החלטה בתיק בשא 12341/08

ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, אשר הגישו התובעים בגין פגיעתם, הנטענת, ביום 20.10.03, מירי של טיל, אשר נורה מכלי טיס של צה"ל, אל רכב שנסע ברחוב לאג'לא בעיר עזה. רסיסי הטיל פגעו, על פי הנטען, בשלושת התובעים וגרמו להם פגיעות גוף.

הבקשה -

1.         לבקשת ב"כ המבקשים שלושה חלקים:

א.         בקשה לחייב את המשיבה להשיב על שאלות המצויות בשאלון שנשלח אליה ואשר היא סירבה להשיב עליהן.

ב.         בקשה לחייב את המשיבה למסור פרטים נוספים לטענות אשר העלתה בכתב הגנתה.          

ג.          בקשה למתן רשות להגיש ראיה נוספת - קלטת ראיון עיתונאי, שנערך למפקדו, לשעבר, של חיל האויר, אשר, ככל הנראה, התייחס, בין היתר, לכך שהשתכללות האמצעים, שיטות הפעולה ותורות הלחימה באופן שהביא ליכולת לצמצם הפגיעה בבלתי מעורבים.

עמדת המשיבה -

2.         המשיבה איננה מכחישה, כי באותו יום בוצע, במקום, סיכול של מחבלי חמ"ס בכירים, בירי טיל מכלי טיס, אולם, לטענתה, מדובר ב"פעולה מלחמתית" החוסה בצל הגנת סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב -1952 (להלן: "חוק הנזיקים"), הקובע, כי "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל".

המדינה מפנה להגדרת התיבה "פעולה מלחמתית", אשר בסעיף 1 לחוק הנזיקים: "'פעולה מלחמתית' - לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף" וטוענת, כי מעת שנקבע כי מדובר בפעולה מלחמתית, על פי ההגדרה הרחבה שלה, חלה על המדינה חסינות מוחלטת מפני תביעה, גם אם הפעולה נעשתה ברשלנות וכי שאלת המידתיות/חיוניות, איננה רלבנטית במקרה בו מדובר בפעולה מלחמתית.

לפיכך, טוענת המשיבה, כי מרב הפרטים שמבקש ב"כ המבקשים, אינו רלבנטי ו/או חוסה תחת כנפי תעודת חסיון, אשר הוצאה ע"י שר הבטחון והוגשה לתיק ביהמ"ש (להלן: " תעודת החסיון"). לענין קלטת הראיון טוענת המשיבה, כי מדובר בעדות שמועה וכן, כי, ממילא, אין היא רלבנטית בכלל ולמועד ביצוע הפעולה, בפרט.

דיון והכרעה -

3.         תעודת החסיון חלה, בין היתר, על כל פרט, מסמך או מידע העלול לחשוף שיטות פעולה, נהלי עבודה, דרכי פעולה, אמצעי פעולה, לרבות דרך ואופן השימוש בהם.

4.         חלק ניכר מהשאלות והפרטים המבוקשים ע"י ב"כ המשיבים נוגע לפרטים כאמור לעיל ולפיכך אין לחייב את המשיבה להשיב עליהם או ליתן פרטים בגינם.

מאידך - ככל שאין מדובר בפרטים שאינם חסויים, יש לחייב את המשיבה להשיב. טענות המשיבה בדבר חוסר רלבנטיות אינן יכולות להישמע, ככל שהשאלות או הפרטים הנוספים המבוקשים, נוגעים לטענות אשר המשיבה עצמה העלתה בכתב הגנתה.

5.         לפיכך, אני מחייבת את המשיבה להמציא פרטים נוספים, על פי המבוקש בבקשה, כדלקמן:

א.         הפרטים המבוקשים לגבי סעיף  24(א) לכתב ההגנה.

ב.         הפרטים המבוקשים לגבי סעיף 24(ב) לכתב ההגנה, בס"ק  1-10,  אשר בעמ' 2 של הבקשה, בלבד.

ג.          הפרטים המבוקשים לגבי סעיף  26    לכתב ההגנה.

ד.         הפרט המבוקש בסיפא של הבקשה המתייחסת לסעיף  27 לכתב ההגנה, דהיינו - רק שמו או שמם של מי שהחשד האמור בסעיף מתייחס אליהם (אשר ממילא רשום במסמכים אשר צורפו ע"י המשיבה לתצהיריה).