החלטה בתיק בשא 14077/06 - פסקדין

בפניי בקשה למימוש החלטת בית המשפט מיום 24.4.06 לקבלת סעדים על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט (להלן: " הפקודה").

תמצית העובדות וטענות הצדדים

המבקשים עותרים בבקשה לקיום החלטתי מיום 24.4.06 (בש"א 6735/06) בה קבעתי:

" פעם אחר פעם אפשרתי למשיבים ולמשיבה הפורמלית לעמוד בהוראות פסק הדין מיום 15.9.2003. היום אפריל 2006 עדיין לא קוימו חלק מצוי העשה כשהמשיבים מלהטטים בסבך טענות משפטיות ואחרות. קראתי את טענות הצדדים, את פסק הדין האמור והחלטותיי הן בעניין עיכוב הביצוע, הפקדת הערבות ובקשות קודמות לביזיון ואני מוצא כי הדין עם המבקשים מנימוקיהם. המשיבים יפעלו לקים את צווי העשה אשר טרם בוצעו וזאת בתוך 45 יום. היה ואלו לא יקוימו, ימונה במועד זה מומחה מטעם בית המשפט לבחון את קיום הצווים עד כמה קויימו ועד כמה הופרו ויוטל קנס של 1,000 ש"ח ליום לכל אחד מהמשיבים 1 ו- 2 בשל אי קיום הצווים, כפי שיקבע המומחה, עד לקיום פסק הדין האמור במלואו"

המבקשים טוענים, כי מיום מתן ההחלטה ועד ליום הגשת הבקשה, לא התחדש דבר והמשיבים ממשיכים להפר את צווי בית המשפט. המבקשים טוענים, כי המשיבים לא פנו אליהם, לא שילמו סכום כלשהו ולא ביצעו דבר.

עוד טוענים המבקשים, כי הערבות שנתנו המשיבים להבטחת ביצוע חלק מצווי העשה, קושרת אותם לצווי העשה ומחייבת אותם באופן אישי להבטיח את ביצוע הצווים.

המשיבים טוענים, כי צווי העשה אשר בגין הפרתם הוגשה הבקשה למתן צווים על פי סעיף 6 לפקודה, ניתנו כנגד המשיבה הפורמאלית בלבד.

המשיבים טוענים, כי הבקשה לפי סעיף 6 לפקודה כנגד המשיבים התבקשה בשל הטענה, כי הם המנהלים והמכוונים של פעולות המשיבה הפורמאלית.

לטענת המשיבים, שעה שהוגשה הבקשה הייתה המשיבה הפורמאלית בהליכי פירוק ואף מונו לה מפרק זמני ומנהל מיוחד לניהול הליכים משפטיים מטעמה ולמשיבים לא היה כל מעמד במשיבה הפורמאלית.

המשיבים טוענים, כי ההחלטה אשר ניתנה על ידי בית המשפט ביום 24.4.06 בטעות יסודה שכן אין אבחנה בין המשיבים לבין המשיבה הפורמאלית והמשיבים ולא היה מקום לצרף את המשיבים לבקשה.

עוד טוענים המשיבים, כי בית המשפט שגה שעה שנתן צו לפי הפקודה מבלי לזמן את המשיבים להתייצב בפניו.

המשיבים מוסיפים וטוענים, כי המבקשים מעוניינים למעשה באי קיום ההחלטה אשר קבעה כי ימונה מומחה כהחלטה עיקרית, שעה שהם מבקשים מבית המשפט, כי לא ימונה מומחה אלא יטיל קנסות על המשיבים והבקשה למינוי מומחה הינה חליפית לבקשתם העיקרית למינוי מומחה.

דיון

ביום 15.8.05, ניתן פסק דין ובמסגרתו ניתנו צווי עשה אשר הופנו אל המשיבה הפורמאלית.

המשיבים לא היו צד להליכים בגינם ניתן פסק הדין וככל שהיו מעורבים בהליכים אלה, עשו זאת כאורגנים של המשיבה הפורמאלית.

בבש"א 6735/06 ביקשו המבקשים לחייב את המשיבים בביצוע צווי העשה אשר הוטלו על המשיבה הפורמאלית ולחייבם בקנס או מאסר תחתי עד לביצוע צווי העשה וזאת מכוח היותם בעליה ומנהליה של המשיבה הפורמאלית אשר גרמו למשיבה הפורמאלית, לשיטת המבקשים, להפר את צווי העשה.

את בקשתם זו, סומכים המשיבים על ע"א 371/81 מוניות הדר נ' אמיל ביטון ואח', פ"ד לד(4) 233 (להלן: " מוניות הדר") וטוענים, כי המשיבים הפרו את צו בית המשפט שעה שהם היו מחוייבים לבצעו כאורגנים של המשיבה הפורמאלית.

בהלכת מוניות הדר התייחס בית המשפט ליחס בין אורגנים של חברה לבין החברה בכל הקשור להפרת צווים שיפוטיים אשר ניתנו כנגד החברה וקבע, בעמ' 241, כי:

" התאגיד, כנעדר ישות משפטית פיזית פועל באמצעות האורגנים שלו, אשר פעולתם נחשבת כפעולת התאגיד ומחשבתם נחשבת כמחשבתו של התאגיד. על כן, כאשר צו שיפוטי מופנה כלפי תאגיד, תהא זו בראש ובראשונה, פעולתם של האורגנים אשר תקבע אם התאגיד מקיים את הצו או מפר אותו. אם ברצוננו להשיג את המטרה החקיקתית העומדת ביסוד הוראת סעיף 6 לפקודה, עלינו לקבוע כי האורגנים של התאגיד, אשר במעשיהם או במחדליהם, מביאים לכך כי התאגיד לא יבצע בעתיד צו שיפוטי המחייבו כדין, מבצעים בהתנהגותם זו ביזיון "אזרחי", כאמור בסעיף 6 לפקודה"

(ההדגשה שלי- מ.א.)

בהחלטתי מיום 15.8.2005, עמדתי על כך, כי סנקציה המוטלה על פי הפקודה, הינה סנקציה הצופה פני עתיד, היינו סנקציה אשר נועדה לכפות על פלוני לבצע צווים שיפוטיים אשר הוטלו עליו.