החלטה בתיק בשא 13383/05

רקע

המבקשות התאגדו בגרמניה ומשווקות בגדי אופנה. בבעלות מבקשת 1 סימן מסחר רשום מס' 59017 "MISS LAGOTTE" ובבעלות מבקשת 2 סימן רשום מס' 90860 "OUISET" (להלן: "סימני המסחר").

מיס אל אופנה עילית לנשים (1992) בע"מ, בעלת רשת חנויות אופנה  (להלן: "מיס אל"), שימשה כמפיצה בלעדית של ויסט, ובין היתר קיבלה מהמבקשות רישיון לעשות שימוש בסימני המסחר.

בסמוך לשנת 1999 התגלע סכסוך עסקי בין מיס אל למבקשות, ובין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים המתבררים במאוחד בבית משפט זה (ת.א 2369/99, ת.א 1920/00, ת.א 2467/00 ות.א 2109/00 (להלן: "התביעות המאוחדות").

לטענת המבקשות, המשיבה עושה שימוש בסימני המסחר לאחר שאלו הועברו אליה ממיס אל יחד עם כל עסקי מיס אל.

בת.א 1777/05 תבעו המבקשות צו מניעה שיאסור על המשיבה לעשות שימוש בסימני המסחר.

בבקשה שלפני עתרו המבקשות לסעד זמני שיאסור על המשיבה לעשות שימוש בסימני המסחר.

ביום 15.6.05 ניתן צו ארעי כמבוקש.

דיון

א.      לטענת המבקשות, למיס אל אין זכות להשתמש בסימני המסחר, ולפיכך היא לא הייתה רשאית להעביר את זכות השימוש בסימני המסחר למשיבה. עוד טוענות המבקשות שהעברה זו נעשתה בתרמית כדי להתחמק מפירעון חובה של מיס אל כלפי המבקשות.

טענת המבקשות, לפיה תוקף הרישיון לעשות שימוש בסימני המסחר פקע, מתבררת במסגרת התביעות המאוחדות. המבקשות הגישו בקשה לסעד זמני (ת.א 1920/00 בשא 5066/01) שיאסור על מיס אל לעשות שימוש בסימני המסחר ובקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 9.7.01.

משכך, נקודת המוצא בבקשה שלפני היא שבשלב זה למיס אל יש רשות לעשות שימוש בסימני המסחר. 

ב.      לטענת המבקשות, המשיבה אינה חליפתה של מיס אל, ולפיכך אין להליכים המשפטיים המתנהלים בין המבקשות למיס אל נפקות לתביעה כאן.

המשיבה כופרת בטענה זו. לטענתה, בהליכים אחרים שנקטו בהן המבקשות במסגרת התביעות המאוחדות נטען על ידי המבקשות שהמשיבה משמשת כחליפה או שליחה של מיס אל. עוד טוענות המבקשות, כי מכוח ההסדר שנכרת בין המבקשות למיס אל ביום 1.12.99, מנועות המבקשות מלעתור לסעד זמני נגד המשיבה.  

אף שהמשיבה מבססת את זכותה לדחיית הבקשה לסעד זמני על הסכמה שנכרתה בין המבקשות למיס אל, היא נזהרת שלא להודות בקיומו של קשר משפטי בינה לבין מיס אל. אדרבא, בסעיף 9 לתצהירה של רונית רביבו מציינת המצהירה שהמשיבה שמרה על קיומה כיישות משפטית וכלכלית נפרדת ממיס אל. לפיכך, נקודת המוצא בבקשה שלפני היא שהמשיבה מהווה גוף משפטי נפרד מזה של מיס אל.

משאין המשיבה צד לתביעות המאוחדות קיים חשש שאם תזכנה המבקשות בתביעתן ויקבע שהרשות שניתנה למיס אל להשתמש בסימני המסחר פקעה יהיה קושי למנוע מהמשיבה שימוש בסימני המסחר, לאחר שאלה הועברו אליה על ידי מיס אל. בנסיבות אלה, נראה לי, שלמרות זכותה של מיס אל להמשיך ולעשות שימוש בסימני המסחר בשלב זה, משקיימת מחלוקת אמיתית באשר לזכויות השימוש בסימן המסחר ובירור העניין בבית המשפט נמשך כחמש שנים ויותר, אין לאפשר למיס אל להעביר את זכויות השימוש בסימני המסחר למשיבה, באופן שיפגע באפשרות העתידית של המבקשות למנוע מהמשיבה לעשות שימוש בסימן המסחר.

לפיכך, ראוי להתנות את דחיית הבקשה לסעד זמני בהתחייבות בלתי חוזרת של המשיבה שבמקרה ויינתן צו מניעה האוסר על מיס אל להשתמש בסימני המסחר, יחול צו המניעה האמור גם לגביה, והיא תנהג על פיו.

אשר על כן הנני מורה כדלהלן:

צו המניעה הארעי מיום 15.6.05, יפקע עם המצאת התחייבות של המשיבה  כאמור לעיל.