- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בשא 11850/07
|
בש"א בית משפט השלום חיפה |
11850-07
13.4.2008 |
|
בפני : יעקב וגנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אזולאי רונן עו"ד סובול צבי |
: 1. אלישע בע"מ 2. מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א עו"ד שמחון אפרת עו"ד הוד יוסף |
| החלטה | |
1. זו בקשה לדחיית התביעה כנגד המבקש הוא נתבע 1 (להלן: "הנתבע") על הסף מחמת התיישנות התביעה.
רקע:
2. המשיבה 1 היא התובעת בתיק העקרי, הינה חברה בע"מ ובבעלותה בית חולים פרטי בחיפה. הנתבע אושפז וטופל בבית החולים לאחר שנפגע בתאונת דרכים בה היה מעורב לטענתו ביום 24.07.94 (להלן: "התאונה"). הנתבעת 2 הינה המבטחת אשר שילמה את החשבונות בגין אשפוזו של הנתבע (להלן: "המבטחת"). ביום 5.2.06 הודיעה המבטחת לתובעת כי היא תקזז סכומים ששולמו בגין חשבונות הנתבע מחשבונה של התובעת, מאחר וביום 20.10.05 ניתן כנגד הנתבע פס"ד בת.א 6977/98 בבית משפט השלום בחיפה(להלן: "פס"ד"), הקובע כי הנתבע איננו זכאי לפיצוי בגין תאונת הדרכים. לאור הודעה זו, הגישה התובעת תביעה זו שלפני וזאת כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד תוכרע בין כל בעלי הדין.
טענות הנתבע:
3. לטענת הנתבע מיד לאחר התאונה טענה המבטחת כי איננה חייבת לשלם מאומה בגין התאונה הנדונה שכן טענתה הייתה כי הרכב נלקח ללא רשות בעליו. גם בכתב ההגנה אותו הגישה המבטחת בת.א 6977/98 טענה כי הביטוח אינו תקף. למרות טענה זו לא ניכתה המבטחת מחובה לתובעת את התשלום עבור אשפוזו של הנתבע ולא דרשה חזרה את התשלום. רק כעבור 12 שנים המבטחת, ללא כל הודעה מוקדמת, ניכתה את הסכום עבור אשפוז הנתבע כולל ריבית והצמדה עבור 12 שנים. הנתבע סבור כי מאחר והמבטחת הבינה שתביעתה כנגדו התיישנה, פעלה כפי שפעלה כנגד התובעת וזאת בתקווה לעקוף את מחסום ההתיישנות. לו הייתה המבטחת מודיעה בסמוך לאירוע התאונה או לאחר אשפוזו של הנתבע כי עליו לשלם עבור האשפוז, היה הנתבע מפנה לטענתו את התובעת לבית חולים רמב"ם או לקופת החולים על מנת שזו האחרונה תשלם עבור האשפוז.
טענות התובעת:
4. לטענת התובעת היא סיפקה לנתבע טיפול רפואי בשנת 1994 בהסתמך על מצג שהוצג לה על ידי הנתבע לפיו הוא נפגע בתאונת דרכים וכן כי קיים כיסוי ביטוחי לתאונה. ואכן, המבטחת שילמה את החשבונות בגין אשפוזו של הנתבע בשנת 1994. התובעת כלל לא הייתה מודעת להליך המשפטי שהתנהל בין הנתבע למבטחת וכן כי ניתן פס"ד כנגד הנתבע הקובע כי הוא איננו זכאי לפיצוי בגין תאונת הדרכים שעבר. המבטחת לא עדכנה את התובעת כי יש בעיה כל שהיא בדבר התשלומים ששולמו לה בזמנו בגין אשפוזו של הנתבע בבית החולים, או בדבר היעדר הכיסוי הביטוחי. ביום 5.2.06, ללא כל התראה מראש, הודיעה המבטחת לתובעת על קיזוז התשלומים ששולמו בגין אשפוזו של הנתבע, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, סכום המגיע לכדי 38,657 ש"ח. התובעת פנתה לנתבע בחודש מרץ 2006, הודיעה לו כי חשבונותיו בבית החולים קוזזו על ידי חברת הביטוח ודרשה את ביצוע התשלום, אולם הנתבע סירב.
בהתייחס לטענת ההתיישנות של הנתבע, התובעת מפנה לסעיפים 7 ו - 8 לחוק ההתיישנות , תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") וטוענת כי עילת התביעה שלה כלפי הנתבע נולדה במועד הקיזוז של חשבונות אשפוזו אצלה, או במועד בו נודע לה על העדר הכיסוי הביטוחי לתשלום חשבונות האשפוז, דהיינו, חודש מרץ 2006. לטענתה, הנתבע ידע עוד בשנת 1998, השנה בה ניתן פס"ד, כי הוא איננו זכאי לפיצוי בגין תאונת הדרכים וכן כי חברת הביטוח לא תהא מוכנה לשלם עבור אשפוזו.
דיון :
5. סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע:
"...נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה..."
הסעיף הנ"ל מדבר על עובדות שנעלמו מן התובע, מסיבות שלא היו תלויות בו ושלא יכול היה למנוע אותן אף אם נקט בזהירות סבירה. העובדות חייבות להיות מהותיות היורדות לשורשה של עילת התובענה.
כאמור ביום 20.10.05 ניתן פס"ד בתביעת המבטחת נגד הנתבע, בו נקבע כי אין הנתבע זכאי לפיצויים בגין התאונה בה נפגע. רק ביום 5.2.06, קיזזה המבטחת את הוצאות האשפוז מול התובעת, קיזוז שהינו תוצאה של פסק הדין. ברי כי פס"ד הוא זה אשר יצר את עילת הקיזוז, אולם קיומו לא היה ידוע לתובעת עובר לקיזוז.
מאחר שהעובדות המהוות את עילת התביעה של התובעת כלפי הנתבע נודעו לתובעת רק ביום 5.2.06, ומאחר שמתקיימים, לכאורה, גם שאר התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד הקיזוז, ולפיכך התביעה לא התיישנה.
טענותיו של המבקש לגבי התכנות של נזק ראייתי או אחר עקב השיהוי בברור העניין, בין המשיבות לבין עצמן, יתכן ויכולות לעמוד למבקש כטענות הגנה, אולם אין בהן כדי לסלק את התביעה על הסף מהטעם של התיישנות התביעה, כטענתו.
6. אשר על כן הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבה 1 הוצאות בקשה זו בסך של 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתנה היום ח' בניסן, תשס"ח (13 באפריל 2008).
|
יעקב וגנר, שופט סגן נשיא |
קלדנית: דליה ב.ח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
