החלטה בתיק בשא 12102/07

1.         בפניי בקשת הנתבעות להורות על פסילתה של חוות דעתו של פרופ' טיאנו אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנפשי, והוצאתה מתיק בית המשפט.

2.         להלן העובדות הצריכות לעניין:

            על פי הנטען בכתב התביעה, נפגע התובע ביום  8.3.98 בתאונת דרכים, שהיתה גם תאונת עבודה.

            ביום 19.9.04 הגיש התובע את תביעתו דנן לתשלום פיצויים בגין נזק גוף שנגרם לו כתוצאה מהתאונה הנ"ל. התביעה התבררה בפני כב' השופטת ר. למלשטרייך.

            ביום 13.1.05 נעתרה כב' השופטת למלשטרייך לבקשת התובע למינוי מומחים רפואיים בתחום העיניים והנוירולוגיה. ביום 5.1.06 מונה מומחה נוסף בתחום הנפשי. שכרם של המומחים הושת על התובע.

3.         מימצאי המומחים

ביום 15.8.05 ערך פרופ' מילר מומחה לעיניים, את חוות דעתו. בחוות הדעת ציין בין היתר כי הוא מפקפק באמינות הממצאים שהתובע הציג בפניו, וכי הבעיות בעיניים עליהן התלונן התובע אינן אמיתיות. לסיכום קבע כי לא נותרה לתובע נכות בעיניים כתוצאה מהתאונה. עם זאת, לא שלל פרופ' מילר את האפשרות שתלונותיו של התובע בעיניים מקורן במצב נפשי.

ביום 25.12.05 ערך פרופ' רכס את חוות דעתו בה ציין בין היתר כי התנהגותו של התובע לא היתה אמינה עליו, תוך שהוא מפנה לפעולות מופגנות ומדומות שביצע התובע בפניו. לסיכום קבע כי לא נותרה לתובע כל נכות בתחום הנוירולגי הקשורה לתאונה.

            ביום 9.10.06 נתן פרופ' טיאנו את חוות דעתו לפיה העריך את נכותו הפסיכיאטרית של התובע בשיעור של 10% לצמיתות.

4.         ההליכים במל"ל

במהלך הדיונים חזר ב"כ הנתבעות ודרש מב"כ התובע לעדכן את תיק בית המשפט בתוצאות התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה שהוגשה על ידי התובע במל"ל, אולם, לאורך כל הדרך הוצהר כי אין בידיו נתונים בנדון.

יוטעם כי לנתבעות לא היתה אז אפשרות להעתיק את תיק המל"ל ולעמוד על קביעות הועדות הרפואיות שבדקו את התובע, לאור הליכים שניהל התובע כנגד המל"ל לרבות בבית הדין האזורי לעבודה.

5.         ביום 23.7.07 הגישו הנתבעות בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' טיאנו כמצויין לעיל. הבקשה הובאה בפניי עקב שינוי בסדר עבודתה של כב' השופטת למלשטרייך.

בבקשה ציינו הנתבעות כי לאחרונה עלה בידן להעתיק את תיקו של התובע בענף נכות מעבודה במל"ל, ומהתיק התבררה התמונה כדלקמן:

ביום 25.12.00 התכנסה ועדה רפואית של המל"ל אשר קבעה כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה. בוועדה זו ישבו אורטופד ונוירולוג.

ביום 31.7.03 התכנסה ועדה רפואית נוספת במסגרת תביעה להחמרת מצב, בפניה, התלונן התובע, בין היתר, על בעיות בתחום הפסיכיאטרי. ועדה זו בדקה את התובע וקבעה כי תלונות התובע בתחום הראיה, שיתוק, עיוורון וכו', אינן קשורות לתאונה, והגיעה לכלל מסקנה כי אין החמרה במצבו של התובע וכי לא נותרה אצלו נכות כתוצאה מהתאונה.

יודגש כי הקביעות הנ"ל ניתנו עובר להגשת התביעה לבית המשפט.

6.         התובע לא השלים עם קביעת הועדות הרפואיות, ופנה לביה"ד האזורי לעבודה, ובעקבות פסק דין אשר ניתן, התכנסה ועדה ביום 4.6.06 אשר דנה בפירוט בתלונותיו של התובע בתחום הפסיכיאטרי, וביקשה ממנו להמציא מסמכים נוספים. בנוסף ביקשה שיבצע בדיקה פסיכודיאגנוסטית.

יובהר כי ועדה זו התכנסה חמישה חודשים בטרם ניתנה חוות דעתו של פרופ' טיאנו.