החלטה בתיק בשא 11263/07

התובעת, בעלים של בית חדש ברמת אשכול, רח' גבורי גטו ורשה 3, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים, אשר שכרו ממנה דירה בקומה הראשונה של הבניין, לתשלום הפרשי דמי שכירות הנובעים משינוי השער היציג של הדולר כפי שהיה ביום התשלום בפועל לעומת השער היציג כפי שהיה במועד עריכת החוזה. עפ"י חישובי התובעת מסתמכים סכומים אלה כשהם משוערכים ליום הגשת התביעה (21.6.07) בסכום של 10,717 ש"ח.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.            הסכמי שכירות מיום 4.8.02 ומיום 8.9.04 והסכמי הארכת הסכמי השכירות מיום 17.8.05 ומיום 25.9.06.

2.            דף משערכת המראה את גובה החוב נכון ליום הגשת התביעה.

התביעה מתבססת על סעיף 12 (ב) לחוזי - השכירות, אשר מפאת חשיבותו, אביא אותו כאן כלשונו: "הסכומים ישולמו בשקלים חדשים כשהם מוצמדים לעלייה בשער היציג של הדולר כפי שהם יהיו ביום התשלום בפועל ביחס לשער היציג כפי שהיה במועד עריכת חוזה זה".

הנתבעים טוענים כי בניגוד לטענת התובעת לפיה "הפחיתו הנתבעים מסכום דמי השכירות המסוכמים" (סעיף 5 לכתב התביעה), הרי שכל התשלומים, כ - 60 במספר, שולמו על ידם לפי השער היציג של הדולר ללא חריגים וללא יוצא מן הכלל. (העתקי ההפקדות לחשבון התובעת צורפו לבקשת המבקשים למתן רשות להתגונן).

עוד הם טוענים כי התובעת מעולם לא העלתה טענה כי דמי השכירות משולמים בחסר; לא במעמד חידוש החוזה ולא במעמד ההארכות השנתיות. לו עלתה טענה כזו מצד המשיבה, היו המבקשים לטענתם, מפסיקים את חוזה השכירות באחד ממועדי החידוש. לפיכך, טוענים המבקשים, הביעה המשיבה את דעתה לאורך שנים בהסכמה שבשתיקה, כי המבקשים משלמים את מלוא שכר הדירה, והיא מנועה מלהעלות כיום את הטענה שלמבקשים נותר חוב כלשהו. המבקשים טוענים עוד כי המונח "מוצמדים לעליה בשער היציג של הדולר" יש בו כדי להטעות, מאחר שהמבקשים סברו כי התשלומים מוצמדים לשער היציג של הדולר ביום התשלום, כפי שבד"כ מנוסח סעיף זה בכל חוזי השכירות.

בחקירתו הנגדית הוסיף המבקש וטען כי סעיף 12 (ב) לחוזים מנוסח בצורה מכשילה במיוחד; כי המבקש הבין שהתשלום ישולם ביום התשלום עפ"י השער היציג של הדולר, וכי בעלה של המשיבה, שהוא עו"ד במקצועו טמן להם מלכודת, בה נפלו המבקשים בתמימותם. המבקש אישר כי שני השכנים האחרים ששכרו דירות בבניין המשיבה, שילמו את ההפרשים; וכי הוא ניהל שיחות עם מר כהנא בנושא זה, אך ללא הועיל.

ב"כ המשיבה טוען כי המבקש הודה כי קרא את החוזים לפני שחתם עליהם, כי חתם עליהם, וכן אישר את כל ההפקדות והתשלומים, ואת שערי הדולר היציג במועד חתימת החוזים, כאשר הוא מודה כי חישב את דמי השכירות בשקלים לפי השער היציג של הדולר הידוע במועד התשלום, ולא כפי שמצויין בסעיף 12 (ב) לחוזי השכירות. ב"כ המשיבה טוען כי משהודו המבקשים כי קראו את ההסכם בטרם חתמו עליו, הרי שהם מוחזקים כמי שהבינו את תוכנם, והביעו את הסכמתם לתוכן זה בחתימת ידם. ב"כ המשיבה מוסיף וטוען כי נוסח החוזה הוא ברור, וכי העובדה שגם שכניהם של המשיבים שילמו את ההפרשים המתבקשים, מעידה על כך שאין הצדקה להימנעותם מלקיים את סעיף 12 (ב) הנ"ל.

המבקשים טוענים בסיכומיהם כי הפירוש הנכון של סעיף 12 לחוזה כפי שמבין אותו האדם הסביר הוא שסכומי הדולרים יומרו לשקלים ביום התשלום. עוד הם טוענים כי הסכמת המשיבה במשך חמש שנים לתשלומים שבוצעו ע"י המבקשים, שומטת את הקרקע מתחת לדרישתה להשלים הפרשים, וכי העלאת הדרישה רק בסוף תקופת השכירות האחרונה מעידה על חוסר תום לב.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים אני מחליטה כי מן הראוי לברר לעומק את אומדן דעת הצדדים בעת חתימת חוזי השכירות ולפיכך ניתנת למבקשים רשות להתגונן, והתביעה תידון בסדר דין מהיר. הוצאות הבקשה תיפסקנה עפ"י תוצאות התביעה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ה ב אדר א, תשס"ח (2 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

                                                                                                       _________________

                                                              ש. פומרנץ, רשמת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: