- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בשא 11301/07
|
בש"א בית המשפט המחוזי חיפה |
11301-07
7.10.2007 |
|
בפני : ברכה בר-זיו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. עזבון המנוח יוסף חמד מטר 2. סאלח יוסף מטר 3. פרג' יוסף מטר 4. פרג' יוסף מטר 5. אחמד יוסף מטר 6. סאלח יוסף מטר 7. חוסין יוסף מטר 8. טארק יוסף מטר עו"ד סעיד נזאל ואח' |
: 1. מדינת ישראל/לשכת הסדר המקרקעין 2. מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל עו"ד פרקליטות מחוז חיפה |
| החלטה | |
1. בפני בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על לוח זכויות בקשר עם חלקה 53 בגוש 19122 בכפר נחף (להלן "החלקה").
2. במסגרת הליכי הסדר נרשמה החלקה על שם המשיבה - מדינת ישראל.
3. המבקש מס' 1 טוען כי המנוח רכש את הזכויות בחלקה ביום 20.11.55 וכי למשיבה אין זכויות בחלקה ורישומה כבעלים נעשה עקב מירמה ותרמית ושלא כדין.
4. המבקש הגיש תביעה לתיקון הרישום ובד בבד עם הגשת התביעה הגיש בקשתו זו להארכת המועד לתיקון לוח הזכויות, בהתאם לסעיף 59 לפקודת הסדר הזכויות המקרקעין, תשכ"ט- 1969 (להלן "הפקודה").
5. המשיבה מתנגדת לבקשה וטענה בתגובתה כי לוח הזכויות פורסם לפני 49 שנה והמועד להגשת ערעור הינו 3 חודשים ממועד הפרסום - באופן שיש לסלק הבקשה על הסף. המשיבה גם טוענת כי דין תביעת המבקש עצמה להדחות על הסף מפאת התיישנות, העדר עילה ושיהוי.
6. התשובה לבקשת המבקש ניתנה באופן מפורש בפסק דינו של כבוד השופט מצא בע"א 3701/93 - עלי גאבר סלימאן אל הוזייל נ' מדינת ישראל .תק-על 94(2), 1081 ואין לי אלא להביא דבריו כלשונם (שם בעמ' 1084):
"בקשת המערערים, לפני בית המשפט קמא, היתה להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון לוח הזכויות. שאלה היא, כלום המועד הקבוע בסעיף 59 ניתן להארכה? בעבר נפסק (מפי השופט, לימים מ"מ הנשיא, ח' כהן), כי לאור הוראתו המיוחדת של סעיף 92 לפקודה אין תקנה 488 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 (קודמתה של תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) יכולה לחול על בקשות והליכים לפי הפקודה (ראה: בר"ע 201/75 עזבון ריזק אגבאריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד ל(522 (1). ובהסתמכו על החלטה זו טען בא-כוח המשיבה, שהמועד הקבוע בסעיף 59 הינו סוף פסוק ובשום נסיבות שהן אין הוא ניתן להארכה. בטענה זו, שנתלתה באילן גדול, יש, לכאורה, טעם רב:
בסעיף 92 לפקודה נמנו הנסיבות שרק בהתקיים איזו מהן יש בידי בית המשפט להאריך מועד אשר נקבע בסעיף 88 לפקודה (להגשת ערעור על החלטתו של פקיד ההסדר), והדעת נותנת, כי לוא ראה המחוקק גם נסיבות שתצדקנה להאריך את המועד שנקבע בסעיף 59, להגשת בקשה לתיקון לוח הזכויות, חזקה שהיה מפרש גם אותן. ברם, ענייננו איננו מצריך הכרעה בשאלה זו; וגם אם יונח שהמועד הקבוע בסעיף 59 ניתן, עקרונית, אף להארכה, אין בכך כדי להועיל למערערים, שבקשתם (להארכת המועד) הוגשה - לא רק באיחור מופלג ביחס למועד הקבוע בסעיף 59 - אלא (ובכך העיקר) קרוב לחמש שנים תמימות לאחר שהזכויות שנקבעו בהסדר נרשמו על שמות הזכאים בפנקס המקרקעין. ובמועד זה כבר לא עמדה להם עילה להגשת בקשה לתיקון לוח הזכויות. לעת הזאת לקתה איפוא בקשתם בהיעדר עילה, והשאלה אם ניתן, ואם מוצדק, להאריך להם את המועד להגשת בקשתם, כלל לא נתעוררה. אכן, להיעדר עילה - ולא לשיקולים המובילים לדחיית הבקשה להארכת מועד - כיוון גם השופט בן-יאיר, באמרו (בנסיבות דומות לאלו שבענייננו), "שהארכת המועדים המבוקשת תיתכן כל עוד לא נרשמו הזכויות בפנקסי המקרקעין" (ע"א 128/86 אל-אסד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(820 (4, בעמ' 822ז').
מסקנתי היא איפוא, כי מעת שהזכויות שנקבעו בהליכי הסדר מקרקעין נרשמות בפנקס המקרקעין, אין עוד דרך להשיג על תוכנו של לוח הזכויות שמכוחו נרשמו; ולדידי, אין זה מעלה או מוריד אם המדובר בזכותו של פרט שקיומה הוכח בהליכי ההסדר, או בזכות שיורית, שבהיעדר טוען נרשמה על שם המדינה, כמצוות סעיף 22 לפקודה. הטוען כי נפגע כתוצאה מן הרישום חייב לעגן את עילתו בסעיפים 93עד 97 לפקודה. כך עולה גם מסעיף 81 לפקודה, הקובע, כי "הרישום של מקרקעין בפנקס החדש יבטל כל זכות הסותרת אותו רישום, אם אין בפקודה זו הוראה אחרת לענין זה". ו"הוראה אחרת" עשויה להימצא רק במסגרת הסעיפים 97-93. אותה מסקנה מתבקשת (כפי שכבר נרמז) מהוראת סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הקובע את כוחו של הרישום ביחס למקרקעין מוסדרים:
"רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות הסעיפים 93עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969".
אכן, מעת שהושלם ההסדר, והזכויות שנקבעו בו נרשמו בפנקס המקרקעין, עניין לנו במקרקעין מוסדרים שהרישום מהווה ראיה חותכת לזכויות בהם. ומהוראת סעיף 125(א) סיפא לחוק המקרקעין - המכפיפה כלל רחב זה להוראות סעיפים 93עד 97 לפקודה, בעוד שאת הוראת סעיף 59 לפקודה אינה מזכירה כלל - מתחייב, ביתר שאת, כי מעת שנרשמו הזכויות על-פי לוח הזכויות, אין עוד פתחון-פה להשיג על תוכנו של לוח הזכויות כאמצעי עקיף לתקיפת הרישום".
7. לאור האמור, ומאחר והמבקש מנוע מלהשיג על תוכנו של הרישום לאחר השלמת ההסדר, ממילא אין מקום להארכת המועד ולפיכך - אני מורה על דחיית הבקשה.
8. אני קובעת קדם משפט בת.א 744/07 ליום 19/11/07 שעה 09:00.
ניתנה היום כ"ה בתשרי, תשס"ח (7 באוקטובר 2007) בנוכחות הצדדים.
|
ב. בר-זיו, שופטת |
קלדנית-עדי שיטרית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
