החלטה בתיק בשא 13528/05 - פסקדין

עו"ד יונאי, הנאמן להסדר הנושים של חברת אלקטרו מתכת הנדסת חשמל בע"מ (להלן - "הנאמן" ו"החברה", בהתאמה), מבקש להורות לחברת אל-יעד בע"מ (להלן - "המשיבה") לאשר את החשבון הסופי שהגישה לה החברה בקשר עם עבודות חשמל שבוצעו על ידי החברה בבית חולים "כרמל" בחיפה ולהמציא לנאמן את האישור לחשבון. כמו כן, מבקש הנאמן להורות למשיבה לשלם לנאמן את הסכום בהתאם לחשבון המאושר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16/04/05 ומע"מ.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לתשלום עבור פרק 8.3 לחשבון העוסק בהתקנת פסי אספקה לחשמל ולגזים (להלן - "פרק פסי האספקה" או "פרק 8.3"). לטענת הנאמן, לחברה מגיעים כספים בשל פעולות התכנון אשר עשתה, פעולותיה לאישור הציוד המתאים אצל המזמינה, המפקח ומנהל הפרויקט, ועבור התקנת פסי האספקה וחיבורם. כל זאת, בניכוי הסכומים ששולמו ישירות על ידי המשיבה לספק הפסים - חברת זילברמן מערכות גזים בע"מ (להלן - "זילברמן"). נטען, כי על הסכמת המשיבה להכללת נושא פסי האספקה ניתן ללמוד ממכתב שנשלח על ידי מנכ"ל החברה, מר ג'ינו, למשיבה ביום 29/09/04, בעקבות פגישה שהתקיימה במשרדי המשיבה בנוכחות בעלי המשיבה, מר ורדי, וחשב המשיבה, מר בן יאיר.

מכתב זה, הנושא את הכותרת "סיכום דברים להמשך וגמר עבודות חשמל בבית חולים כרמל", כולל, בין היתר את סעיף 3, שתוכנו כדלקמן:

" 3 .     פרק הגזים הרפואיים ישאר בתוקפו (תוך קיזוז הסכומים ששולמו על ידכם ישירות לזילברמן העומדים ע"ס של 195,622 ש"ח לפני מע"מ) תוך התחייבות שהעבודה תסתיים לשביעות רצונכם המלאה, לרבות עמידה בלוחות הזמנים (בכפוף להתקדמות הפרוייקט על ידכם) למסירת הפרוייקט למזמין עבודתכם."

המשיבה טוענת, כי לא היתה כל הסכמה כמתואר בסעיף 3 למכתב הנ"ל, אלא מדובר בבקשה של החברה לכלול את עניין פסי האספקה בחשבון ובקשה זו לא נענתה. לטענתה מי שבפועל ביצע את התקנת פסי האספקה היא חברת זילברמן ולכן אין כל מקום לדרישת החברה לתשלום עבור עבודות אלה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים המצורפים לבקשת הנאמן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

מהמסמכים עולה כי לאחר תקופה שבה היתה אי שביעות רצון של המשיבה מהתנהלות החברה והיתה מחלוקת בין הצדדים באשר למקדמות שניתנו לחברה, עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה על השבת השיקים שניתנו כמקדמות ועל השארת פרק פסי האספקה בתוקפו, תוך התחייבות שהעבודה תסתיים לשביעות רצון המשיבה, לרבות עמידה בלוחות הזמנים. מאחר והחברה סבלה מקשיי נזילות באותה תקופה והתקשתה לשלם לזילברמן עבור פסי האספקה ולהמתין עד קבלת התשלום הכולל מאת המשיבה בסיום העבודות, סוכם שהמשיבה תשלם ישירות לזילברמן עבור הפסים.

על המכתב מיום 29/09/04 לא השיבה המשיבה. אין טענה כי השיקים שניתנו לחברה כמקדמות לא הושבו אליה, כפי שאכן צויין שייעשה באותו מכתב.  לא רק שהמשיבה לא הביעה הסתייגות מהאמור בהסכם, כפי שניתן היה לצפות במצב כגון זה, אלא שלאחר קבלת המכתב המשיבה פרעה את החשבון החלקי מס' 11 שהוגש למשיבה על ידי החברה. העבודות שעל פיו נערך חשבון זה כוללות גם עבודות בגין פרק פסי אספקה.

