החלטה בתיק בשא 10068/06

1.         בתיק זה הוגשה התנגדות לביצוע שטר על סך 4,000 ש"ח (הסכום המקורי בשטר הינו 4,500 ש"ח, אולם הוא הוגש לביצוע על סכום מופחת כאמור).

השטר נמסר למשיבה כתשלום עבור ביצוע עבודת אינסטלציה, יחד עם שטרות נוספים. המבקשת ביטלה את הזמנת העבודה, כך שהיום נדרשת היא לשלם סכום של 20% ממנה כפיצוי מוסכם על ביטול העבודה.

הדיון בבקשה התקיים הבוקר בפניי, המבקשת נחקרה על תצהירה וב"כ בעלי הדין סיכמו את טענותיהם בעל פה. לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין, ראיתי לנכון להורות כי המבקשת תהיה רשאית להתגונן כנגד השטר אם תפקיד סכום של  4,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

2.         לטענת המבקשת, לא הייתה מודעת לסעיף הפיצוי המוסכם שבהסכם בין בעלי הדין. כמו כן טענה המבקשת כי מספר ימים לאחר ביצוע ההזמנה נערכה ביניהם פגישה נוספת ובה שונתה ההזמנה לסכום נמוך יותר, כשתנאי התשלום משתנים, אולם המשיבה לא החזירה לה את השיקים שנמסרו במסגרת ההזמנה הראשונה, ולא ביטלה את החיוב בכרטיס האשראי כפי שהתחייבה. עוד טענה המבקשת כי התברר לה שסכום עלות העבודה במסמך ההזמנה הראשון שונה ונרשם כ - 40,000 ש"ח, לעומת הסכום המקורי שסוכם עליו.

            המבקשת טוענת כי לאור התנהגות המשיבה, החליטה לבטל את העיסקה עימה, מה עוד שהחשש מההתקשרות עם מי שאמינותו נפגעה בעיניו, החמיר את מחלת הסוכרת של בעלה. עוד טענה המבקשת כי מאחר ומדובר ב"עיסקת רוכלות", זכאית היא לביטול העיסקה ללא תנאי.

3.         במסגרת הדיון התברר כי נציג המשיבה הגיע לבית המבקשת על פי הזמנת בעלה. לפיכך, ספק רב אם המדובר בעסקת רוכלות המוגדרת כ"הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו".

            עוד מתברר כי לאחר הזמנת העבודה נפגשו בעלי הדין לצורך בחירת קרמיקה מתאימה, וכי בהודעת הביטול שנשלחה, בידי ב"כ המבקשת דאז, עוה"ד ריינפלד סיבת הביטול הנזכרת היא מצבו הרפואי של מר קובי, ואין זכר לטענות בדבר זיוף.

            מעבר לאמור לעיל מתברר כי מי שחתם על הזמנת העבודה היה בעלה של המבקשת, ולא המבקשת עצמה. לפיכך, אין די בתצהירה של המבקשת כי "לא היינו מודעים לכך כי היה רשום בהזמנה כי בכל מקרה של ביטול נהיה חייבים בתשלום של 20%". בנסיבות היה צורך בהגשת תצהירו של מר קובי אשר יבהיר האם היה או לא היה מודע לסעיף והאם הועלה נושא זה בטרם החתימה על ההסכם. ראו לעניין זה, לדוגמא ע"א 215/89 אוירול בע"מ נ' הבנק הבינ"ל.

            בנוסף, מתברר כי גם אם לא החלה העבודה בפועל, הרי נערכו הליכים לקראתה מצד המשיבה אשר השקיעה בכך זמן ואפשר וגם בלא קביעה מפורשת בדבר זכאות לפיצוי היה מקום לתשלום חלקי לפחות. 

4.         כאמור לעיל, החלטתי לקבוע כי בהתאם לתקנה 210 תהיה המבקשת רשאית להתגונן כנגד השטר אם תפקיד את סכום קרן החוב בקופת בית המשפט.

אפשרות זו מאזנת בין זכויות הצדדים כך שהדרך בפני המבקשת להוכיח את הגנתה אינה חסומה, ולמשיבה מובטח פיצוי לפחות חלקי על "גרירתה" להליכים דיוניים ממושכים אם יתברר בהמשך כי למבקשת אין הגנה כנגד התביעה.  ההלכה בעניין זה סוכמה בידי כבוד השופט טירקל בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, כדלקמן:

                   "אכן, ברוב המקרים שבהם מבקש נתבע רשות להתגונן נגד תביעה בסדר דין מקוצר, מצויה הגנתו באחד מצידיו של קו הגבול; לאמור, האם יש בפיו הגנה אפשרית, אם לאו. אולם, יש מקרים המצויים על קו הגבול, באזור שבין ה"לבן" לבין ה"שחור", אזור הדמדומים של הספק. אלה הם המקרים ש"בהם היה 'כמעט' בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט". אלה הם המקרים הדחוקים שבהם עושה בית המשפט חסד עם הנתבע ונותן לו את הרשות בתנאים; דהיינו, "כאשר 'כמעט' רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי", כאמור בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי".

5.         הסכום יופקד בתוך 30 יום מהמצאת ההחלטה לידי באת-כוחה, ולאחר ההפקדה ייקבע התיק להמשך דיון לפי תקנות סדר הדין המהיר.

            אם לא יופקד הסכום במועד, רשאי ב"כ המשיבה לבקש דחיית ההתנגדות תוך חיוב המבקשת בהוצאותיה.

            בהעדר הפקדה או בקשה כאמור עד יום 15.2.07, אסיק כי המחלוקת בין בעלי הדין יושבה, ואורה על מחיקת ההתנגדות, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום י"ט בכסלו, תשס"ז (10 בדצמבר 2006).

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: