החלטה בתיק בש 9968/07

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש, תקיפה, איומים כלפי בת זוגו. עבירות מיום 24.11.07.

מעובדות כתב האישום, מיוחס למשיב כי בתאריך 24.11.07, סמוך לשעה 21:00, בבית בני הזוג בשדרות יעלים 102 בבאר שבע, איים המשיב בפגיעה שלא כדין בגופה של אשתו, בכך שאמר לה ש "אם לא תלך ישליכה מהקומה הרביעית".

עוד מיוחס למשיב, כי בסמוך לאמור לעיל, תקף המשיב שלא כדין את אשתו, בכך שאחז בשערותיה וגררה על רצפת הבית, עד שהוציאה אל מחוץ לבית. בהמשך, הכה בראשה באגרופיו. כתוצאה ממעשי המשיב, נגרמו לרעייתו חבלות של ממש בדמות סימני שפשוף באמת ידה הימנית ושריטות בכתפה השמאלית.

בהמשך, מיוחס למשיב כי איים שלא כדין על ילדתם המשותפת, הקטינה כ.ג, (להלן: "הקטינה"), בכך שאמר לה "תחזרי לחדר שלך או שגם את תקבלי עכשיו".

בהמשך, מיוחס למשיב  כי הוציא משרוולו סכין. רעייתו נמלטה החוצה והתקשרה למשטרה.

עוד מיוחס למשיב, כי חודש לפני המועד האמור לעיל, תקף המשיב שלא כדין את רעייתו, בכך שמשך בשערותיה, כופף את ראשה והכה בראשה ובהזדמנות אחרת, אחז בגרונה וחנקה. 

באת כוח המבקשת טענה שקיימות ראיות לכאורה, שנשענות על הודעות המתלוננת, דו"ח הפעולה של השוטר, תעודה רפואית, תמונות המתעדות את החבלות.

באשר לעילת המעצר, טענה באת כוח המבקשת, כי מתקיימת עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחסד"פ, שכן קיים יסוד לחשש שהמשיב יסכן את בטחון המתלוננת. כמו כן, מתקיימת עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחסד"פ, שכן מתגבשת במשיב חזקת מסוכסנות, שכן מדובר באלמ"ב.

לאור האמור לעיל, עתרה באת כוח המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לחלופין, עד לקבלת תסקיר מעצר של שירות המבחן.

באת כוח המשיב מנגד, טענה כי התשתית הראייתית הלכאורית הינה תשתית רעועה, הנשענת על גרסת המתלוננת בלבד, גרסה שקיימות בה סתירות פנימיות, לאופן ההתרחשות מעשי התקיפה לכאורה על ידי המשיב.

בנוסף, מדובר במתלוננת שכבשה את עדותה, בנוגע למעשי התקיפה המתוארים בעובדות 7 ו - 8 לכתב האישום, דהיינו, חודשיים מיום קרות האירוע ולא ניתן הסבר מניח את הדעת לאופן כבישת העדות.

בנוסף, טוענת באת כוח המשיב כי ישנם מחדלי חקירה, לדוגמא: על פי דו"ח השוטר שהגיע למקום נכח אדם נוסף בשם יבגני קוגן, אולם המשטרה משום מה, לא מצאה לנכון לגבות עדות ממנו.

באשר לעילת המעצר, הסכימה באת כוח המשיב לקיומה מכוח החזקה הסטטוטורית. יחד עם זאת, טענה כי נוכח כרסום בתשתית הראייתית, ראוי לעשות שימוש בחלופת מעצר, גם בהתחשב בעובדה שמדובר במשיב חסר עבר פלילי, וגם בהתחשב בעובדה שהמתלוננת עזבה את מקום מגוריהם בבאר שבע, ועברה להתגורר בתל אביב.

לאור האמור לעיל, עתרה באת כוח המשיב להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, הכוללת פיקוח מלא ומתמיד של הערב אלכסנדר פלושציב, המתגורר ברחוב טנא שלמה 20/21 באר שבע - מדובר בערב אלמן, קרוב משפחתו של המשיב, עובד יחד עם המשיב בחברת "אוקטן קל", טרם מעצרו של המשיב. בנוסף, מעסיקו של המשיב, מר קימל שלמה, בעל חברת "אוקטן קל", מסכים לקלוט את המשיב חזרה לעבודה, ואף לפקח עליו בשעת העבודה.

ראיות לכאורה:

לאחר שבחנתי את כלל חומר החקירה שהונח בפני, הגעתי למסקנה כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית, להוכחת המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום. עיקר התשתית הראייתית נסמכת על עדותה של המתלוננת. דו"ח השוטר מריצקי יבגני, מיום 24.11.07, בו מציין כי מצא את המתלוננת וילדתה בוכים, וגם הבחין בגבר שיכור ישן על הספה. השוטר מציין עוד בדו"ח כי המתלוננת הצביעה בפניו על סכין בעלת ידית שחורה, הסכין, נתפסה על ידי השוטר. תמונות המתעדות סימני שפשוף על זרועה של המתלוננת. גרסת המשיב לפיה קושר את עצמו למועד ולמקום האירוע, למשל בהודעתו, משנשאל כי איים כי יזרוק את המתלוננת מהקומה הרביעית, השיב "יכול להיות שזרקתי מילה בלי לשים לב. לא זוכר מה אמרתי". באשר ליתר המעשים המתוארים בכתב האישום, מכחיש המשיב את ביצועם.

מחומר החקירה עולה כי נגבתה עדותו של אביו של המשיב, מר ויקטור גליצקי, ואשר נכח בבית בעת קרות האירוע המתואר מיום 24.11.07. האב מחזק את גרסת בנו כי לא היתה כל אלימות מצד המשיב כלפי רעייתו. עוד מסר כי המתלוננת מסרה לו כי ברצונה להתגרש מהמשיב. עוד מאשר כי יחד עם המשיב חזרו לבית כשהם בגילופין.

יחד עם זאת, אכן מדובר בתשתית ראייתית בעייתית, אולם טענות באת כוח המשיב לעניין אמינות ומהימנות גרסת המתלוננת, מקומן להיבחן בהליך העיקרי.