החלטה בתיק בשא 12749/08

בקשה לביטול עיקול.

1.         בכתב התביעה נטען כי הנתבע-המבקש, עו"ד במקצועו, הונה וגזל כספי פיצויים שנפסקו לזכותו של התובע-המשיב מספר 1 (להלן: " המשיב").

חלק נכבד מהעובדות אינו שנויי במחלוקת, ומעשה שהיה כך היה.

המשיב, יליד 1972, נשוי ואב לילדים, סובל מנזק מוחי מאז היוולדו. בשנת 1994 הגישו המשיב והוריו, המשיבים 2-3, תביעה בבית המשפט המחוזי בנצרת כנגד קופת חולים של ההסתדרות הכללית בעילה של רשלנות רפואית.

בעת הגשת התביעה היה המשיב מיוצג על ידי עו"ד קובטי, אך לאחר הגשת התביעה, עבר הייצוג למבקש. מאחר שעו"ד קובטי סירב לשחרר את התיק ללא תמורה, שילם המבקש מכיסו 20,000 ש"ח לעו"ד קובטי כנגד שחרור התיק, והמשיב התחייב כלפיו כי סכום זה יקוזז מהסכום שייפסק, אם ייפסק, לזכותו.

ביום 20/5/98 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט אסא), שדחה את תביעתו של המשיב (להלן: " פסק הדין"). המבקש הגיש לבית המשפט העליון ערעור על פסק הדין.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המשיב בשאלת האחריות (ע"א 4426/98, ניתן ביום 28/6/00) והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בשאלת הנזק (להלן: " פסק הדין שבערעור").

ביום 12.11.00, לאחר שכבר ניתן פסק הדין ופסק הדין שבערעור, נחתם בין המבקש למשיב הסכם שכר טרחה (להלן: " ההסכם הראשון"), שבו נקבע כי " תמורת השירות הנ"ל של עוה"ד מתחייב הלקוח לשלם לעוה"ד 25% + מע"מ משווי הסכום שייגבה ממלוא הסכום שנפסק על ידי בית המשפט ובכלל זה הסכום שייפסק כשכ"ט ע"י בית המשפט". בנוסף, התחייב המשיב לשאת בסכום של 20,000 ש"ח ששולם ע"י המבקש ולשאת בכל ההוצאות לרבות אגרות וחוות דעת רפואיות.

ביום 1.2.01, כשלושה חודשים לאחר חתימת ההסכם הראשון, נחתם הסכם שכר טרחה נוסף בין המבקש למשיב, המתייחס לשכר טרחתו של המבקש בגין הערעור לבית המשפט העליון (להלן: " ההסכם השני"). בהסכם זה נכתב כי " מאחר וללקוח אין ולא היה כל אמצעים כלכליים לממן את הערעור לבית המשפט העליון בדיוק כפי שלא היה בידיו אמצעים לממן את התביעה בביהמ"ש המחוזי הסכימו הצדדים להעמיד את שכ"ט של עוה"ד בגין מלאכת הייצוג הכולל בערעור לבית המשפט העליון על כל היבטיו לרבות תשלום האגרות והפקדון בתשלום סכום נוסף של 17% + מע"מ מכל סכום שייפסק אם ייפסק בסופו של ההליך. יש לציין כי האחוזים בגין שכר הטרחה המצוייינים בהסכם שכ"ט של הייצוג במחוזי הן בנוסף לשכ"ט שייפסק בסופו של ההליך אם בדרך של מתן פסק דין ובאם בדרך של פשרה" (הדגשה שלי - י.ע.).

בעיצומו של ההליך שהתנהל בשאלת הנזק הגיעו הצדדים לפשרה על פי הצעת בית המשפט לפיה ישולם לתובע 1,400,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 20% + מע"מ, וזאת מעבר לתקבולי המל"ל.

המשיב והוריו חתמו ביום 30.8.01 על כתב ויתור וסילוק (נספח ג' לכתב התביעה) ובסמוך לאחר מכן, העבירה קופ"ח למבקש הסך של 1,750,000 ש"ח.