רק ביום 27/06/05 שלחה המשיבה חשבון סופי לחברה בעקבות החלטתי מיום 28/05/05 - לאחר שפניותיו של הנאמן למשיבה לא נענו והוגשה על ידו בקשה למתן הוראות (בש"א 7468/05). מחשבון זה הושמט התשלום בגין פרק 8.3. הנאמן פנה אל המשיבה מספר פעמים בבקשה לתקן את החשבון ולכלול את פרק 8.3 בו, בהתאם לאמור במכתב מיום 29/09/04, ונענה ביום 10/08/05 על ידי ב"כ המשיבה. מתשובתה עולה כי הסיבה היחידה לאי הכללת פרק 8.3 בחשבון הסופי היא שהעבודה לא הסתיימה לשביעות רצונה של המשיבה, לא עמדה בלוחות הזמנים ובדיעבד הסתבר לה שהחברה מצויה בקשיים ונכנסה לפירוק. לפיכך - כך נרשם - מימשה המשיבה את האופציה שניתנה לה בסעיף 3 למכתב מיום 29/09/04.

בניגוד לאמור בתשובת המשיבה, הרי שבתצהיר ורדי, שהוגש כתגובה לבקשה דנן, נטען, כי סעיף 3 הנ"ל הוסף למכתב על ידי החברה, בניגוד להסכמת המשיבה. אכן, רק בתצהיר מר ורדי נטענת לראשונה הטענה כי סעיף 3 למכתב מיום 29/09/04 מנוגד להסכמה בין הצדדים. אם אכן היתה טענת המשיבה נכונה, חזקה עליה, כי היתה מביעה את סירובה להכיר בסעיף 3 זמן סביר לאחר קבלת אותו מכתב, או לכל המאוחר לאחר קבלת בקשותיו השונות של הנאמן לתקן את החשבון הסופי ולכלול בו את פרק פסי האספקה. מר ורדי העיד כי לא נכח בישיבה מיום 29/09/04, וזאת בניגוד לאמור במכתב. עוד אמר, כי המכתב לא הגיע אליו אישית ושראה אותו "בהמשך", ורדי לא מחה על הכתוב בו. משאני נדרשת למחלוקת זו אקבע שאין זה מתקבל על הדעת שהמשיבה לא הסכימה לתוכן המכתב ולמרות זאת בחרה למלא פיה מים במשך כשנה וחצי ולחכות ולראות מה ילד יום.

זאת ועוד, אין גיבוי בראיות לחוסר שביעות רצון מביצוע העבודה על ידי החברה, לטענת המשיבה. מכתבי המשיבה בהם היא מלינה על ביצוע עבודה שלא כנדרש הם מהתקופה שקדמה להסכמה שגובשה בין הצדדים, לפני ספטמבר 2004. המכתב היחיד שנשלח בעניין העבודות למר ג'ינו לאחר ספטמבר 2004 הינו מכתב מיום 25/11/04, בו מבקשת המשיבה להודיע כי במידה ולא יבוצעו עבודות שונות בהתאם ללוח הזמנים כמתוכנן, תפעל המשיבה לחילוט ערבויות העומדות לרשותה וכי החברה תשא באחריות לקנסות פיגורים. מדובר בהתראה טרם התרחשות פיגור בלוח העבודה ולא במצב שבו כבר נוצר פיגור. יתרה מכך, במכתב תשובה מיום 30/11/04, חמישה ימים לאחר מכן, מציין ג'ינו כי המטלות של החברה במחלקת נשים הסתיימו ונשארו שני דברים "לא מושלמים" שאינם בשליטת החברה.

בנוסף ראוי להדגיש שהנאמן צירף לבקשה שני מכתבים - האחד של מר שמואל צמל, שהיה מנהל הפרוייקט של עבודות הבניה במחלקת הנשים בבית החולים כרמל, והשני של מר משה ברגר, מהנדס ראשי של בית החולים - המאשרים כי עבודות החברה בוצעו באופן מקצוע ולשביעות רצונם המלאה. החברה לא היוותה גורם לעיכוב בלוחות הזמנים של הפרוייקט.

מן המקובץ עולה, כי מחד טוענת המשיבה שפרק פסי האספקה לא נכלל בהסכמת הצדדים. מאידך נטען, כי מי שביצע את העבודה בפועל היתה חברת זילברמן. אך בנוסף ובניגוד לכך טוענת המשיבה לאי שביעות רצון מביצוע העבודות על ידי החברה. טענות אלה סותרות אחת את השנייה והן בבחינת טענות עובדתיות חלופיות חסרות בסיס ראייתי.

מסקנתי היא כי על המשיבה לשלם לחברה עבור פרק 8.3 ועבור החריגים (עליהם המשיבה לא חלקה והם מופיעים בחשבון שהוגש לחברה בפרקים אחרים), בניכוי הסכום ששולם לחברת זילברמן ובניכוי הסכום בגין נקיון עליו הסכים הנאמן לוותר במהלך הדיון (עמ' 5 ש' 17-18 לפרוט'). לאור האמור בסעיפים 19 ו-20 לבקשת הנאמן, לסכום שעל המשיבה לשלם בתוספת מע"מ, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16/04/05 ועד יום התשלום בפועל.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום ט"ו בטבת, תשס"ו (15 בינואר 2006) בהעדר (נשלחה במנ"ת).