החלטה בתיק בשא 1150/07

המדובר בבקשה לדחייה על הסף של התובענה שהוגשה ע"י משיבים 1 ו-2 מחמת חוסר סמכות עניינית של ביהמ"ש זה.

רקע

המשיבים 1 ו-2 (להלן: " המשיבים") טענו בתביעה זו כי בעקבות הליכי פרצלציה אשר יזם המשיב 3 במסגרת הליכי רישום המגרשים בישוב תמרת, נגרע, בטעות, ממגרש מס' 46 בגוש 17704 חלקה 46 (לשעבר גוש 17304 חלקה 47), בו למשיבים זכות חכירה, שטח של 55 מ"ר, אשר התווסף למגרש השכנים, ונרשם כיום בלשכת רישום המקרקעין כשטח שבחכירת המבקשים. על רקע זה עתרו המשיבים לסעד של  תיקון רישום שטח המגרשים כפי שהיה בתוקף עובר לרישום מפת הפרצלציה ובהתאם לתקן את סימן קו הגבול בין המגרשים.

נימוקי הבקשה

1.         התביעה היא בעניינים הנוגעים לתכנון ובניה, ע"פ סעיף 10 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים תשס"א - 2000 (להלן: " חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים") הסמכות היא לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

2.         ע"פ סעיף 5(ד) לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה) התשכ"ד - 1964 (להלן: " חוק הרש"צ"), הסמכות לדון בתביעה היא לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

3.         למשיבים 3 ו-4 אין כל סמכות לתקן את גבול החלקות נשוא התביעה ולא להגיע לכל הסדר עם המשיבים 1 ו-2 בנוגע לגבול האמור, הסדר כזה מנוגד לכללי המשפט המנהלי.                           

4.         תיקון גבול חלקתם של המשיבים מחייב משיבה 3 להכין תוכנית לרישום שיכון ציבורי חדשה.

5.         הסמכות לאשר תוכנית לצרכי רישום חדשה נתונה בידי ועדת התיאום ולא בידי המשיבה 3; על כן עמדתה של משיבה 3 אינה רלוונטית לתביעה דנן.

6.         על המשיבים להעלות טענותיהם כנגד ועדת התיאום באמצעות פניה לביהמ"ש לעניינים מנהליים ולא כנגד משיבה 3.

תגובת המשיבים

1.         הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר למעלה מחצי שנה ממועד הגשתה.

2.         יש לדחות על הסף, בשל אי הוכחת העובדות הנטענות בבקשה וכן בשל אי צירוף  תצהיר לאימות העובדות המבקשים.

3.         התובענה אינה נוגעת לענייני תכנון ובניה ואף אינה תוקפת החלטה של " מוסד

תכנוני".

4.         מהות התביעה היא לזכויות קנייניות ומילוי חובותיו החוזיות של המשיבה מס' 3 כלפי המשיבים.

5.         סעיף 5(ד) לחוק הרש"צ אינו מלמד על סמכות עניינית של ביהמ"ש לעניינים

מנהליים, אלא ההפך הוא הנכון.

6.         לקביעת הערכאה המוסמכת לדון בסכסוך בו גלומים עניינים מנהליים בצוותא עם עניינים פרטיים, יש לדלות את העיקר של הסכסוך ולפי העיקר בענייננו הערכאה היא בימ"ש לעניינים פרטיים.

תגובת משיבים 3 ו-4

1.         המבקשים מעוניינים בכל דרך להערים קשיים על מנת למנוע בירור המחלוקת לגופה.

2.         לביהמ"ש זה נתונה הסמכות ליתן פסק דין הצהרתי בנוגע לגבולות המגרשים

נשוא הדיון וגם לגבי הצורך בשינוי קו הגבול.