החלטה בתיק בש 957/05

א.         נגד המבקש עלאא' בן כמאל טאהא, יליד 1977 (להלן: "המבקש"), הוגש כתב אישום בגין ארוע שהתרחש בכאבול בתאריך 6.2.05 כאשר המבקש דקר את המתלונן בבטנו במכשיר חד, ולאחר מכן נמלט מן המקום ברכבו. כאשר פנו שוטרי הסיור וביקשו מן המבקש תעודת זהות טען המבקש שאין ברשותו תעודת זהות ומסר במקום זאת זהות בדויה.

בהמשך, כשהגיעו השוטרים שנית אל המבקש, נמלט המבקש, הגם שהשוטרים דרשו ממנו לעצור. כאשר נתפס לבסוף השתולל המבקש ותקף את השוטרים.

יצויין שמחמת הדקירה נגרם למתלונן פצע חודר שחייב העברתו לבית החולים שם נותח המתלונן ואושפז למשך ארבעה ימים.

ב.         בהחלטה שנתתי ביום 18.2.05 קבעתי שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום המיוחס למבקש, וקיימת עילת מעצר. הוריתי על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בדיון שהתקיים ביום 20.2.05 היה אמור להופיע המצהיר לצורך בדיקת חלופת המעצר אולם בהעדר הופעתו של המצהיר קבעתי שאין בפניי התשתית הנדרשת לשקילת אפשרות של חלופת מעצר ולפיכך, כך קבעתי, עומדת בעינה ההחלטה מיום 18.2.05 בדבר מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ג.          ביום 24.2.05 הגיש ב"כ המבקש בקשה זו לדיון בחלופת מעצר כשההצעה שהועלתה היא שהייתו של המבקש בבית סמרי יונס שבכפר ראס עלי הממוקם ליד רכסים - נופית, מעל 20 ק"מ מכאבול. אשתו של המצהיר היא אחות אמו של המבקש.

המבקש ציין בתצהירו שבעברו הרשעה משנת 2002 בה הורשע בגין העסקתו של תושב השטחים. המצהיר סמרי יונס נחקר על תצהירו בחקירה נגדית בישיבת בית המשפט מיום 6.3.05.

באותה ישיבה גם הוגש תצהיר נוסף לענין חלופת מעצר, דהיינו, תצהיר חברתו של המבקש המתגוררת בעכו, והיא גם נחקרה בחקירה נגדית על תצהירה.

לאחר חקירותיהם הנגדיות של המצהירים פירטו ב"כ שני הצדדים את טענותיהם בעל פה כשב"כ המשיבה מתנגדת לשחרורו של המבקש בתנאי חלופת מעצר.

בהחלטה שנתתי באותו יום קבעתי שראוי הוא להורות על הזמנת תסקיר מעצר כדי לבחון את השאלה האם עשויה חלופת מעצר לבוא בחשבון מבחינת המבקש, תוך בדיקת השאלה האם יש בחלופת מעצר כדי לנטרל את מסוכנותו של המבקש, ולמנוע את הסיכון שבהישנות העבירה.

הוספתי בסיפא של אותה החלטה שאין החלטה זו אמורה לעורר ציפיות כלשהן אצל המבקש או בא-כוחו וכי ההחלטה נועדה להביא את כל הנתונים הרלוונטיים בפני בית המשפט.

ד.         בתסקיר מיום 20.3.05 ציין שרות המבחן שהמבקש נשר מן הלימודיים בטרם סיים 11 שנות לימוד ומגיל צעיר יצא לעבודה בעיקר בתחום הבנין.

עוד נכתב שלמבקש שתי הרשעות בפלילים: העבירה האחת נעברה ביום 20.2.94 בהיות המבקש עדיין נער (יליד 1977), כשהעבירה היא סיכון אדם בנתיב תחבורה.

העבירה השניה נעברה ביום 29.3.96: תקיפה הגורמת חבלה ממש לפי סעיף 380 של חוק העונשין, עבירה בגינה נגזר דינו של המבקש ביום 21.4.98.

ההתרשמות בתסקיר המעצר היא שהמבקש צעיר נאיבי, אשר נותן אמון באחר ונראה כזקוק לתמיכה וליווי.

עוד מתרשם שרות המבחן שמתחיל אצל המבקש תהליך של חשבון נפש. לדעת שרות המבחן אין המבקש גורם מסוכן לסדר החברתי, הוא נקלע לסיטואציות חברתיות שנכפו עליו, והמעצר חידד לו את האופן בו התנהל בכל הקשור לריב המשפחתי.

לדעת שרות המבחן ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי חלופת המעצר אצל סמרי יונס ורעייתו שהיא דודתו של המבקש בישוב ראס עלי. לדעת שרות המבחן מסוגל המצהיר למלא אחר החלטות בית המשפט וכן מסוגל המצהיר לדווח באופן מיידי אם יפר המבקש את תנאי השחרור.

שרות המבחן מציע גם להעמיד את המבקש בפיקוח מעצר של שירות המבחן לתקופה של ששה חודשים.

ה.         הוספתי ושמעתי ביום 21.3.05 את טיעוניהם של באי כח שני הצדדים בעל פה.