החלטה בתיק בשא 10678/06

רקע

ביום 20.2.02 התקשרו המבקשים עם משיבים 1 ו - 2 (להלן" המשיבים" או "יחזקאל דנוס" או "ירון דנוס") בהסכם שותפות למסחר ביהלומים בארה"ב באמצעות י.ד ירון יהלומים בע"מ (להלן:"החברה הישראלית") וחברות נוספות הרשומות בארה"ב (להלן:"החברות הזרות") שמניותיהן הוחזקו על ידי השותפים בהתאם למוסכם ביניהם (להלן: "הסכם השותפות").

ביום 12.4.05 התחייבו המבקשים וירון דנוס לשלם ליחזקאל דנוס שכר שנתי בסך 40,000$ למשך 4 שנים בתמורה להעמדת בטחונות בסך 300,000$ לרכישת יהלומים באשראי באמצעות החברה הישראלית (להלן: "הסכם הערבות").

ביום 9.11.05 נכרת הסכם פרישה בין השותפים לבין יחזקאל דנוס, לפיו קיבל יחזקאל דנוס את המגיע לו עקב פרישתו ואין לו כל תביעה מסוג שהיא כלפי השותפים באופן אישי או כלפי החברות שבאמצעותן פעלה השותפות.

ביום 30.1.06 נכרת הסכם פרישה בין השותפים לבין ירון דנוס, לפיו קיבל ירון דנוס תמורה בסך 645,000$ בגין פרישתו מהשותפות ומניות החברה הישראלית הועברו לידיו בתמורה להעברת מניות החברות הזרות שהיו בידיו. עוד נקבע באותו הסכם, כי יחזקאל דנוס יבטל את הסכם הערבות ולא יהיו לו תביעות כלפי החברות או השותפים.

לאחר כריתת הסכמי הפרישה עם המשיבים, גילו המבקשים שהמשיבים פועלים בארה"ב בשם החברות הזרות תוך הפרת הסכמי הפרישה שלהם מהשותפות. עוד טוענים המבקשים כי ירון דנוס לא העביר למבקשים את מניות BOVA DESIGN, אחת החברות הזרות שבאמצעותן פועלת השותפות בניגוד להתחייבותו שלפי הסכם פרישתו, ונותר חייב לשותפות סך של 200,000$.

עוד טוענים המבקשים כי לנוכח הוראות הסכמי הפרישה של המבקשים, נותרו הללו חייבים לשותפות סך של 350,000$.

ביום 11.4.06 פנו המבקשים לראש לשכת עורכי הדין בישראל בבקשה למנות בורר שידון בסכסוך שהתגלע בינם לבין המשיבים בהתאם להוראות סעיף 8.2 להסכם השותפות, אלא שלאחר דין ודברים גילו המבקשים שיחזקאל דנוס והחברה הישראלית הקדימו ופנו למחלקה המשפטית של בורסת היהלומים בישראל בע"מ (להלן:"הבורסה") בבקשה לזמן את מבקש 1, המשמש כדייר של הבורסה, לבוררות בגין חוב של 395,415$ המהווים תמורה ליהלומים שקנה מהם.

בהמרצת פתיחה 598/06 עתרו המבקשים להצהיר כי המחלוקות בין הצדדים יתבררו בפני בורר שיקבע ראש לשכת עורכי הדין בישראל.

בבקשה שלפני עותרים המבקשים לעכב את הליכי הבוררות בהם פתחה הבורסה לבירור הסכסוך שבינם לבין המשיבים.

דיון

א.      המבקשים תולים את זכותם לבירור הסכסוך בפני בורר שימונה על ידי ראש לשכת עורכי הדין על הוראות סעיף 8.2 להסכם השותפות. לטענתם, תביעתם של יחזקאל דנוס והחברה הישראלית שהוגשה לכאורה ביום 10.4.06 לבורסה, חסרת בסיס, ונועדה למנוע מהמבקשים לברר את טענותיהם בפני בורר מחוץ לבורסה.