2.         בתביעה שהגישו המשיבים נגד המבקש, טען המשיב כי לא ידע שקופת חולים העבירה את הכסף למבקש, ולמעשה, לא הבין כלל על מה חתם. לטענתו, מאז שנת 2001 לא קיבל אגורה מהמבקש, שדחה אותו בהלוך ושוב בטענה כי כספי הפיצויים עדיין לא  התקבלו, כי הנושא תלוי ועומד בועדת פשרות של קופ"ח וכיו"ב תירוצים. לטענת המשיב, משנתעורר חשדו, החל לברר את העניין באמצעות עו"ד מטעמו, ואז גילה להפתעתו שכספי הפיצויים הועברו כבר בשנת 2001 והתיק בבית המשפט כבר נסגר. ביני לביני, ובמהלך אותה תקופה, המבקש גילה כביכול נדיבות כלפיו, ובמחווה של רצון טוב העמיד לו הלוואה ע"ס 50,000 ש"ח בסדרה של שיקים דחויים.

לטענת המשיב, בחודש יולי 2008, כאשר נתברר לו שהמבקש הונה אותו, התוודה המבקש בפניו כי טעה והסכים לשלם, בשלב זה, 200,000 ש"ח ב-4 שיקים מעותדים ע"ס 50,000 ש"ח כ"א.

אשר על כן, הגיש המשיב התביעה דכאן, בה עתר לחייב את המבקש לשלם לו את כל הפיצוי שנתקבל בסך של 1,750,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין משנת 2001, ובסה"כ העמיד את תביעתו על כ- 4,000,000 ש"ח.

בד בבד עם הגשת התביעה עתר המשיב וקיבל צו עיקול על כל חשבונות הבנק של המבקש בהנהלה הראשית של כל הבנקים בארץ (בש"א 12340/08 החלטתו של כבוד השופט גרשון מיום 5.8.08). בהמשך הורחב צו העיקול על נכסי מקרקעין של המבקש (החלטתה של כבוד השופטת הורוביץ מיום 11.8.08).

3.         המבקש עתר לביטול העיקול (בש"א 12749/08) והכחיש נמרצות כי הונה את המשיב, או שהעלים ממנו שכספי הפיצויים כבר נתקבלו. המבקש גולל בתצהירו, בנוסף לעובדות עליהן אין חולק, את הסיפור הבא: אחיו של המשיב בשם עמאד הוא עורך דין שעבד תקופת מה כעורך דין במשרדו של המבקש. עמאד הסתבך בפלילים ביחד עם המשיב בהונאת חברת ביטוח. מכתב האישום שצורף עולה, כי המשיב, בהיותו נכה, רשאי לנהוג ברכב עם מתקן מיוחד המיועד לנכים. המשיב נהג ברכבו בתאריך 12.8.00, רכב שבו לא הותקן המתקן המיוחד, התנגש ברכב אחר וגרם לפציעתה של פלונית. אחיו של המשיב הגיע לזירת התאונה, הסיח את דעתה של הנפגעת ולאחר מכן טען שהוא זה שנהג ברכב. על כך הוגש כתב אישום כנגד השניים.

לטענת המבקש, סוכם בינו לבין המשיב ואחיו, שהוא יטול עליו את הייצוג בהליך הפלילי וכך היה. בסופו של דבר, ולאחר מספר ישיבות בהן נשמעו ראיות בתיק, הגיע המבקש להסדר טיעון עם הפרקליטות, ואף הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי, שקיצר את עונש הפסילה שהושת על המשיב ל-18 חודשים במקום פסילה של שלוש שנים שהשית עליו בית משפט השלום (ע"פ 1172/06 מיום 27/6/06).

4.         הוסיף המבקש וטען כי הדמות האמיתית מאחורי התביעה דכאן היא אח אחר של המשיב בשם דיאב, שדעתו לא הייתה נוחה משכר הטרחה הגבוה שגבה המבקש בגין ההליך הפלילי.

ביום 24.7.08 נתקבל אצל המבקש מכתבו של עו"ד חלאילה, ב"כ המשיב, שבו נטען כי עד עתה טרם הועברו למרשו כספי הפיצויים למעט סכום של 50,000 ש"ח. לאחר קבלת המכתב, התייצבו במשרדו המשיב ואחיו עו"ד עמאד, והתחננו בפניו לקבל תשלום נוסף ואחרון מכספי הפיצויים. במעמד זה, נעתר המבקש לשלם למשיב ולאחיו סכום נוסף של 200,000 ש"ח ב- 4 שיקים מעותדים בסך 50,000 ש"ח כ"א, כנגד חתימתו של המשיב על כתב סילוק כל תביעה או טענה כנגדו בקשר לייצוגו הן בתיק האזרחי והן בתיק הפלילי (נספח י"ד לבקשה).