החלטה בתיק בשא 12199/06

המשיבה אוחזת בשטר חוב חתום ע"י המבקש אשר הוגש לביצוע בגין חוב נטען בסך 190,891 ש"ח קרן, עפ"י חישוב שערכה המשיבה ואשר נשלח למבקש ביום 15.3.06.

עפ"י מכתבה הנ"ל של המשיבה נותר המבקש חייב לה בגין הסכם שכירות משאית מרצדס, שנחתם בין הצדדים, את סכומי החוב עפ"י סעיפי ההסכם: פיצוי מוסכם עפ"י סעיף 13.3.6 להסכם  השכירות, מחיר הרכב (הרכב נגנב והביטוח סרב להכיר בדרישה לפיצוי), יתרת ביטוח מקיף, יתרת פיגורים, ריבית פיגורים, דמי מנוי איתוראן. סה"כ יתרת חובה - 190,891 ש"ח.

בתצהיר התומך בהתנגדות טוען המבקש כי רכב המרצס שימש אותו לצרכי עבודת הנגריה  ולהובלות רהיטים, ונהג בו נהג קבוע, עובד הנגרייה.

ביום 18.1.06 נעלם הרכב מפתח ביתו של הנהג; המבקש סבר כי המשיבה נטלה את הרכב עקב איחור בתשלום אחד, שכתוצאה ממנו קיבל ממנה התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, אך בירור העלה שהרכב נגנב, והמבקש מיהר להגיש תלונה במשטרה. (אישור על הגשת תלונה - נספח ו' לבקשה).

כחודשיים לאחר מכן קיבל המבקש את דרישת המשיבה לתשלום סך 190,981 ש"ח שכן חב' הביטוח לא שילמה למשיבה את תגמולי הביטוח בטענה שהמבקש הפר את תנאי הפוליסה, ולפיכך חוייב

בתשלום מחיר רכב המרצדס. המבקש כופר בחבותו לשלם את מחיר הרכב בטענה כי המשיבה היא שרכשה את פוליסת הביטוח, בעוד שלו עצמו לא היה כל קשר לחב' הביטוח ו/או לפוליסת הביטוח.

המבקש טוען כי היה על המשיבה להגיש תביעה נגד חב' הביטוח על מנת לחייב אותה בתשלום תגמולי הביטוח, ודרך התנהלותה של המשיבה, מעיד, לדעתו, על מעין קשירת קשר בין המשיבה לחב' הביטוח לחייבו במלוא מחיר הרכב.

עוד טוען המבקש כי הסכם השכירות הינו חוזה אחיד ותנאיו מקפחים, כגון הסעיף המחייב בפיצוי מוסכם.

המבקש מוסיף וטוען כי המשיבה התעלמה מסכום הפקדון שהפקיד המבקש בתחילת העיסקה בסך 50,000 ש"ח, וכי היתה אמורה לזקוף אותו לזכותו בעת סיום העיסקה.

בחקירתו הנגדית אמר המבקש כי תחילה חתם על עיסקת ליסינג לרכב פג'רו, אך אחרי חצי שנה החליף אותו במשאית מרצדס. (הסכם שכירות תפעולית למשאית מרצדס - מש/2). לדבריו שילם את התשלומים למשיבה "אבל תמיד באיחור של שבוע". נראה שפיגר בתשלום אותו חודש שכן לדבריו קיבל מכתב התראה ב - 16.1.06 יומיים לפני שנגנב הרכב, ולאחר מכן, כשבוע - שבועיים, שילם את התשלום החודשי.

המבקש אמר בעדותו כי מן המשיבה נמסר לו שבחב' הביטוח אומרים שהרכב נגנב ע"י מי שבידו מפתח הרכב וקוד האיתוראן. למבקש הוצגו הודעות חב' הביטוח, אך הוא טען שלא קיבל אותן, אולם נודע לו שחב' הביטוח אינה מוכנה לשלם את מחיר הרכב. (מוצג מש/3 - הודעת חב' הביטוח מיום 13.3.06 למשיבה לפיה השימוש ברכב" נעשה ע"י גורם שבידיו היו מפתחות הרכב והקוד הסודי של האיתוראן). (מוצג מש/4 - הודעת חב' הביטוח לסוכנות הביטוח מיום 24.4.06 על אותם מימצאים).

לטענתו לא נמסר לו דבר על המפתח והקוד, אלא ש"הרכב נסע בכיוון השטחים". עוד אמר המבקש כי "כשהגשתי תלונה למשטרה לא אמרתי שאני חושד בדראל וגם לא שאני חושד במי שברשותו היה הרכב לפני שהוא הושכר לי".

המבקש טוען כי מילא את כל חיוביו כלפי המשיבה; כי המשיבה לא עשתה את המוטל עליה כבעלת הפוליסה; כי המשיבה החתימה אותו על חוזה אחיד שתנאיו מקפחים; כי נהגה בחוסר  תום לב; וכי התעלמה מהפקדון שהפקיד בתחילת העיסקה הראשונה. 

ב"כ המשיבה דוחה מכל וכל את טענות המבקש וטוען כי כל הסכומים בהם חוייב המבקש נעשו בדייקנות עפ"י סעיפי הסכם השכירות. אשר למקדמה בסך 50,000 ש"ח טוען ב"כ המשיבה כי הסכום שולם בעיסקת הפג'רו אשר הוחלף כזכור במשאית מרצדס, והמבקש חתם על מסמך סיום מוקדם של עיסקת השכירות (מש/1), ובו הצהיר בסעיף 6 כי אין לו כל טענה ו/או דרישה בגין עיסקה זו.

עוד טוען ב"כ המשיבה בהקשר זה כי תשלום המקדמה כמוהו כתשלום דמי שכירות מראש המפחית את גובה תשלומי השכירות. בעקבות תשלום המקדמה הופחתו למבקש תשלומי השכירות עבור רכב הפג'רו, ותשלום זה נלקח בחשבון בעת חישוב גובה דמי השכירות עבור משאית המרצדס.

המשיבה ביטחה את המשאית בביטוח מקיף עפ"י סעיף 11.1 להסכם - השכירות. המבקש לא עמד בהתחייבויותיו, והמשיבה שלחה לו התראה. יומיים לאחר מכן נגנב הרכב. ב"כ המשיבה טוען כי המשיבה הגישה לחב' הביטוח תביעה לפיצויים, אך זו נדחתה בטענה כי "השימוש ברכב נעשה ע"י גורם שהחזיק במפתח וידע את קוד האיתוראן". לפיכך חוייב המבקש במחיר הרכב עפ"י מחיר המחירון במועד הגניבה, וזאת בהתאם לסעיף 11.8 לחוזה השכירות.

המשיבה דוחה מכל וכל את טענות המבקש כי התרשלה משלא הגישה תביעה נגד חב' הביטוח, מאחר שנוכח המימצאים הקשורים לגניבה, סיכויי הצלחתה בתביעה מעין זו היו קלושים.

המשיבה דוחה את טענות המבקש גם באשר לסבירותו של שיעור הפיצוי המוסכם, וטוענת שנקבע בפסיקה כי התנאים בהסכמי המשיבה אינם בגדר "תנאים מקפחים", והינם סבירים בסוג כזה של התקשרות.

הגנת המבקש דחוקה למדי, אך אף על פי כן אין לנעול בפניו את שערי ביהמ"ש.