החלטה בתיק בש 93692/05

א. פתח דבר

הבקשה שבפני, מטעמו של המערער - המבקש דכאן, היא להורות על עיכוב ביצוע פסק-דין שניתן על ידי בית משפט לעניינים מקומיים בת-ים (כב' השופט זכריה ימיני), בת.פ. 315/05, וזאת עד לשמיעת הערעור.

המבקש אשר איננו מיוצג טוען כי הוא כפר בעובדות כתב-האישום, וביקש כי הדיון ידחה לשמיעת ההוכחות, ברם, במעמד ההקראה הוכרע דינו, ובית משפט קמא הורה לו לסגור לאלתר את עיסקו, והשית עליו קנס בסך 5,000 ש"ח.

המבקש גורס, כי בשל היותו בלתי מיוצג, התבצע "מחטף" על ידי המשיבה, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט.

עוד טוען המבקש, כי בית משפט קמא החמיר עימו יתר על המידה, והורה על סגירת העסק לאלתר, מבלי לאפשר לו לפעול להוצאת רישיון עסק, וזאת בנוסף להטלת קנס מכביד שאין ביכולתו לשלם, מאחר וטעה לחשוב כי המשיבה מסרבת ליתן למבקש היתר.

המבקש הציג בפני בית המשפט גזר-דין שניתן ע"י בית המשפט לעניינים מקומיים בתיק אחר (ת.פ. 331/04, בעניינו של יצחק דנון), שם ניהל הנאשם קיוסק, והגיש ללא רישוי משקאות משכרים מסוג בירה. העסק היה ממוקם בקומפלקס מבנים של מרכז הטניס ביפו, ולאחר שהורשע בעל הקיוסק בדינו, ניתנה לו אורכה לתקופה בת 20 חודשים על מנת שיפעל לקבלת היתר כדין.

בטיעוניו בעל-פה הרחיב המבקש וציין, כי גם עיסקו מצוי בשטח של מרכז הטניס אלא שמיקומו בבת-ים. הוא נכה בשיעור 100%, והחל לשכור את המקום בתאריך 11.12.03, כמחליף לשוכר הקודם - אברהם אסולין.

לדבריו, במהלך התקופה עת היה ביחסים טובים עם מנהל העמותה - מר מיקי זרגרי, הוא זכה "לחסות" בצילה של העמותה, והיה "מוגן" מפני מחלקת רישוי עסקים של העיריה בה עבדה אשתו של אותו זרגרי, אך ברגע שהוא נקלע לסכסוך עם האחרון - החלו לפתע פקחי מחלקת רישוי עסקים לפקוד את המזנון בטענה שהעסק מנוהל ללא היתר, ובסופו של דבר הוגש נגדו כתב-אישום.

לדברי המבקש, המזנון במתחם מועדון הטניס היה מופעל שנים ארוכות (20 שנים) ע"י אחר, מבלי שהיתה התייחסות כלל של העיריה לנושא רישיון העסק.

המבקש ציין כי בעת שפנה למחלקת רישוי העסקים של עיריית בת-ים, על מנת לטפל בקבלת רישיון לעסק, רק אז התברר לו שהמזנון הממוקם במכולה, הוקם ללא היתר בנייה, ולא ניתן כלל לקבל בגינו רישיון עסק.

עוד הוסיף וטען, כי הוא זומן לישיבה במשרדו של מר אפריים מזרחי - סמנכ"ל חטיבת תפעול, בה נכחו בצד מר מזרחי גם מנהל מחלקת רישוי עסקים - מר אלי אשכנזי, מבקר העיריה - מר יגאל בן יהודה, ומר זרגרי. בפגישה זו נטען כנגד המבקש, שעליו לפנות את העסק, שאם לא כן יוטרד על ידי פקחי העיריה, ומבקר העיריה בחר שלא לבקר את דרך התנהלות העמותה.

על מנת להוכיח, כי מבנים נוספים - מגרשי טניס ומשרדים, הנמצאים בקנטרי קלאב, לא נבנו על פי היתר, פנה המבקש ללשכת מהנדס העיר, אגף ההנדסה בעירית בת-ים ובירר עניין זה, והסתבר לו, לטענתו, כי המבנים במועדון הטניס נבנו בהיתר, למעט המכולה המשמשת כקיוסק - מזנון; וכך גם הפרגולה ומחסן המצוי ליד הגדר המערבית של מועדון הטניס, ששטחו כ- 3 מ"ר.

ברם, מדבריו גם עלה כי לפני ששכר המקום  שמע מפיו של זרגרי (בעת שיחסיו עמו היו תקינים) כי "יש אפשרות להמשיך ולהפעיל זאת (את המזנון - י.א.) ללא רשיון, וזאת משום שהוא מקושר עם רישוי עסקים".

בצר לו, ולאחר שמחלקת רישוי עסקים לא נהגה בו לטענתו, בהגינות, פנה המבקש לראש עירית בת-ים, וטען, כי מאחר ואין היתר למבנים נוספים הקיימים במועדון הטניס, ומבנים אלו מסכנים את הילדים הבאים לחוגים - יש להפסיק לאלתר את כל הפעילויות עד אשר יומצא היתר כדין.

עותק ממכתב זה נשלח על ידו לממלא מקום ראש העיר, מנכ"ל העיריה, היועץ המשפטי, מנכ"ל תכנון וארגון, מבקר העיריה, מנהלת אגף תכנון, ומשטרת בת-ים, אך לטענתו, איש לא הגיב למכתביו.

ב"כ המשיבה מציינת, כי המבקש היה מודע לצורך באישור רישוי למזנון שהפעיל, והיא הפנתה את ביהמ"ש להסכם שנחתם בין המבקש לעמותה לקידום הטניס בת-ים, מתאריך 1.6.04, (סעיף 9), עוד לדבריה, אין מקום לדון בטענות האחרונות של המבקש, מכיוון שהוא הודה בביצוע העבירה בבית המשפט,בנוסף לכך במסמך שהמבקש הפנה למחלקת ההנדסה בתאריך 23.6.05, הוא הודה כי הוא "מפעיל את מזנון מועדון הטניס בבת-ים".

ב"כ המשיבה אף מוסיפה ומציינת, המבקש הגיש בקשה לקבלת היתר, אך מנהל המחלקה לרישוי עסקים - מר אשכנזי, דחה את בקשתו בתאריך 22.5.05, וזאת מאחר והבקשה הוגשה באופן לקוי: על גבי טופס בקשה בלתי מתאים, ללא צירוף תרשים סביבה, מפה מצבית, ותוכנית העסק.

לטענת המבקש בישיבה שהתקיימה בתאריך 26.5.05, במשרדו של מר אפרים מזרחי - סמנכ"ל התפעול, בנוכחות מנהל מח' רישוי עסקים - אלי אשכנזי, מבקר העיריה - יגאל בן יהודה, ומר זרגרי - נאמר לו שאין כל סיכוי שבקשתו לקבלת היתר כדין - תאושר.

ב"כ המשיבה תמכה התנגדותה בפס"ד שניתן בהיעדר הגנה בתאריך 9.2.05 ולפיו, על המבקש לפנות את המבנה - מזנון המצוי במועדון הטניס בבת-ים. אשר על כן לדעתה, אין מקום ליתן למבקש עיכוב ביצוע פסק-הדין בתיק דין, שאם לא כן תמצאנה שתי הלכות שהוצאו על ידי בתי משפט שונים - מנוגדות.