בפניי בקשה לביטול פסק הדין, אשר ניתן כנגד המבקשים, בת.א. 188/07 בבימ"ש זה, ביום 26.6.07, בהעדר כתב הגנה מטעמם.
אין חולק שכתב התביעה נמסר למבקשים, כדין, ביום 13.3.07 וכי המבקשים לא הגישו כתב הגנה במועד.
לפיכך, אין מדובר בביטול מחובת הצדק, אלא בביטול שהינו בשיקול דעתו של ביהמ"ש.
בבוא בימ"ש לשקול בקשה לביטול פס"ד שניתן, בהעדר צד, עליו לבחון שתי שאלות:
א. מהי הסיבה למחדלו של הצד שכנגדו ניתן פסק הדין?
ב. מהם סיכויי ההצלחה של המבקש, בהליך העיקרי, אם יבוטל פסק הדין.
השאלה הראשונה, חשובה פחות מהשנייה. לשאלה השניה ניתן משקל רב יותר, אולם גם לשאלה הראשונה חשיבות מסויימת ואין היא חסרת משקל - ע"א 3521/04
רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ; רע"א 1119/05
גולדסיל נ' ביליה רוברט - נכסים ובניה בע"מ.
בין שתי השאלות "יחסי גומלין" - אם, למשל, לא ניתנה סיבה סבירה למחדל, ומתברר, שהמחדל או נסיבות העניין עולים כדי זלזול מופגן כלפי בית המשפט, לא ייעתר ביהמ"ש לבקשה, אלא אם כן יביא הדבר לעיוות דין בולט.
כך - גם אם מתברר, כי המחדל נגרם בשל רשלנות כלשהי מצד המבקש או מצד בא-כוחו, אולם מנגד נראה, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, ייטה ביהמ"ש, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר דיון בתובענה העיקרית, לגופה - ע"א 32/83 בר"ע 301/81 -
ויולט אפל נ' דוד
קפח פ"ד לז(3) 431, וביהמ"ש יאזן בין זכויות הצדדים בדרך של פסיקת הוצאות - רע"א 6265/04 -
מאיר כסיף עו"ד נ' דורון רובין . פ"ד נט(3), 913, עמ' 917-918.
יש לזכור, כי מטרתו העיקרית של ביהמ"ש הינה לעשות צדק.
אמנם, זכויותיו של הצד שכנגד לסיום ההליך נכללות, גם הן, בגדר שיקולי "עשיית הצדק" - רע"א 1958/00 -
אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה; רע"א 3645/92
קלנר נ' לופוביץ . מז(4) 133, אולם יש לזכור, שבבסיס עשיית הצדק מונחת, איתנה, זכות הגישה החוקתית לערכאות, אשר משמעותה היא זכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט,
לגופו של ענין.
ראו דברי ביהמ"ש ב רע"א 8292/00 -
גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון:
"
האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו"
ראו גם: רע"א 8743/01 -
אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת
חשמל בע"מ . פ"ד נו(4), עמ' 61.
בדחיית תובענה מטעמים של סדרי דין, ולא לגופה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות היסוד של הגישה לערכאות. מדובר בתוצאה קשה אשר ראוי שלא להגיע אליה, אלא במקרים קיצוניים, מקום בו, למשל, גילה המבקש זלזול בוטה בהליכי ביהמ"ש, או כאשר הליכים אחרים (כגון הטלת הוצאות), אין בהם כדי לרפא את מחדלו של הצד המבקש ביטול פסק הדין.
ראו, לעניין זה, דברים שנאמרו בברע"א 1958/00
נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה
וטלביזיה בבית אל על תק-על 2001(2), 217:
"...
בית-המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית-המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעים חלופיים, העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על-ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך-כלל ראוי הוא כי בית -המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על-ידו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית-המשפט
."
ומן הכלל אל הפרט -
בענייננו מדובר במחדל מתמשך, שכן המבקשים פנו, באמצעות שני באי כח מטעמם (בזה אחר זה), אל ב"כ המשיבה וביקשו אורכות להגשת כתב הגנה, למרות זאת לא הוגש כתב הגנה, גם לאחר שניתנו הארכות ועבר מועד האחרונה שבהן.