חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בשא 12476/05

: | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
12476-05,1011-99
23.11.2005
בפני :
ר. ג'רג'ורה

- נגד -
:
מגדוב פארס ת.ז. 055160196
עו"ד עופר רון ואח'
:
1. קיבוץ שער העמקים
2. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ
3. ביטוח חקלאי אגודה שתופית מרכזית בע"מ

עו"ד ל. קלטניק ואח'
החלטה

1.         התובע נפגע ביום 19.4.99 בתאונה דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, להלן: "החוק", שהיא גם תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, להלן: "התאונה", והגיש תביעה בת.א. 1011/99 לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. בפני בקשתו של התובע בבש"א 12476/05 להלן: "המבקש", למינוי מומחה בתחום השיקום לשם בירור נכותו התפקודית "לעניין כושר עבודה" ועמידה על "מגבלותיו בנוגע לביצוע פעולות יום יומיות". 

2.         על פי טענותיו של ב"כ המבקש בבקשה, ועדת המל"ל קבעה למבקש " 60% נכות רפואית" וכן הפעילה את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956, להלן: " תקנה 15", וקבעה את "נכותו התפקודית" של המבקש בשיעור של 90% לצמיתות.

לטענת  ב"כ המבקש, ונוכח העובדה כי המבקש טוען לנכות תפקודית מלאה, בשיעור 100%, ולחילופין טוען שפגיעותיו שוללות ממנו לחלוטין את כושרו לעבוד בעבודה כלשהי בשוק הפתוח ועל רקע "הנקודה" אשר לטענתו "לא זכתה להתייחסות" המל"ל, היא הפגיעה בכלי הדם ברגלו של המבקש, ראוי כי מומחה בתחום השיקום יקבע את "משמעות הפגיעה במישור התפקודי והתעסוקתי". 

אומר מיד, כי דין טענה זו להידחות. אם סבור ב"כ התובע שהועדה הרפואית שליד המל"ל לא התייחסה לפגיעה מסויימת באחד מאבריו של המבקש עליו לנקוט בהליכים המשפטיים העומדים לרשותו: או להגיש ערר על קביעת הועדה הרפואית  שהתעלמה מפגיעה בכלי הדם או להגיש בקשה להביא ראיה לסתור, אך לא ניתן לתקן את הפגם שנפל בהליך בפני הועדה הרפואית ע"י מינוי מומחה שיקומי . אעיר גם, כי טענה זו לא הייתה ראויה להיטען שכן שיקול דעתו של המבקש להגיש בקשה להתרת הגשת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, שמור לו על פי דין ואין לראות בקיום כוחו לפעול על פי שיקול דעתו או להימנע מלפעול על פיו, טעם כלשהו שיש בו כדי לעלות או להוריד לעניין הנדון. ממילא לא אתייחס במסגרת בקשה זו לחומר הרפואי שצורף לבקשה, האמור לתמוך בקיומה של פגיעה בכלי הדם.

3.         אשר לנימוקי הבקשה, טוען ב"כ המבקש כי מינוי מומחה בתחום השיקום יסייע לבית המשפט "לקבל תמונה אובייקטיבית על מצבו התפקודי האמיתי של התובע ללא צורך להסתמך על טענות מי מהצדדים ליכולתו או אי יכולתו של התובע לבצע פעולות מסויימות". כן הצהיר - מעבר לדרוש, שהרי לפחות חלק מהאמור בהצהרתו מתחייב על פי דין - כי הבקשה למינוי המומחה השיקומי לא נועדה לשנות את אחוזי הנכות הרפואית או התיפקודית שקבע המל"ל, אך לשיטתו, אם אמנם ימונה מומחה בתחום השיקום, יוכל הוא "להגדיר במדוייק מהן מגבלותיו הפיזיות של התובע בכדי שניתן יהיה 'לתמחר' את עזרת צד ג' לה הוא זקוק, את רמת המגבלות בניידות את הצורך באביזרים אורטופדיים ועזרים בבית וכו'".

4.         בתגובתה לבקשה, ציינה באת-כוח המשיבים כי המבקש נבדק על ידי הועדה הרפואית במל"ל, להלן: " הועדה הרפואית", וזו קבעה לו נכות צמיתה באיברים שונים, על פי התוספת לתקנות: 20% לפי סעיף 32(4)א. IIIבגין שיתוק חלקי של העצב הפראונלי, 30% לפי סעיף 35(1)ד. בגין אי התאחות שבר הטיביה, 20% לפי סעיף 41(10)ז. בגין שבר בעצם הסירה בשורש כף היד עם הגבלה בתנועות ו- 10% לפי סעיף 72(4)ד. II, הכל לפי התוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956.

סך כל נכותו הרפואית המשוקללת של המבקש, על פי קביעות המל"ל, עומדת אפוא, על שיעור של 59.68%. כן אימצה הועדה הרפואית את המלצת ועדת הרשות והפעילה את תקנה 15 בשיעור של מחצית הנכות, "עקב אי מסוגלות לעבודה והעדר הכנסות". ובכך קבעה את סך כל הנכות הצמיתה על שיעור של 90%.

