החלטה בתיק בשא 13281/08

1.       מבוא

          המשיב, קטין יליד 8.2.99 ותושב חאן יונס, הגיש לבית משפט זה את התובענה שבתיק אזרחי 1106/05 ובה עתר לחייב את המבקשת לשלם לו פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מירי חיילי צה"ל.

          בבקשה שלפני (בש"א 13281/07) עותרת המבקשת להורות על חיוב המשיב (התובע) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984" (להלן- "התקנות"). המבקשת עתרה לחייב את המשיב להפקיד "ערובה הניתנת למימוש בישראל ובשיעור ריאלי בתוך פרק זמן קצוב ולהורות כי היה והערובה לא תופקד עד המועד שיקבע על ידי בית המשפט - תידחה התביעה .

2.       התביעה

          א.      עילת תביעתו של המשיב (התובע) תוארה בסעיף 4 לכתב התביעה  כדלקמן:

"ביום 6/12/04 שעה שעמד התובע על גג ביתו וצפה בעבודות שבוצעו בקרבת מקום ותוך כדי כך הוא נורה ע"י חיילי צה"ל מעמדת תצפית שהיתה באיזור וכתוצאה מהירי נפגע התובע באורח קשה בגופו".

          ב.       המשיב טען שכתוצאה מפגיעתו כאמור לעיל הפך למשותק בפלג גופו התחתון, הוא אינו שולט על סוגריו וסובל מליקויים קשים בתפקוד ריאותיו ומנזק נפשי.

          ג.       בתביעתו עתר המשיב לחייב את המבקשת (הנתבעת) לשלם לו פיצוי בסך 150,00 ש"ח בגין נזקים מיוחדים וכן פיצוי בסכום שייקבע על ידי בית המשפט בגין נזקים כלליים.

3.       טענות המבקשת בכתב הגנתה

          א.      בכתב הגנתה הכחישה המבקשת (הנתבעת) את טענות המשיב (התובע). המבקשת טענה כי דין התביעה להידחות על הסף מאחר והאירוע נשוא התביעה התרחש באיזור עימות כהגדרתו בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 (להלן- "החוק") (חאן יונס). על פי סעיף 5ג(א) לחוק אין המדינה אחראית לנזק שנגרם באזור עימות על ידי כוחות הביטחון. שר הבטחון הכריז, כסמכותו, על אזורי עימות. חאן יונס, המקום שבו, על פי הטענה, היה האירוע, נכלל בין אזורי העימות שהוכרזו, והוא באזור 3 חבל עזה.

                   לפיכך, טענה המבקשת, יש לדחות את התביעה על הסף.

          ב.       המבקשת טענה כי לא צורפו לכתב התביעה חוות דעת רפואיות כחוק וכי על שום כך מנוע המשיב מלהוכיח כל עניין שברפואה.

                   המבקשת הוסיפה וטענה כי "מהמידע המצוי ברשות הנתבעת, לא דווח על הירי הנטען, והמוכחש מכל וכל, של כוחות חיילי צה"ל".

          ג.       המבקשת הכחישה את עצם הירי הנטען, את הפגיעה הנטענת במשיב. כן הכחישה המבקשת את הקשר הסיבתי בין פעולה של מי מטעמה לבין פציעת המשיב.

4.       טענות המבקשת בבקשה שלפני

             א.      המבקשת טענה כי מאחר והמשיב הינו תושב חאן יונס הרי שהוא מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. מה גם שאין בבעלות המשיב נכסים בתוככי ישראל.

                   לטענת המבקשת די בכך כדי לחייב את המשיב בהפקדת ערובה.

          ב.       המבקשת הוסיפה וטענה כי "(...), למבקשת קיימת הגנה טובה מאוד, הנשענת על ראיות ועדויות, ורבים ביותר הסיכויים להביא לדחיית התביעה. זאת אף נוכח חסינות המדינה שעומדת לה הגנת הפעולה המלחמתית, אליבא דחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב- 1952". (ההדגשה במקור. ע.ג.).

          ג.       המבקשת חזרה על הטענה שנטענה בכתב ההגנה, היינו, כי על פי המידע המצוי ברשותה הרי שהירי הנטען אינו מוכר ולא התקבל כל דיווח אודותיו. לטענתה -