נכסי החייבים בתיק פשיטת הרגל, ומשכך הם פני הדברים, תביעת החוב של המבקש שהוגשה ע"י בא כוחו - שכאמור מונה לנאמן על נכסי החייב, נבדקה ע"י המשיב שמונה ע"י בית משפט זה כבעל תפקיד, לצדו של הנאמן למטרת בדיקת תביעת החוב נשוא הערעור שלפנינו.

לטענת המבקש, החייבים הוציאו ממנו כספים על חשבון עסקת מכר מקרקעין שהתחייבו לקיימה; ברם, הם לא עשו כן. בעקבות זאת נקט המבקש בהליכים משפטיים כנגד החייבים.

בשלב כלשהו במהלך בירור התביעה, ניתן פסק דין חלקי נגד החייבים שבעקבותיו נפתח תיק הוצל"פ. הדיון ביתר המחלוקת נמשך בבימ"ש השלום ובתום ההתדיינות ניתן פסק דין סופי בו חויבו שני החייבים בתשלום סכום כסף נוסף. בעקבות פסה"ד הסופי, נפתח תיק הוצל"פ נוסף.

משנכשלו ניסיונות המבקש לגבות את החוב באמצעות הליכי הוצאה לפועל, פנה המבקש להליכי פשיטת רגל נגד החייבים,שביחס אליהם ניתנו צווי כינוס נכסים ובהמשך הוכרזו פושטי רגל.

המבקש מוסיף וטוען כי בשלב מסוים ובנפרד מעסקת המקרקעין (עסקת היסוד) שבעקבותיה נפתחו שני תיקי הוצל"פ, כאמור לעיל, הוא הלווה לחייבים עוד סכום כסף, ולשם הבטחת החזרתו מסר לו הבעל (החייב) שיק משוך על חשבון אשתו (החייבת), שיק שהוגש לביצוע ובגינו נפתח תיק הוצל"פ שלישי במספר ונכלל בתביעת החוב אותה הגיש למנהל המיוחד. המבקש לא מציין בבקשתו את סכום הכסף שהלווה לחייבים ולא את הנסיבות ו/ או המועד למתן ההלוואה.

המבקש הגיש באמצעות בא כוחו למנהל המיוחד תביעת חוב המתבססת על שלושה תיקי הוצל"פ שנפתחו בגין שני פסקי דין ושטר חוב. תביעת החוב הוגשה למשרד כונס הנכסים ביום 21.7.99 והיא הועברה לבדיקת המנהל המיוחד בחודש 4/04 .

לאחר בדיקת תביעת החוב הנ"ל ע"י המנהל המיוחד ועפ"י הוראות תקנות 76(ב) ו- 93(א) לתקנות פשיטת הרגל תשמ"ה - 1985 (להלן: "התקנות"), ביקש המנהל המיוחד מבא כוח המבקש לקבל פרטים משלימים ומסמכים שיש בהם כדי לבסס את תביעת החוב, בין השאר ביקש לקבל לידיו את פסקי הדין והחלטות בית המשפט שנתקבלו בשלב בירור תביעת הנושה בבית משפט השלום.

ב"כ המבקש הודיע למנהל המיוחד כי בשל חלוף הזמן אין ביכולתו להשיג את המסמכים המבוקשים, הואיל והתיקים בבית המשפט בוערו כבר. לתשובתו זו צירף ב"כ המבקש דפי חשבון משלושת תיקי ההוצל"פ.

בהעדר קיומם של המסמכים המשפטיים הרלוונטיים לבדיקת החוב, החליט המנהל המיוחד לדחות את התביעה מן הטעם שלא הוכחה.

דיון והכרעה

זכות הנאמן או המנהל המיוחד וחובתו כמי שמופקד על שמירת האינטרסים של כלל הנושים; גם כן, לברר באופן יסודי כל תביעת חוב המוגשת אליו אף אם היא מתבססת על פסק דין. ההלכה במשפטנו אימצה את הכלל, לפיו רשאי הנאמן להציץ מאחורי פסק הדין ולבחון את התמורה שניתנה בעדו. (לעניין זה ראו ע"א 1057/91 גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטיגר, פ"ד מו(4) 353 ובספרם של המלומדים לוין וגרוניס, פשיטת רגל - מהדורה שניה, עמוד 280).

נטל ההוכחה בתביעות חוב המוגשות לבעל תפקיד (נאמן בפשיטת רגל או מפרק בפירוק חברות)

מוטל לפתחו של הנושה, עליו להעביר מסמכים אשר עשויים לאמת את החוב הנטען על ידו.

דרך הטיפול בתביעות חוב מוסדרת בפרק ד' לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה - 1985.