החלטה בתיק בשא 10109/06

1.         בפני בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית להבטחת הוצאות המשיב בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' הש' א. אליקים) מיום 2/8/05 בת.א. 3269/00 ות.א. 4442/00, ולהמירו בערבות עצמית של המבקש. 

המבקש משתית את בקשתו על מצבו הכלכלי הקשה, וטוען כי הכנסתו החודשית הנמוכה מספיקה לו לכלכלתו בקושי, אך אינה מאפשרת לו להפקיד ערבון.

2.         המשיב מתנגד לבקשה מהנימוקים הבאים:

א. על המבקש פטור מערבון לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. בענייננו, הבקשה הינה לאקונית ונעדרת כל פירוט בדבר שיעור הכנסתו החודשית של המבקש, מקורות הכנסתו, חשבון הבנק שברשותו, חסכונותיו, נכסים שבבעלותו וכדומה. כמו כן, המבקש לא הוכיח כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכום הדרוש לתשלום הערבון. 

ב. בית המשפט קמא פסק למשיב הוצאות בסך של 20,000 ש"ח, סכום המשקף בין היתר את התנהלותו של המבקש בהליך דלמטה. המבקש לא שילם למשיב הוצאותיו, ובנסיבות אלו מתגבר הצורך בחיובו בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב אם יידחה הערעור.

 ג. סיכויי הערעור הינם קלושים. מדובר בקביעות עובדתיות אשר ביהמ"ש שלערעור לא ימהר להתערב בהן.

דיון

3.       רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון או רשות להמיר את הערבון בערובה אחרת גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה. הפקדת הערבון נועדה להבטחת המשיבים שמא יצאו נפסדים בשל אי יכולתם לגבות את ההוצאות, אם ייפסקו לטובתם.

"הכלל הוא, כי על בעל דין המערער (או מבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד - אם יידחה ערעורו (וראו, לדוגמא: ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, לא פורסם, רע"א 1243/98 אלפי נ' אלפי, לא פורסם, ע"א 2021/94, 2018/94, 1989/94, 2044/94, 2022/94, כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן ואח', לא פורסם). על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת ערבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג' - שמימושה אינו ודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים), מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים (וממילא הסיכויים, כי יחוייב בהוצאות המשיב נמוכים) וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2), 383)". (ראה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ תק-על 2000(2),   128; וכן ע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון-דיור לקהל החרדי ואח' , תק-על 2000 (3), 2574).

4.       אשר למצבו הכלכלי של מבקש הפטור, נקבע בפסיקה כי על בעל דין המבקש לקבל פטור מהפקדת ערבון לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו.

" הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90 רביבו נ' בנק הפועלים, תקדין עליון 1119 (3)90). נפסק, כי בלא פרטים מהימנים על הכנסת המבקש הנתמכים במסמכים ופרטים על רכושו וחובותיו לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון (ע"א 4752/97 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים, תקדין עליון 1887 (2)92)". (ראה ע"א 7411/98 בורוכוב נ' טל ואח' , תק-על 99(4), 80; כן ראה רע"א 2598/99 כהן נ' נח , תק-על 2000(1), 242; בש"א 128/89 מצא נ' מצא , תק-על 89(2), 732).

          בענייננו, המבקש לא הניח כל תשתית ראייתית לתמיכה בטענתו בדבר מצבו הכלכלי הקשה ולא פרש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו. כמו כן, לא פורטו בבקשה ניסיונות שנעשו על ידי המבקש לגייס את המשאבים הדרושים לתשלום הערבון ממקורות בנקאיים או ממקורביו.

"זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 שמעוני נ ' שמעוני, תקדין עליון 95(1) 1211)". (ראה ע"א 7411/98 הנ"ל בעמ'  81; וכן בש"א 4667/90 אלפסי נ' אלפסי , תק-על  90(4), 132; רע"א 8496/99 ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל , תק-על 2000(2), 239; בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח' , תק-על 88(3), 156).

5.       זאת ועוד, גם אם יש בסיס לטענת המבקש בדבר מצבו הכלכלי הקשה, לא ראיתי להענות לבקשתו, שכן המבקש טרם פרע את ההוצאות שהוטלו עליו על ידי בית המשפט קמא. עובדה זו עומדת בעוכריו של המבקש שהרי הערבון נועד כל כולו להבטחת הוצאות המשיב בהליך הערעור, ואי תשלום ההוצאות בהליך דלמטה, רק מוכיח את הצורך בחיוב המבקש בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב, ונותן לכך משנה תוקף.

" אי תשלום הוצאות בבית משפט קמא יכול להוות שיקול משמעותי באי מתן פטור מהפקדת ערבון בהליך של ערעור". (ראה רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נ' אלסינט תק-על 2001 (3) 2138; וכן ע"א 8223/98 ורד שאול נ' ד"ר חיים פרידמן , תק-על 99(3) עמ' 1561; ע"א 976/00 אחים חג' עלי ושות' נ' קרן האיזון , תק-על 2000(2) עמ' 1895; בש"א 2008/94 מאירה ואריק ארטרכט נ' יעקב זלבסקי ואח ', תק-על 94(2), 1351).

6.      המבקש לא התייחס כלל לסיכויי הערעור. מעיון בכתב הערעור עולה כי לכאורה מדובר בערעור שהינו עובדתי בעיקרו.

                                                                                                                        "ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אשר שמעה והתרשמה מן העדויות שהובאו בפניה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, וכאשר קיימות נסיבות המצדיקות את ההתערבות". (ראה ע"א 9555/02 זידאן ואח' נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ ואח' , פ"ד נט(1) 538, עמ' 552-553). 

לפיכך, דין בקשתו של המבקש להמיר את הערבון בהתחייבות עצמית, להדחות. ממה נפשך, אם המבקש מסוגל לגייס את הכספים לתשלום הערבון, יפקידו, ואם לאו, אין כל ממש בהתחייבותו העצמית לשלם את ההוצאות, אם הערעור יידחה, כפי שלא שילם את ההוצאות שהושתו עליו בבית משפט קמא.

"באשר לבקשת המבקש להמרת הערבון בהתחייבות עצמית: הלכה היא כי התחייבות עצמית של המבקש אינה מהווה "ערובה" כאמור בתקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומשמעות הבקשה היא למעשה פטור מהחובה להפקיד ערבון (ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש. לוין, בעמ' 821)". (ראה ע"א 7411/98 הנ"ל, בעמ' 81).

7.      מכל המקובץ עולה כי אין מקום להתיר למבקש להמיר את הערבון בהתחייבות עצמית, והבקשה נדחית.