החלטה בתיק בשא 13397/05

עניינה של הבקשה: לעיין מחדש בהחלטתי מיום 1.11.04 בבש"א 14090/04 בה ניתן צו מניעה זמני לפיו נאסר על המבקש להמשיך בהליכים בתיק הוצל"פ (תל-אביב) 01/41460/09/4 (להלן: "תיק הוצל"פ") למימוש משכנתא ללא הגבלת בסכום שנרשמה לטובתו על נכס מקרקעין על שם ישורון לאה ז"ל הידוע כגוש 6336 חלקה 650 ברח' אבנר 30, צהלה, תל-אביב (להלן: "הנכס").

לטענת המבקש, יש מקום לעיין מחדש בהחלטה בשל שינוי נסיבות שנודעו למבקש לאחר מתן ההחלטה לפיהן המשיבה הינה בעלים של דירת מגורים נוספת שאיננה נשוא תיק ההוצאה לפועל דירת המגורים ברח' הלל סילבר ברמת גן (להלן: "הדירה הנוספת").

ב"כ המבקש נסמך על תקנה 368 לתקנות סד"א לפיהן רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני אם ראה כי הדבר מוצדק בשל שינוי נסיבות וגילוי עובדות חדשות מאז מתן הצו.

נימוקי הבקשה :

א. העובדה שלמשיבה דירת מגורים נוספת.

ב. חוסר תום לב המשיבה שלא גילתה פרט זה בדיון הקודם, מה עוד שמדובר בסעד מן היושר.

ג. מאזן הנוחות פועל לרעתה של המשיבה, שכן החוב עולה ותופח והתובענה שהגישה בתיק העיקרי טרם נקבעה לדיון, וזאת על אף שבית המשפט התייחס לצורך להקדים את הדיון בתיק העיקרי. זאת ועוד; נגד המשיבה וחברה בשם בל פאם בע"מ ואח' הוגשה תביעה  לבית משפט זה בת.א. 31100/00 וזאת בגין חוב של כ-2 מיליון ש"ח ובתוספת ריבית של 21.8% לשנה מיום 20.12.00. סכום החוב בחשבון אותה חברה מגיע לכדי למעלה מ-3 מיליון ש"ח. קיים איפוא חשש כי כל דחייה נוספת של המשך ההליכים למימוש המשכנתא, עלולה להביא לכך שלא יהיה בנכס המשועבד כדי לפרוע את החוב לבנק. מנגד, המשיבה יכולה לעבור להתגורר בדירה הנוספת שבבעלותה. כמו כן חזר ב"כ המבקש על טענות שהושמעו בטרם מתן ההחלטה הראשונה ועמדתי עליהן בהחלטתי.

תגובת המשיבה

הבקשה היא בקשת סרק וראוי היה למוחקה על הסף. לא מדובר בראייה חדשה או הסתרת עובדות בדבר בעלותה של המבקשת על הדירה הנוספת. המסמך בענין בעלות המשיבה על דירה זו מצוי בתיק בית המשפט בבש"א בה ניתן צו המניעה. (צורף לתגובה נספח ב').

המשיבה הגישה בקשה להפחתת הערבות הבנקאית וציינה כי בבעלותה דירה ברח' אבא הילל, ברם הדירה ממושכנת לטובת בנק הפועלים.

ב"כ המבקש הגיב לבקשה הנ"ל והיה ער לעובדה שלמשיבה דירה ברח' אבא הילל. לפיכך האמירה בבקשה הנוכחית לפיה: "לאחר שניתן צו מניעה הזמני, הוברר, בין השאר, בסיוע חוקר פרטי שהבנק הסתייע בשירותיו כי המשיבה הינה הבעלים של דירה ברח' אבא הילל סילבר...", לא נכונה.

יתר על כן, הבנק ידע על הדירה ברמת גן עובר להגשת הבקשה, שכן בשנת 2000 הגיש בא כוחו הנכבד עו"ד מולאור בקשה לעיקול של אותה דירה נוספת (נספח ג' לתגובה). משמע, את הטענה בדבר חוסר תום לב לה טוען המבקש יש להפנות אליו, לא זו בלבד שהועלתה טענה שעל פניה איננה נכונה, אלא שהבנק הרחיק לכת בביצוע פעולות חסרות תום לב כשלוחו של הידוע בציבור של המשיבה ד"ר ישורון כדי לסייע לו ולשלול מהמשיבה את זכויותיה הכלכליות שצברה בהיותה ידועה בציבור של ד"ר ישורון במשך 17 שנה.

הבנק חוזר בבקשה הנוכחית על טענות שכבר הועלו בעבר,  במסווה של עיון מחדש.

לענין שינוי מאזן הנוחות: אין ממש בטענת הבנק. לא בהכרח נכס נוסף מטה את מאזן הנוחות לטובתו . היו מקרים בהם בנכס מסחרי עיכב בית המשפט ההליכים כל אימת שמימוש המשכנתא כרוך בפינוי במקרקעין (למשל בש"א 839/86 נאות מרינה בת-ים נ' הבנק הבנלאומי הראשון, פ"ד מ(4) 126; בש"א 1642/92 רמות זכרון בע"מ (בכינוס נכסים נ' הבנק המזרחי מאוחד, תקדין עליון 92(2) 441).

אין זאת שהבנק מבקש לסייע לד"ר ישורון במחטף, שכן הצדדים ממתינים לפסק הדין של בית משפט לענייני משפחה. זאת ועוד; בימ"ש לענייני משפחה הוציא צו לפיו אין לפנות את המבקשת ובניה מהנכס נשוא הדיון.

דיון :

ב"כ המבקש חזר בבקשה על נימוקים שכבר הועלו בעבר וזאת בנוסף לטענה בדבר שינוי נסיבות. אינני רואה להתייחס לנימוקים אלה,אלא לבחון האם יש ממש לטענה לשינוי נסיבות ואם כן, האם יש הצדקה לשנות את ההחלטה. נקודת הארכימדס עליה נשענת הבקשה היא חוסר תום ליבה של המשיבה והסתרת בעלותה על הדירה הנוספת.

בענין זה הצביעה המשיבה על כך שכבר בשנת 2000 הטיל המבקש עיקול על הדירה. לפיכך, טענתו של המבקש לפיה נתגלתה לו העובדה לאחר צו המניעה היא לא רק תמוהה אלא נגועה בחוסר תום לב. בהנחה שעו"ד מולאור "שכח" את העובדה שביקש להטיל עיקול על דירת המגורים, הרי שהמבקשת חזרה והצביעה על בעלותה בדירה הנוספת במסגרת הבש"א שבה ניתן צו המניעה בקשה לשינוי גובה הערובה ולא היה צריך לשם כך לגייס משרד בילוש. 

ב"כ המבקש העלה נסיבה נוספת לשינוי הנסיבות והוא משך הזמן שידרש לבירור התובענה העיקרית: אכן, המלצתי בהחלטתי להקדים את הדיון ומשהגיש הבנק בקשה נבצר ממני להענות לה, שכן שופטי המחלקה האזרחית עמוסים בתיקים משנים קודמות. בשיםלב לכך שמדובר בפסק דין הצהרתי קיים סיכוי שהדיון יוקדם אם תוגש בקשה נוספת בענין זה. ברם, אין בהמתנה לבירור התיק כדי להוות שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק את ביטול הצו הקודם. מה עוד שבית המשפט למשפחה דן במסכת היחסים הכוללת בזכויות בעלי הדין המשיבה והידוע בציבור  ד"ר ישורון, ובאותו ענין ניתן צו מקביל שמעכב את הוצאת המבקשת מן הדירה.