החלטה בתיק בש 93904/05

כנגד משיב 5 הוגש כתב אישום, יחד עם ארבעה אחרים, המייחס לו עבירה של ייצור נשק, עבירה של החזקת נשק, וכן עבירה של סחר בנשק. בד בבד, עתרה המדינה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

למשיב 1 סכסוך דמים עם חני ג'רבי ומרעיו.

המשיבים 2-5 הינם חברים ומכרים של משיב 1.

ע"פ חומר החקירה, המשיבים 2-5 פעלו בעצה אחת ובתיאום למימוש מטרתו של משיב 1- כאשר חלקו של משיב 5 היה, לכאורה, הספקת חלק מלבנות החבלה, ו"תדרוך" אודות אופן הרכבת מטעני החבלה.

משיבים 1-4 נעצרו על ידי עד תום ההליכים המשפטיים בעניינם בדיונים קודמים. משכך, כל שנותר הוא לדון בעניין משיב 5 (להלן: "המשיב").

להלן אבחן עיקרי חומר הראיות:

בעדותו של עד המדינה, איציק אמויאל, (להלן: "איציק") מיום 26.7.05, תיאר הנ"ל כיצד ישב בביתו של משיב 2, והלה סיפר לו כי רכש 6 לבנות חבלה שמתחברות לרכב עם שלט. משיב 2 סיפר לעד  כי המשיב הוא זה צריך להביא את לבנות החבלה (גיליון 2 שורות 20-26). בהמשך, תיאר העד כי באותו הזמן, המשיב היה בקשר הדוק עם משיב 2, ושאל אותו מתי יגיע לקחת ממנו את הלבנות. משיב 2 השיב לו כי הוא ממתין עד ששלומי קארדי (להלן: "שלומי") ישכור דירה (גיליון 5 שורות 12-15). בהמשך תיאר העד, כי לאחר כשלושה ימים, מששלומי לא שכר דירה, אסף אותו משיב 2 מביתו, התקשר למשיב וקבע עימו פגישה. לדברי העד, משיב 2 סיפר לו כי הם נוסעים לקחת את לבנות החבלה מהמשיב, ולתת אותם לשלומי. השניים נסעו לנס ציונה, שם פגשו במשיב ובבחור נוסף שהיה עימו (גיליון 5 שורות 16-22). העד הוסיף וציין כי: " הפגישה עם בן הייתה רק כדי שיסע איתנו לשלומי קארדי ויסביר לו לשלומי איך להרכיב את הלבנות"...(גיליון 6 שורות 24-26), ובהמשך: "לגבי המומחיות של שלומי מסתבר שגם אחרי שבן הסביר לו הוא עדיין לא הסתדר עם זה..." (גיליון 7 שורות 5-7).

לדברי העד, בהמשך נסעו כולם לבית של חברה של שלומי, שם הורה משיב 2 לעד לשים את הלבנות בקוצים. לאחר מכן, משיב 2 שאל את העד היכן הלבנות, הלה לקח אותן, נכנס עימן לבית- שם שהו אותה עת המשיב ושלומי. במקביל, העד והבחור הממושקף המתינו מחוץ לבית ( הבחור הממושקף נותר ברכב). לדברי העד, השלושה שהו בבית עם הלבנות כעשרים דקות, וכאשר הם יצאו, שלומי זרק בכניסה לבית את הציפה בה היו מכוסות הלבנות קודם לכן- כאשר היא ריקה (גיליון 7 שורות 8-27).

העד ציין בעדותו כי משיב 2 סיפר לו כי בציפה היו לבנות החבלה, וכי המשיב הסביר לשלומי כיצד להרכיב את הלבנות (גיליון 8 שורות 6-10).

למחרת היום פגשו משיב 2 והעד בשלומי, אשר סיפר להם כי אינו מצליח להרכיב את הלבנות. בתגובה התרגז משיב 2 ואמר לו: " בן הסביר לך בדיוק איך לעשות זאת". שלומי אמר למשיב 2 כי יש ברשותו לבנת חבלה אחת מוכנה, והאחרון הורה לו להתקשר למשיב. העד ציין כי משיב 2 ניסה אף הוא להתקשר למשיב, אך לא  דיבר עימו בסופו של דבר (גיליון 8 שורות 17-24). בהמשך, התקשר משיב 2 שוב למשיב, וקבע פגישה בין המשיב לבין שלומי בנס ציונה. לאחר מכן קבע משיב 2 פגישה בינו לבין המשיב (גיליון 11 שורות 20-23). כן ציין העד בעדותו כי בן גר בחולון (גיליון 12 שורה 21).

בעדות נוספת שמסר איציק מיום 7.8.05, ציין הלה שוב כי משיב 2 סיפר לו כי רכש שש לבנות חבלה, המופעלות ע"י שלט, וכי מי שדאג לקנות אותן זהו בחור בשם בן שבתאי מחולון (גיליון 3 שורות 19-25). כן ציין העד, כי באותו הערב סיפר לו משיב 2 כי צריך להעביר את לבנות החבלה מהמשיב לשלומי, וכי המשיב התקשר לשלומי על מנת שיתאמו ביניהם, והמפגש לא הסתדר מבחינה טכנית (גיליון 4 שורות 5-7). עוד ציין העד, כי שלומי אמר לו באחת הפעמים: "מה הם דפוקים אלה הכנתי אחת גדולה והם נתנו אותה לבן" (גיליון 7 שורות 11-12).

בעדותו של איציק מיום 11.8.05, התבקש הלה ע"י החוקר לתאר את המשיב במדויק, והלה תיאר: "הוא מינוס פלוס בגובה שלי שזה 178 ס"מ יש לו קרחת שהוא עושה הוא בחור שרירי, יש לו ידיים שריריות וחזה מנופח..." (גיליון 4 שורות 13-16).

הנה נא, בפנינו עדויות כי המשיב היה מעורב בהספקת לבנות החבלה האמורות, וב"הדרכת" שלומי, כיצד להרכיבן. העד תיאר פגישה שהתקיימה בביתו של שלומי, בה שהו בתוך הבית שלומי, משיב 2 והמשיב, כאשר לבנות החבלה הוחזקו בבית, עת שהו בו.

בעדותו של שלומי קראדי מום 4.8.05, סיפר הנ"ל כי משיב 2 בא לביתו עם בחור בשם " בנג'ו", ואדם נוסף, ומשיב 2 אמר לו: "תכיר זה בנג'ו בחור על הכיפאק חבר שלנו". כן ציין העד כי הוא ישב יחד עם משיב 2 והמשיב, ואילו הבחור הממושקף, אשר הגיע יחד עם המשיב, נותר ברכב (גיליון 7 שורות 2-15). העד ציין כי המשיב נראה כך: "קצת יותר גבוה ממך ויותר נמוך ממני קצת קירח בלי שיער בעצם יש לו שיער קצוץ קצוץ והוא מוצק בגוף בלי שפם בלי כלום..." (גיליון 7 שורות 15-17). בהמשך סיפר העד כי כעבור מספר ימים, משיב 2 אמר לו כי למשיב יש "משהו" לתת לו, בכדי שיעביר למשיב 2. משיב 2 הורה לעד ללכת לפגוש את המשיב בראשון לציון, והלה אמר לו כי לא יוכל ללכת. בהמשך אותו היום בא לעד המשיב, יחד עם הבחור הממושקף, והביא לו שקית שקופה לבנה- אליה הציץ העד מתוך סקרנות- וראה בה מלבנים שחורים, מהם יצאו חוטים. המשיב הורה לעד שייתן את השקית למשיב 2 ונסע, ואילו העד נטל השקית, והחביא אותה במשאית בסמוך לביתו. לדברי העד, בהמשך היום, התקשרו אליו משיבים 2 ו-3 מספר פעמים. העד ניסה להתחמק מהם, ולבסוף ענה למשיב 2 לטלפון. משיב 2 שאל אותו מה עם "מה" שהמשיב הביא לו, ושאל האם הוא יוכל להביא לו זאת. העד ענה בחיוב, ומאוחר יותר נפגש עם משיב 3 בחצר המלכה, והעביר לו את "המרובעים המלבנים" שקיבל מהמשיב, בכדי שיעביר אותם למשיב 2 (גיליון 8 שורות 6-28, וכן גיליון 9 שורות 1-3). עוד סיפר העד, כי למחרת התקשר אליו משיב 2 ואמר לו כי הוא רוצה להיפגש עימו. השניים נפגשו למחרת, כאשר משיב 2 בא לשלומי יחד עם המשיב ועם איציק. משיב 2 נתן לעד את ה"שקית השקופה עם קוביות חומות", וביקש ממנו לשמור אותה, ומשיב 2, המשיב ואיציק הלכו (גיליון 9 שורות 11-19). העד סיפר עוד, כי לאחר שהשלושה הלכו, הוא הציץ לשקית, ראה את ה"מרובעים עם החור", קרא מה רשום מאחורה, והבין כי המדובר בחומר נפץ (גיליון 9 שורות19 -24).  העד ציין כי לאחר שהשלושה עזבו את ביתו, הוא התחמק מהם כשבוע ימים, בו חיפש אותו משיב 2, ולבסוף הוא ענה לו לטלפון, ומשיב 2 תקף אותו מדוע הוא נעלם, ואמר לו כי הוא צריך את ה"דברים" שלו. העד אמר למשיב 2 כי הוא יכול לבוא לקחת את ה"דברים", ומשיבים 2 ו-3 באו לבית העד. משיב 2 הביא לעד קופסאות שחורות עם חוטים, וביקש ממנו כי ישים אותן בצד, והוא ייקח את הכל יחד בעוד מספר ימים. משיבים 2 ו-3 עזבו את המקום, והעד החביא את הקופסאות במשאית (גיליון 9 שורות 25-28, וכן גיליון 10 שורות 1-14). העד ציין בעדותו כי המדובר בקופסאות שנמסרו לו ע"י המשיב בחצר המלכה, ושמסר אותן בהמשך למשיב 3 (גיליון 10 שורות 15-18).

