החלטה בתיק בשא 13766/07 - פסקדין

בפניי בקשה למחיקת התביעה שכנגד, אשר הגישו המשיבים 1 ו-2 (להלן: " המשיבים"), בתיק העיקרי (ה.פ. 148/07), על הסף, בטענה, כי הדין אינו מתיר הגשת תביעה שכנגד בתובענה שנפתחה על דרך של המרצת פתיחה, וכן בטענה לפיה לא שולמה אגרה בגין הגשת התביעה שכנגד אשר צורפה לכתב התשובה, מבלי שהוקלדה ומבלי שנמסרה למבקשים על פי הזמנה כדין, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").

ה"תביעה שכנגד", אשר צורפה לכתב התשובה מטעם המשיבים, הינה תביעה לסעד כספי, בשל הפרות נטענות של הסכם המכר ע"י המבקשים.

בתשובתם, טוענים המשיבים, כי לכל נתבע זכות להגיש תביעה שכנגד ובלבד שקיימת זהות בין בעלי הדין, וכי זכות זו חלה על כל תובענה, גם אם הוגשה על דרך של המרצת פתיחה.

עוד טוענים המשיבים, כי, ממילא, אין התובענה ראויה להידון על דרך של המרצת פתיחה, שכן הליך של המרצת פתיחה נועד לצורך פתרון עניינים דחופים ובלתי מסובכים מבחינה עובדתית, ולמקרים בהם אין מחלוקת בין הצדדים על מסכת העובדות וכל שעל ביהמ"ש לעשות הוא, להכריע בדבר הפרשנות הנכונה של העובדות, או בדבר המסקנה הנכונה אשר יש להסיק מהן.

המשיבים טוענים, כי מכתב התובענה וכן מהתצהיר המצורף אליה עולה, שמדובר בתובענה לפסק דין הצהרתי, המצהיר על ביטול חוזה מכר וכי הצדדים חלוקים לגבי כמעט כל רכיב של היחסים ביניהם ומשום כך בירור המחלוקת אינו פשוט כלל ועיקר, ויידרשו בו עדויות של מומחים, וכן שמיעת עדים מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובניה והם מתריעים, כי ביהמ"ש " יתבקש מיד בדיון קדם המשפט הראשון להפעיל סמכותו בהתאם לתקנה 258 לתקנות, ולהעביר את הדיון למסגרת של תובענה רגילה".

עוד טוענים המשיבים, כי גם אם תוגש התובענה שכנגד, כתביעה רגילה, יאוחדו שתי התובענות יחדיו וממילא נגיע לאותה תוצאה.

לפיכך עותרים המשיבים, בסעיף 27 לתגובתם, לדחיית הבקשה, ומבקשים כי ביהמ"ש יורה, כבר כעת (בניגוד לאשר נאמר בסעיף 16 לתשובתם, לפיו יעלו טענה זו בישיבת קדם המשפט הראשונה), על העברת הדיון בהמרצת הפתיחה למסגרת של תובענה רגילה, ביחד עם התביעה שכנגד ולחילופין - להורות על הפרדת הדיון בתובענה שכנגד מהמרצת הפתיחה ושמיעתה כתובענה נפרדת.

דיון ;

הלכה היא, כי לא ניתן להגיש תביעה שכנגד בהליך המוגש על דרך של המרצת פתיחה. זאת ניתן ללמוד מלשון תקנה 52 לתקנות, הקובעת זכותו של נתבע בתביעה (ולא של משיב בתובענה),להגיש תביעה שכנגד. כך גם לשון תקנה 53, המורה כיצד תוגש תביעה שכנגד, הנוקטת לשון " תביעה" ולא לשון " תובענה". ראו, לשם השוואה, לשונה של תקנות 216 ו- 217.

אשר להעברת ההליך למסגרת של תביעה רגילה -

תקנה 253 לתקנות מתירה להגיש כל תובענה לסעד הצהרתי, על דרך של המרצת פתיחה, וכעיקרון, זכותו של בעל דין לבחור את הדרך בה יפנה לערכאות, דהיינו - להגיש תביעתו בהליך הנראה לו מתאים, ובלבד שדרך זו אפשרית על פי הדין, ואין בה שימו לרעה בהליכי בית המשפט.

אמנם, על פי תקנה 258 לתקנות, רשאי ביהמ"ש " בכל שלב של הדיון", " לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה", אולם הוא יעשה כן רק כאשר " נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה".

על בית המשפט הדן בבקשה להעביר הליך של המרצת פתיחה לדרך של תובענה רגילה, ליתן דעתו לשתי שאלות:

האחת - האם תתבררנה העובדות השנויות במחלוקת די הצורך אף במתכונת של המרצת פתיחה ובהעדר כתבי טענות.

השניה - האם יקופח אחד מבעלי הדין על ידי הגבלת האפשרות להביא עדים ככל העולה על רוחו, כאשר הוא תלוי בהיתר מבית המשפט על פי תקנה 257 .

ראו: ע"א 4610/90 פרספוליס בע"מ נ' אורנה מרקל; ע"א 617/73 נתנאל נ' זנגורי, פ"ד כח(1) 839 וע"א 1937/92 הנ"ל.

אמנם, כאשר פרשת העובדות מורכבת ומסובכת הינה, יהא מקום להעביר את ההליך לדרך של תובענה רגילה - ע"א 59/80 פלדי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד לה(4) 382, אולם לא בכל מקום בו יש צורך בבירור עובדתי נאמר  שדרך של המרצת פתיחה אינה הדרך המתאימה לבירור ההליך ואין בעצם קיומה של מחלוקת עובדתית כדי לשלול את ההצדקה לניהול ההליך בדרך של המרצת-פתיחה, אם המחלוקת אינה מסובכת וניתן לבררה גם במסגרת המוגבלת המאפיינת הליך זה - ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר, פ"ד מט(2) 233.

יש עוד לזכור, כי בית המשפט מוסמך, על פי תקנה 257 לתקנות, להתיר הבאת ראיות נוספות מעבר לתצהירים, לרבות עדים והוא  ינהג כך כל עוד אין מדובר במספר מוגזם של עדים -         ע"א 156/76 מאיר שטרן נ' הלמוט פרידמן, פ"ד לא(1) 575; ע"א 455/82 מאיר נ' י' ש' מזרחי, פ"ד לז(3) 579.

כך, גם אין כל מניעה להגשת חוו"ד מומחים בהליך המתנהל על דרך של המרצת פתיחה -         ה"פ (נצרת) 236/05 - שלמה נחמיאס נ' רחל כוכבי, ואף אין מניעה, שביהמ"ש ימנה מומחה מטעמו - ה"פ (נצרת) 1134/04 - עזבון המנוחה סבחה יוסף אבראהים ז"ל נ' נופה מוחמד שלבי; ה"פ (תל-אביב-יפו) 184/05 - עיזבון המנוח מנדל שירדסקי ז"ל נ' בלחני סולימן; ע"א 7225/03 - עלי דואד אלפתיאני נ' מדינת ישראל.