באת כוח המשיבים הוסיפה וציינה כי הטינטון התמידי ממנו סובל התובע, היה קיים עובר לתאונה וכי "תביעת התובע לניידות" נדחתה על ידי המל"ל ואילו "תביעתו לשירותים מיוחדים" אושרה לחודש ימים בלבד, הכל כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שצירפה כנספחים ב' ו - ה' לתחשיב הנזק שהגישה לצרכי פשרה. ככל הנראה התכוונה ב"כ המשיבה לבדיקת השמיעה שנערכה למבקש ביום 26.7.95 ולטופס הדוחה את תביעתו של המבקש לקבל גימלת ניידות. במסמכים שצורפו לתחשיב הנזק של המשיבים לא מצאתי כל מסמך המלמד על כך שהמבקש קיבל וחדל מלקבל, קיצבה בגין שירותים מיוחדים. מסמכים המעידים על כך צורפו, עם זאת, לתחשיב הנזק של המבקש.

5.         לגופה של בקשה טענה ב"כ המשיבים כי על פי הפסיקה, לעולם מסורה קביעת הנכות התפקודית לבית המשפט וכי מן המפורסמות היא שכדי לקבוע שיעורה של נכות תיפקודית אין כלל מקום למינוי מומחה בתחום השיקום. לתמיכת טענה בדבר "מן המפורסמות", הפנתה לדבריו של כב' השופט ד. לוין ב - ע"א 516/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 687.

אין מחלוקת כי קביעת שיעור הנכות התפקודית נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. לדעתי גם אין מקום למינוי מומחה שיקומי לעניין קביעת הנכות התפקודית ממנה סובלים ניזוקים. חוות הדעת בתחום השיקומי מיועדת לקבוע את הצרכים השיקומיים להם נזקק הנפגע לאור חוות הדעת של המומחים שמונו ע"י בית המשפט. בעניננו מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ולכן על המבקש למצוא את "תרופתו" במסגרת חוק הביטוח הלאומי והתקנות על פיו.

6.         לטענת ב"כ המשיבים המגבלות בניידות ובתיפקוד יום יומי, להן טוען המבקש, "גלומים בנכות התפקודית" וגם לגביהם ישמע בית המשפט ראיות ויחליט על פיהן. עוד טענה ב"כ המשיבים כי מומחה בתחום השיקומי ממונה "בדרך כלל" במקרים בהם שיעור הנכות הרפואית הוא גבוה ושעה שהניזוק, בשל מומו, נעזר באביזרים שונים כגון כסאות גלגלים, מיטות מיוחדות וכיוצא באלה. לעומת זאת, בענייננו, מגבלותיו הרפואיות של המבקש מקורן באיברים שונים, ואף שנכותו הרפואית המשוקללת של המבקש מגיעה כדי 60%, שיעורה המקסימלי של כל מגבלה בכל איבר אינו עולה על 30%, כך שלשיטת ב"כ המשיבים, "אין ספק כי בנכויות כאלה לא ימהר בית המשפט הנכבד למנות מומחה רפואי בתחום השיקום". עוד ציינה ב"כ המשיבים כי העזרים היחידים בהם נעזר המבקש הם גרב אלסטית ונעליים אורטופדיות.

7.         טענותיה של ב"כ המשיבים מקובלות עלי. אכן ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי מינוי מומחה שיקומי לא ייעשה כעניין שבשיגרה וכי מקובל למנות מומחה בתחום השיקום מקום שהנכות הרפואית היא משמעותית, אם כי לא תמיד כך הוא, השווה החלטתו של כב' השופט אור שלא התערבה בשיקול דעת בית המשפט קמא למנות מומחה שיקומי לניזוק ששיעור נכותו הרפואית על פי קביעת המל"ל עמד על 20% בלבד - רע"א 8852/96 נחמני נ' חליל, תק-על 97(1) 795, 796.

זאת ועוד, השאלה האם למנות מומחה שיקומי מתעוררת לרוב רק לאחר שהמומחים האחרים נתנו את חוות דעתם ובית המשפט משתכנע שאין בהן די על מנת ללמד על דרכי שיקומו של הנפגע, ראו ספרו של כבוד השופט א' ריבלין, "תאונות דרכים-סדרי דין וחישוב פיצויים ירושלים", תש"ס, מהדורה שלישית, בע' 609 - 610.  

כאמור נכותו הרפואית של המבקש נקבעה על ידי הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי.  ועליו לפנות אליו בכל הענינים הקשורים עם שיקומו.

8.         על כן ולאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום כ"א בחשון, תשס"ו (23 בנובמבר 2005) בהעדר ב"כ הצדדים. המזכירות תמציא להם העתק החלטה זו בדואר רשום כמקובל.

ר. ג'רג'ורה, שופט

קלדנית: מאירה נ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>