לטענת המשיבים, בינואר 2006 ועוד בטרם פרש ירון דנוס מהשותפות רכשה החברה הישראלית יהלומים מספקים שונים בערבות יחזקאל דנוס. מועד תשלום תמורת יהלומים אלה, נקבע לתקופה של 75 יום ו - 90 יום לאחר מכן. במועד פרישתו של ירון דנוס מהשותפות טרם שילמה השותפות את התשלומים בעד רכישות היהלומים והמבקשים היו אמורים לשלם את תמורת היהלומים בתקופה שלאחר מכן בהתאם למועדי הפירעון. בהתאם, בתקופה שלאחר מכן שילמו המבקשים תשלומים על חשבון רכישת היהלומים בינואר 2006, אולם במועד מסויים חדלו המבקשים מלפרוע את התשלומים בעד היהלומים שנרכשו ומכאן נובעת תביעתם של יחזקאל דנוס והחברה הישראלית בבורסה. משכך, ומשתביעה זו הוגשה עוד קודם להגשת הבקשה לראש לשכת עורכי הדין בישראל על ידי המבקשת, זכאים המשיבים שהסכסוך שבינם לבין המבקשים יתברר במסגרת מוסד הבוררות של הבורסה.

המבקשים סומכים את פנייתם לראש לשכת עורכי הדין על הוראות הסכם השותפות, ממילא ככל שלטענתם יש לברר את תביעתם של יחזקאל דנוס והחברה הישראלית יחד עם תביעתם הם, יחולו גם על תביעה זו הוראות הסכם השותפות. מכאן, שיש להדרש להוראות הסכם השותפות לעניין הבוררות כדי לברר את שאלת הגוף המוסמך לברר את הסכסוך שבין הצדדים.

טענת המבקשים, כאילו טענות בדבר אי תשלום עבור רכישות יהלומים יכולה להעלות החברה הישראלית ולא יחזקאל דנוס, אינה מקובלת עלי. עסקי היהלומים נוהלו בדרך של שותפות ולא מצאתי שביחסים ביניהם הקפידו השותפים להבחין בין התחייבויות שנטלו עליהם לבין התחייבויות שלכאורה נטלו עליהם החברות שבאמצעותם פעלה השותפות, ראה נספח ג' בדבר ההסכם לפרישת ירון. מכל מקום, יחזקאל דנוס שימש כערב לרכישות היהלומים של השותפות ודי בכך כדי להקים לו זכות תביעה, במקום שהשותפות ו/או מי מהשותפים לא קיים את החיובים להם ערב יחזקאל דנוס.

טענת המבקשים, לפיה בסעיף 6 להסכם הפרישה של ירון אישר יחזקאל דנוס שערבותו מבוטלת ואין לו תביעה כלפי השותפים ועל כן, אין הוא יכול לסמוך את תביעתו על ערבותו, אינה מקובלת עליי. אפשר שטענה כזו תשמש כטענת הגנה, ברם משאין מחלוקת שיחזקאל דנוס ערב לחובות החברה הישראלית בטרם פרש ירון דנוס מהשותפות, אין לשלול את זכותו לברר את טענותיו נגד מי מהשותפים. הוא הדין, לעניין טענות המבקשים כאילו בעלת ריבו של יחזקאל דנוס היא החברה הישראלית ולא השותפים.

ב.      סעיף 8 להסכם השותפות (נספח א) קובע:

"1. הצדדים מסכימים מראש כי חילוקי דעות שיהיו אם יהיו בין הצדדים יועברו לבוררות.

2. על פי פניה של אחד הצדדים, לפי המוקדם, יקבע ראש לשכת עורכי הדין בישראל או הנהלת בורסת היהלומים בישראל את זהותו של הבורר."

בקשת המשיבים להזמין את מבקש 1 לבוררות בפני מוסד הבוררות של הבורסה הוגשה למחלקה המשפטית של הבורסה ביום 10.4.06 (נספח ח), בעוד בקשת המבקשים לד"ר שלמה כהן, יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל למינוי בורר בסכסוך הוגשה ביום 11.4.06. בנסיבות אלה ובהתאם להוראות סעיף 8.2 להסכם השותפות נראה שהמשיבים אשר הקדימו את המבקשים בהגשת הבקשה לבירור הסכסוך שבינם לבין המבקשים זכאים לברר את הסכסוך במוסד לבוררות של הבורסה.

ג.        אוסיף, שככל שימצא שתביעתם של יחזקאל דנוס והחברה הישראלית אינה נסמכת על יחסי השותפות ו/או נובעים מיחסים אלה, אזי רשאים יחזקאל דנוס והחברה הישראלית להזמין את מבקש 1 לבירור במסגרת המוסד לבוררות של הבורסה מכוח חברותו של יחזקאל דנוס בבורסה (נספח כ לתשובת המשיבים) ודיירותו של מבקש 1 בבניין הבורסה (נספח ד) ובנסיבות אלה אין בסיס לתובענה ולבקשה לסעד זמני.