בהמשך עדותו, סיפר העד, כי לאחר מכן משיב 2 החל להתקשר אליו כל שעתיים לערך, ובאחת השיחות אמר לו כי הוא צריך לפגוש אותו "דחוף דחוף". לדברי העד, השניים נפגשו, כאשר יחד עם משיב 2 הגיעו גם המשיב והבחור הממושקף שחיכה ברכב, וביקשו ממנו את השקית. העד הביא להם את שתי השקיות, ולדברי העד: " ואז בנג'ו אמר לי להוציא מלבן שחור עם חוטים שחור אדום ואני חושב עוד חוט צהוב או כחול והיה עוד חוטים חתוכים קצר בצדדים ומחובר לזה מאחורה עוד חוט חשמלי או רגיל ומחובר לו שני שלטים קטנים כמו של אוטו אזעקה של אוטו ובנג'ו הסביר לאופיר בנוכחותי מה צריך לחבר איזה חוט צריך לחבר ולמה צריך לחבר לחבר לבטריה שתי חוטים לבטריה שחור ואדום וחוט אחד שיוצא אני לא יודע לאן בדיוק והוציא אחד המרובעים שרשום עליהם חומר נפץ והסביר איך להדביק את זה". ובהמשך: " בן בנג'ו אמר לאופיר תחבר את המלבן השחור עם החוטים על החומר נפץ למעלה ושהחורים  שיש על המלבנים שרשום עליהם חומר נפץ יהיו למעלה מחברים את החוטים לשתי בטריות מרובעות כמו של השלטים תשע וולט מחברים את הבטריות לחוטים השחור והאדום ומדביקים את זה למעלה ..." (גיליון 10 שורות 20-28, וכן  גיליון 11 שורות 1-10).

בהמשך עדותו סיפר העד, כי בבוקר המחרת משיב 2 התקשר אליו, וביקש ממנו להיפגש עימו דחוף. משיבים 2 , 3 ואיציק הגיעו לביתו, בכדי לחבר את המטענים. העד ואיציק הלכו לקנות מספר דברים כדי לחבר את המטענים, ולאחר מכן הם הרכיבו את המטענים, ולדבריו: " וכמו שבן בנג'ו הזה הסביר לנו אני שמתי את האפוקסי הזה מתחת לשחור המרובע עם החוטים והדבקתי את זה למעלה על החומר נפץ" (גיליון 12  שורות 14-28, וכן גיליון 13 שורות 1-22).

בעדותו של שלומי מיום 7.8.05, ציין הנ"ל: " בנג'ו זה הכינוי של בן שאני לא יודע את שם משפחתו ואני יודע שהוא גר באזור המרכז קניון הזהב בראשון לציון" (גיליון 2 שורות 9-10). בהמשך נשאל העד מה הניסיון שלו בהכנת מטעני נפץ, והלה השיב: "אין לי ניסיון בנג'ו הסביר לי איך מחברים את כל המטענים האלה וששאלתי אותו למה הוא לא עשה לא מכין  את זה אז הוא אמר שהוא לוקח המון כסף". העד נשאל עוד מניין השיג את החלקים הדרושים להכנת מטעני החבלה, והלה השיב: " מבנג'ו כמה ימים לפני שנעצרתי, אופיר הביא לי קופסא שחורה וביקש שאני אביא את זה לבנג'ו כדי שהוא בנג'ו ישיג לו קופסאות כאלה חמש קופסאות זה קופסאות שחורות מחוברים להם חוטים עם שלטים כמו של שלט לאזעקה של רכב ואז בנג'ו השיג את הקופסאות האלה והביא לי אותם בכדי שאני יעביר אותם לאופיר" (גיליון 2 שורות 13-22).

בנקודה זו תיקן עצמו העד מעדותו הקודמת, וציין כי היה שלב בו הוא הביא למשיבים 2 ו-3 את הקופסאות בחצר המלכה, בכדי שהם יכינו את המטענים בעצמם, ויוציאו אותו מהעניין הזה. לדבריו, לאחר מספר ימים החזירו לו השניים את הקופסאות בחזרה, ואמרו לו כי הם לא מוצאים אדם אחר שיכין להם את המטענים, ולפיכך רק הוא יכול להכין אותם. בהמשך הביאו לו השניים את המשיב כדי שיסביר לו כיצד להכין המטענים (גיליון 2 שורות 23-28).

עוד סיפר העד כי הוא חושב שהמשיב היה זה שהביא את המגנטים למטענים, כיוון והמשיב בא אליו הביתה ושיחק עימם(גיליון 4 שורות 1-2).