החלטה בתיק בש 9505/07

1. בתאריך 15.11.07 ניתנה על ידי החלטת ביניים בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה  על רקע כתב אישום בעניינו של המשיב, לפיו הואשם הוא בסדרת עבירות תעבורה של נהיגה בשכרות ותחת פסילה, ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, נסיון השמדת ראיה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ובמסגרתה קבעתי, כי מתקיימות הן ראיות לכאורה והן עילת המעצר, תוך שהמסוכנות הרבה העולה מהמיוחס למשיב, ברורה ואינה צריכה הסבר.  החלטתי מאותו מועד מפורטת ואיני מוצא טעם לחזור עליה שוב.

2. הואיל ולא עלה בידי לגבש עמדה חד משמעית בעניין אמו ואחותו של המשיב - הערבות שהוצגו בפני, ביקשתי משירות המבחן לבחון אף הוא את עניינו של המשיב, לרבות שאלת מסוכנותו וחלופות אפשריות מוצעות. תסקיר השירות הונח על שולחני הבוקר ובעקבותיו השלימו הצדדים טיעוניהם וניתנת החלטה זו.

3.  ניתן לאפיין את חוות דעתו של שירות המבחן כשלילית במהותה. על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט, לא אפרט את האמור בה ואך אציין, כי לאחר סקירת עברו המכביד של המשיב, התרשם שירות המבחן כי המשיב נוטה לפעול באופן אימפולסיבי, ללא  מחשבה מעמיקה למעשיו והשלכותיהם, מתקשה לשים גבולות להתנהגותו ומתקשה לקבל גבולות חיצוניים. כן התרשם השירות מסף תסכול וגירוי נמוכים ובנסיבות אלה, על רקע מעורבותו החוזרת בפלילים וכישלונות טיפוליים קודמים, הגיע השירות למסקנה, כי המדובר ברמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות.

4.  באשר לחלופה המוצעת, מציין השירות כי אימו של המשיב, שהיא הדמות הדומיננטית, אכן דואגת ומשתפת פעולה עם גורמי הטיפול ואולם ניכר, כי נוקטת היא כלפי המשיב בדפוס של הגנת יתר ומתקשה להציב לו גבולות באופן עקבי. הן אימו והן אחיותיו הינן נשים נורמטיביות, המודעות לאחריותן ואף בעלות רצון להציב גבולות להתנהגותו של המשיב, אך מתקשות להיות עקביות וחד משמעיות כלפיו.

5.   למרות הנסיבות המפורטות לעיל, ממליץ השירות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בבית הוריו, בפיקוח אמו ואחיותיו ובאיזוק אלקטרוני, וכן להעמידו בפיקוח שירות המבחן.

6.    קראתי בעיון רב את חוות דעת שירות המבחן ולא ברורה לי מסקנתו ביחס למתואר בגוף התסקיר. עיון ולו בתמצית התסקיר שתוארה לעיל, שלא לדבר בתסקיר כולו עצמו, מביאה לכאורה למסקנה, כי הן על רקע רמת המסוכנות הגבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות מחד, והן על רקע הספקות הנוגעים לחלופה המוצעת עצמה, לסמכותה ולמרותה על המשיב מאידך, ומבלי שישתמע מכך כל ספק ברצונן הכן של האם והאחיות למלא תפקידן כהלכה ולעזור למשיב,  הרי שאינן מתאימות לתפקידן ואינן יכולות לאיין את מסוכנותו של המשיב. בנסיבות אלה נראה לי למרבה הצער, כי המתואר בגוף התסקיר אינו תואם למסקנתו ולתוצאתו, ולא ברור לי איפוא, כיצד הגיע השירות לתוצאה המפורטת בו, על רקע התיאור שהקדים למסקנתו האמורה. גם הערת השירות בדבר החשש שהמשך המעצר עשוי להוביל להעמקת הדפוסים הבעייתים בהתנהגותו, אינה ברורה לי לחלוטין, באשר אין המדובר באדם שזה לו מעצר ראשון, אלא באדם אמנם צעיר יחסית, אך בעל רקע של ריצוי זמן ממושך במאסר.

7.   בהחלטתי מיום 15.11.07, ציינתי את הסיכון הרב הנובע מהעבירות המיוחסות למשיב. מצב הקטל בכבישים שב ועולה על שולחננו, מידי יום, ולא קשה לתאר מה עלול היה לקרות בנהיגתו של המשיב, כשהוא מצוי במצב שכרות.  זאת ועוד, נהיגתו במצב האמור כשהוא תחת פסילה (דבר שאין מחלוקת שהיתה בידיעתו), ללא רשיון וללא ביטוח, מבטא זלזול בוטה באושיות החוק ובסדר הציבורי, ואין צורך בפרשנות נרחבת כדי ללמד על משמעות העניין. המסוכנות העולה ממעשיו של המשיב היא רבה ובהתנהגותו, הנתמכת אף באסמכתת התסקיר גילה, כי הוא חסר רסן ועכבות. נהיגה תחת פסילה, בשכרות, ללא רשיון וללא ביטוח, מהווה מסוכנות מוגברת לטעמי, מהרף הגבוה, ולא ניתן להחשיבה כעבירת תעבורה תמימה. 

