החלטה בתיק בשא 12279/07

זו בקשה לתשלום תכוף בגין תאונת דרכים שעברה המבקשת 1, ביום 21.12.06, בהיותה כבת 15.

עקב התאונה, סבלה המבקשת 1 משברים בראשה כולל עיוורון בעין ימין, שברים בעמוד השדרה, שברים בצלעות, שברים בעצם השת ובקצה האגן. כאמור בבקשה, התובעת תזדקק לניתוחים ממושכים שלך שחזור אורבת העין, שחזור פנים ושחזור לסתות. עקב הניתוחים שעברה היא חסרת שיער בראשה, ותזדקק לפאות או השתלת שיער. כמו כן היא נזקקת לטיפולי פיזיותרפיה. נטען שהיא סובלת מבעיה קוגניטיבית קשה ומדכאון עקב היותה תלמידה מצטיינת לשעבר שאינה מצליחה ללמוד , ומאחר שכל מראה פניה השתנה.

בבקשה נתבקשו הוצאות רפואיות שהן למעשה הוצאות העסקתה של דודתה של המבקשת 1 שהיא אחות מוסמכת שהיתה רתוקה למיטת המבקשת 1 בשבועיים שבהם אושפזה, ולאחר שחרורה מבית החולים עוזרת בסיעוד המבקשת 1 ומחליפה את בני המשפחה. כמו כן נתבקשו הוצאות עזרה ביתית מכיוון שהמבקשת 1 לא מסוגלת להתרחץ לבד, להתלבש לבד ולטפל בעצמה, ובני המשפחה עוזרים לה. כמו כן היא זקוקה לעזרת 2 מורים פרטיים. עלות העזרה, כך נטען, היא 4,000 ש"ח לחודש ועלות עזרה בלימודים פרטיים היא 1,200 ש"ח בחודש לפחות. כמו כן נדרשו הוצאות נסיעה לטיפולים ומעקבים רפואיים, והוצאות לרכישת תרופות ואביזרים הדרושים לבעית הראיה של המבקשת 1. בנוסף על כך נדרשו הוצאות לרכישת פאות ופדים לכיסוי העין. סה"כ נטען שיש צורך בתשלום תכוף של 7,000 ש"ח לחודש, ובנוסף עוד 13,000 ש"ח לטיפולי שיניים.

תחילה, אגדיר את מסגרת הדיון. תופעה נפוצה היא שבכל בקשה לתשלום תכוף, תובע המבקש את הסכומים המגיעים לו לטענתו מיום התאונה, ומתייחס אל התשלומים התכופים הקודמים ששולמו לו כמקדמות. במקרה זה, למעשה מתבקשת הכרעה נוספת בענינים שכבר הוכרעו, הגם כסעד זמני. כך, אם מוגשות 4 בקשות לתשלומים תכופים, לפי תפיסה זו, על בית המשפט בבקשה הראשונה לקבוע את התשלום התכוף לתקופה הראשונה, ובבקשה הראשונה, על בית המשפט לקבוע את התשלום התכוף שוב לתקופה הראשונה וגם לתקופה השניה, ובבקשה השלישית, לקבוע את התשלום התכוף זו הפעם השלישית לתקופה הראשונה, וזו הפעם השניה לתקופה השניה ובפעם הראשונה לתקופה השלישית, וכן הלאה. זה לא סביר ולא ראוי, שבית המשפט שוב ושוב ידון באותן תקופות. לפיכך, יש לדון בכל פעם, כאשר מוגשת בקשה לתשלום תכוף, רק בתקופה שלאחר הפסיקה הקודמת, שכן התקופה הקודמת זכתה כבר לעיון ולהכרעה. פרשנות זו  עולה גם מלשון סעיף 5ה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975:

נתן בית המשפט החלטה בבקשה לתשלום תכוף, לא ייזקק לבקשה נוספת לתשלום תכוף או לבקשה בדבר שינויה של ההחלטה הקודמת, אלא אם כן עברו ששה חדשים מיום שניתנה ההחלטה הקודמת והנסיבות השתנו במידה המצדיקה מתן החלטה חדשה; בקשה להחלטה נוספת או בקשה לשינוי החלטה קודמת שיש להגישה לבית משפט שלום תוגש לאותו בית משפט שבו הוגשה הבקשה הקודמת.

מכאן, שיש הבחנה בין בקשה לשינוי החלטה קודמת, לבין בקשה לתשלום תכוף. בקשה לתשלום תכוף תחול רק על התקופה שעבורה טרם שולם תשלום תכוף. בקשה לשינוי החלטה קודמת, עשויה לחול גם על התקופה הקודמת, אם חל שינוי נסיבות. הפרשנות ההפוכה, כאילו בכל פעם מחדש דנים בכל התקופות, מייתרת את הצורך בהגשת בקשה לשינוי החלטה קודמת. לפיכך, על פי האמור, מסגרת הדיון תהיה מהתשלום התכוף הקודם.

במקרה שלפני, לא נפסק על ידי בית המשפט תשלום תכוף קודם. במקום זה, הסכימו הצדדים על תשלום תכוף קודם, עד לסוף מאי 2007, בסך כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ, של 25,000 ש"ח. אין הבדל לענין התשלום התכוף בין פסיקה של בית המשפט לבין הסכמה של הצדדים. החוק מעודד הסכמה של הצדדים על ידי פרוצדורת הדרישה והתניית הבקשה לבית המשפט בדרישה קודמת וחלוף זמן מספיק. הסכמה בין הצדדים על תשלום תכוף מעידה על כך שהצדדים הסכימו שזה התשלום התכוף המתאים לאותה תקופה. אם התובע או הנתבעת לא הסכימו שזה התשלום התכוף המתאים לאותה תקופה, מן הראוי היה שיפנו לבית המשפט שיפסוק.

על כן, מסגרת פסיקת התשלום התכוף בפני היא מיום 1.6.07, והיא תחול עד 31.12.07.

עוד אציין, כי נראה שהמבקשים המיוצגים מזה זמן, מקפידים לאסוף קבלות וראיות על הוצאותיהם, ועל כן ההוצאות יפסקו לפי הראיות שהוגשו.

לגבי טיפולי השיניים, פורט הסכום הנדרש של 13,000 ש"ח - 1,800 ש"ח עבור 10 סתימות לבנות, 1,900 ש"ח עבור 5 טיפולי שורש,  5,000 ש"ח עבור 5 כתרים חרסינה, 1,000 ש"ח עבור הלבנת שיניים, 3,000 ש"ח עבור טיפול פריודנטי, ו- 300 ש"ח עבור ניקוי אבנית. אין ספק שהמבקשת 1 עברה פגיעה בלסת, אבל קשה להניח שפגיעה בלסת מצריכה סתימות, טיפולי שורש, הלבנת שיניים, ניקוי אבנית וכדומה.   לכן, שאלתי את ב"כ המבקשים היכן יש מסמך רפואי המצביע על פגיעה המצדיקה טיפולים אלה. היא אמרה שהיא מוותרת על פסיקה עבור טיפולי שיניים, בשלב זה, אבל לא כל טיפולי השיניים. אין מסמך רפואי המצדיר איזה מהטיפולים שהתבקשו, ולפיכך אני דוחה את הבקשה למימון טיפולי שיניים.

על פי הקבלות שצורפו לבקשה, שהוגשה ביום 9.8.07, לאחר 1.6.07 היו הוצאות בגין קרם לחות, פאות, משלוח בדואר, תרופות, 7 נסיעות, ותרופות לעיניים, בעלות של 4,410 ש"ח. ביום 30.8.07 הוגשו קבלות נוספות, עבור רכישת תרופות, משקפי שמש ונסיעות בסך כולל של 2,568.40 ש"ח. ביום 6.11.07 הוגשו קבלות נוספות עבור ריכוז נסיעות, ריכוז קניית תרופות, וצילומי מחברות, שיעורים פרטיים וספרים של בית הספר, בעלות כוללת של 3,446 ש"ח. בנוסף על כך נטען שהמבקשת 1 נזקקת לפדים בעין, וחבילה שעולה 45 ש"ח מספיקה ל- 20 יום. הוצגה רק קבה אחת בקשר לכך. אניח איפוא שהמבקשת 1 נזקקה ל-6 חבילות בעלות של 270 ש"ח.

אמנם, חלק מהחשבוניות עבור נסיעות אינן מפורטות אלא בסכומים עגולים, אך לצורך הדיון בתשלום תכוף אין להקפיד כל כך על פירוט מדויק. הצורך בנסיעה במוניות מובן, ועל כן, אכיר בחשבוניות אלה כמבטאות הוצאות שהוצאו בפועל. ב"כ המשיבה טען כאילו החשבונית עבור צילומים אינה קבלה ואין ראיה שהכסף שולם. אכן, אין ראיה שהכסף שולם, אבל גם אם הוא עדיין בצורה של חוב, יש לשלם עבורו.

סה"כ ההוצאות בפועל לפי קבלות הוא 10,694.40 ש"ח. הקבלות מסתיימות בתחילת נובמבר. יש להניח שהיה צורך בנסיעות, תרופות וצילומים בסדר גודל דומה עד סוף דצמבר 2007. לפיכך, עבור הוצאות בפועל אפסוק למבקשים 12,500 ש"ח.

בנוסף על כך, ניתן פירוט שעות של מורות פרטיות עד 30.8.07. מאז ועדש תחילת נובמבר 2007 כנראה לא נזקקה המבקשת למורות פרטיות. אני מקבל את הפירוט ופוסק למבקשים סכום נוסף של 6,960 ש"ח עבור מורות פרטיות.

אין ראיה רפואית כלשהיא לכך שהמבקשת 1 מתקשה ברחצה ובטיפול בעצמה. אין ראיה לכך ששולם סכום כלשהוא עבור סיעוד או נערך חשבון שעות על סיעוד. אני דוחה את התביעה לתשלום עבור הוצאות סיעוד.

אין ראיות רפואיות המצדיקות שום הוצאה נוספת. אין קבלות נוספות ואין פירוט נוסף.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה ופוסק למבקשים תשלום תכוף עד יום 31.12.07 בסך של 19,460 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 2,530 ש"ח בתוספת מע"מ. הסכומים שלא ישולמו תוך 21 יום מקבלת ההחלטה ישאו הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה עד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"א בטבת, תשס"ח (20 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.