החלטה בתיק בש 9922/07

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות:

א.         תקיפה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 379 + 382(א)(1) לחוק העונשין.

ב.         פציעה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 334 + 335(א)(1) לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום מיוחס למשיב כי בתאריך 24.11.07, בסמוך לשעה 23:30, ברחוב ביאליק 49 בבאר שבע, תקף המשיב בצוותא חדא עם הקטין פ.ג. (להלן: "הקטין") את גלעד פלזמן (להלן: "המתלונן") בכך שהכו אותו באגרופים בבטנו ובחלקי גופו.

בהמשך, ניסה אנטון לוקטיונוב (להלן: "אנטון") להפריד ולהרחיק את המתלונן, אז פצע אותו המשיב בכך שחתך אותו בעורפו באמצעות סכין.

כתוצאה מכך נגרם לאנטון פצע בדמות חתך באורך 5 ס"מ והוא נזקק לטיפול רפואי.

ב"כ המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה בהסתמך על הודעות העדים ובעיקר, גלעד פלזמן ואנטון (להלן: "המתלוננים) וכן בהסתמך על העימותים שבוצעו בין המשיב לבין העדים ובעיקר על העימות שנערך עם העד פיינשטיין מיכאל.

בנוסף, גרסת המשיב לפיה קושר המשיב את עצמו למקום אולם מכחיש את מעשה האלימות.

בנוסף תעודה רפואית המתעדת את החבלות שנגרמו לאנטון.

ב"כ המשיב  מנגד, לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה. יחד עם זאת טען כי מדובר בתשתית ראייתית רעועה שלא מצדיקה מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

לעניין חולשת הראיות הפנה ב"כ המשיב לעדות העיקרית המפלילה את המשיב במעשה הדקירה- עדותו של מיכאל פיינשטיין. לשיטת הסנגור, לא ניתן לסמוך על עדות כזאת בהתחשב בתיאור השונה להתרחשות הדברים מפי העדים שנכחו במקום: רוזה שטיטמן, יעקב בבקוב, טימור ממדוב  וצימרמן לאוניד ובעיקר לאור העובדה שאף עד מבין העדים, לא מסר כי ראה את המשיב  חותך את אנטון עם סכין וגם לא ראו סכין. מה גם שלא נתפסה סכין לאחר חיפוש בדירת המשיב.

בנוסף, הפנה ב"כ המשיב לסתירות בין דברי העדים, בעיקר בין מה שראה העד בבקוב שמסר כי גם הגב' רוזה הותקפה ע"י המשיב למרות שרוזה, בעדותה לא מסרה כלל כי המשיב תקף אותה.

זאת ועוד, החוקרים הציגו בפני העדים את תמונת המשיב בלבד ושאלו אם הוא דקר.

וכן לטענת הסנגור, לא כל האנשים שנכחו במסיבה נחקרו, אלא רק אלו שהגיעו למשטרה להעיד.

באשר לחתך בצווארו של אנטון: הן אנטון והן יתר העדים, לא טענו כי אנטון הסתובב עם הגב למשיב. אם כך, קיימת אפשרות שאנטון עמד מאחורי המשיב וזה מסביר מדוע שלושת העדים שעמדו לפנים לא ראו את החיתוך.

לחילופין טען הסנגור, כי גם אם ימצא בית המשפט כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית, יש להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר וזאת בשל נסיבותיו האישיות-

מדובר בבחור צעיר, אשר לפני שלוש שנים עבר טראומה קשה בעת שאיבד את אימו בפיגוע רצחני.

ב"כ המשיב הגיש לעיוני אסופה של פסיקה, בה הורה בית המשפט על שחרור הנאשמים לחלופת מעצר בעבירות חמורות מאלו המיוחסות למשיב.

ראיות לכאורה