8.      תסקיר שירות המבחן הביא בפני נתונים, שלא היו בידי עת כתבתי את החלטת הביניים האמורה וחיזק את התרשמותי ותחושתי, כי אכן המסוכנות הנשקפת מהמשיב היא כזו, שאינה מאפשרת להיעתר להצעה שהוצעה בעניינו, באשר אינה סמכותית דיה ואינה מספקת לאיון מסוכנותו. איני מוצא די גם באיזוק האלקטרוני, אשר הוסף על ידי השירות כתוספת לתנאי השחרור המוצעים, דבר שהיה יכול להיות לעזר, כשהחלופה עצמה היתה איתנה דיה וניתן היה לסמוך על המשיב שימלא אחר תנאי שחרורו, מה שאין כן בענייננו. יוער בעניין זה, כי מעבר לאמור בתסקיר, הרי שבגליון הרשעותיו של המשיב רשומות בין שלל העבירות הכוללות עבירות רכב רבות מסוג שבל"ר, גניבת רכב ונהיגה ללא ר.נ., גם חמש עבירות של בריחה ממשמורת חוקית ושתיים נוספות של הפרת הוראה חוקית.

9.   ער אני להלכה, לפיה מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה אינו דבר שכיח בדרך כלל (ר' למשל בש"פ 2465/05 אלחמידי נ' מדינת ישראל (23.3.05 - לא פורסם), בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מדינת ישראל ( 19.3.07 - לא פורסם) בש"פ 10201/01 סליחוב נ' מדינת ישראל, (31.12.01 - לא פורסם), בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי, (9.8.04 - לא פורסם). ער אני גם לעקרון לפיו יש לבחון ולהעדיף כ"ברירת מחדל" שחרור נאשמים לחלופה אפשרית, תוך העדפה עקרונית של פגיעה מופחתת בחרותם (ר' למשל בש"פ 10414/05 ניסנוב נ' מדינת ישראל (14.11.05 - לא פורסם והאסמכתאות שפורטו בו). שמתי ליבי גם לעובדת גילו הצעיר יחסית של המשיב. יחד עם זאת, קיימים מקרים לא מעטים אחרים, בהם הורה בית המשפט על מעצר נאשמים בעבירות תעבורה (ר' למשל בש"פ 9524/07 ועקנין נ' מדינת ישראל, (15.11.07 - לא פורסם), בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מדינת ישראל, הנ"ל, בש"פ 3715/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (7.5.07 - לא פורסם)). נסיבות המעשים המיוחסים למשיב וחומרתם, בשקלול חולשת החלופה המוצעת, אינם מאפשרים לצערי שחרורו.  לעניין זה אעיר, כי בבש"פ 1753/07 נעצר המשיב עד תום ההליכים בעבירות דומות, מבלי שנכללה בהן עבירת נהיגה בשכרות שעל מסוכנותה אין צורך כאמור להרחיב מילים. מאידך, בבש"פ 2465/05 שוחרר המשיב, שנקבע לגביו שלא ניתן היה להעריך את מסוכנותו, שההליכים המשפטיים היו גורם מרתיע והמעצר טראומטי עבורו, כשהמדובר באדם שזו היתה מעידה חד פעמית, עברו נקי, מצבו הבריאותי לא קל והיותו מפרנס משפחה גדולה. כל המדדים האמורים לא מתקיימים בענייננו.  המשיב הוערך כבעל רמת מסוכנות גבוהה, עברו מכביד ביותר (רשומים לחובתו מגוון רחב ומכביד של עבירות מגוונות, החל משנת 2001 בבית המשפט לנוער, בתחום הרכוש, ההונאה, בריחה ממשמורת חוקית, אלימות, שוד מזויין וסמים, בעטיין ריצה המשיב, על אף גילו הצעיר יחסית, תקופות מאסר בפועל ממושכות) ואינו בעל נתונים מקלים אחרים.

10. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי ניתן להפיג את מסוכנותו של המשיב בחלופת המעצר המוצעת, ועל כן הנני מורה על מעצרו עד תום ההליכים כנגדו.

ניתנה היום א' בטבת, תשס"ח (10 בדצמבר 2007) במעמד הצדדים.

שם הקלדן: ליאור רשקובסקי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: