החלטה בתיק בשא 13440/06

1.         בפני בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון או להפחתתו באופן משמעותי להבטחת הוצאות המשיבה בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' הש' מ. רניאל) מיום 19.7.06 בת.א. 12925/05, אשר חייב את המבקשים לפנות דירה בשטח של 18.65 מ"ר ולשלם דמי שימוש ראויים בסך כולל של 11,700 ש"ח וכן הוצאות משפט.  

המבקשים משתיתים את בקשתם על מצבם הסוציואקונומי הקשה, הכנסתם הנמוכה וחובותיהם הרבים.   

2.         המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי מדובר בערעור חסר סיכוי על פסק דין לפיו בו חויבו המבקשים לפנות נכס אליו פלשו שלא כדין, וכן חויבו לשלם למשיבה סך של 11,700 ש"ח בגין השימוש בנכס והוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

3.         המבקשים חזרו וטענו כי אם יחויבו להפקיד את הערבון תפגע זכות היסוד שלהם לערער על פסק הדין, אך הודו כי לא שילמו למשיבה את הסכום שנפסק ואף לא את הוצאות ההליך. עם זאת, הודיעו כי פנו לקרובי משפחתם והם מקווים לשלם את ההוצאות בתוך 30 יום. 

דיון

4.         על המבקש פטור מערבון, לשכנע את בית המשפט קיומם של שני תנאים מצטברים; כי אין ביכולתו לשלם את הערבון וכי קיימים סיכויים להצלחת הערעור.

רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה, והפקדת הערבון נועדה להבטחת המשיבים שמא יצאו נפסדים בשל אי יכולתם לגבות את ההוצאות, אם ייפסקו לטובתם.

"הכלל הוא, כי על בעל דין המערער (או מבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד - אם יידחה ערעורו (וראו, לדוגמא: ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, לא פורסם, רע"א 1243/98 אלפי נ' אלפי, לא פורסם, ע"א 2021/94, 2018/94, 1989/94, 2044/94, 2022/94, כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן ואח', לא פורסם). על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת ערבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג' - שמימושה אינו ודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים), מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים (וממילא הסיכויים, כי יחוייב בהוצאות המשיב נמוכים) וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2), 383)".(ראה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ תק-על 2000(2), 128; וכן ע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון-דיור לקהל החרדי ואח', תק-על 2000 (3), 2574).

5.       אשר למצבו הכלכלי של מבקש הפטור, נקבע בפסיקה כי על בעל דין המבקש לקבל פטור מהפקדת ערבון לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו.

" הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90 רביבו נ' בנק הפועלים, תקדין עליון 1119 (3)90). נפסק, כי בלא פרטים מהימנים על הכנסת המבקש הנתמכים במסמכים ופרטים על רכושו וחובותיו לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון (ע"א 4752/97 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים, תקדין עליון 1887 (2)92)". (ע"א 7411/98 אבנר בורוכוב נ' אליהו טל ואח', תק-על 99(4), 80; כן ראה רע"א 2598/99 ימין ומרים כהן נ' שמשון ונחמה נח, תק-על 2000(1), 242; בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2), 732).

"זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 שמעוני נ ' שמעוני, תקדין עליון 95(1) 1211)". (ראה ע"א 7411/98 הנ"ל בעמ' 81; וכן בש"א 4667/90 אלפסי נ' אלפסי, תק-על  90(4), 132; רע"א 8496/99 ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2000(2), 239; בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', תק-על 88(3), 156).

          בענייננו, המבקשים הניחו תשתית ראייתית חלקית בלבד לתמיכה בטענתם בדבר מצבם הכלכלי הקשה, לרבות מכתב מעו"ס המנהלת את המחלקה לשירותים חברתיים במזרח חיפה, אך לא פרשו בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיהם. כן נוגדת הודעתם בדבר נכונות בני המשפחה לממן את תשלום ההוצאות למשיבה את האמור בסעיף בתצהירם בדבר ניסיונות שנעשו על ידי המבקשים לגייס את המשאבים הדרושים לתשלום הערבון.

6.      המבקשים מיוצגים על ידי עורך דין פרטי, כך בהליך זה וכך גם בהליך בפני בית משפט קמא.

לעניין זה נקבע: " בנסיבות העניין, מתבקש היה גם כי ינתן הסבר כיצד מתיישב הסעד המבוקש עם עובדת ייצוגה של המערערת בערכאה זו, כמו גם בערכאות קודמות. לכאורה, בהעדר הסבר לסתור, מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד עירבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. במצב זה, אין מקום לפטור המבקש מהפקדת עירבון". (ראה ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה, תק-על 2002(2),1989).

7.       זאת ועוד, גם אם יש בסיס לטענת המבקשים בדבר מצבם הכלכלי הקשה, לא ראיתי להענות לבקשתם, שכן המבקשים טרם פרעו את ההוצאות שהוטלו עליהם על ידי בית המשפט קמא. עובדה זו עומדת בעוכריהם של המבקשים שהרי הערבון נועד כל כולו להבטחת הוצאות המשיבה בהליך הערעור, ואי תשלום הוצאות המשיבה בהליך דלמטה, רק מוכיח את הצורך בחיוב המבקשים בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיבה ונותן לכך משנה תוקף.

" אי תשלום הוצאות בבית משפט קמא יכול להוות שיקול משמעותי באי מתן פטור מהפקדת ערבון בהליך של ערעור". (ראה רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נ' אלסינט תק-על 2001 (3) 2139; וכן ע"א 8223/98 ורד שאול נ' דר' חיים פרידמן, תק-על 99(2) עמ' 1562; ע"א 976/00 אחים חג' עלי ושות' נ' קרן האיזון תק-על 2000(2) עמ' 1896; בש"א 2008/94 מאירה ואריק ארטרכט נ' יעקב זלבסקי ואח', תק-על 94(2), 1351).

8.      בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, אולם מעיון בכתב הערעור עולה כי לכאורה מדובר בערעור שהינו עובדתי ברובו.

"ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אשר שמעה והתרשמה מן העדויות שהובאו בפניה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, וכאשר קיימות נסיבות המצדיקות את ההתערבות" (ראה ע"א 9555/02 זידאן זידאן ואח' נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ ואח', פ"ד נט(1) 538, עמ' 552-553). 

9.      עם זאת, שוכנעתי להניח כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו קל. 

בנסיבות הענין אני מפחיתה את סכום הערבון לסך של 8,000 ש"ח, אשר יופקדו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יידחה הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, ללא התראה נוספת.