החלטה בתיק בש 93460/06

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום ב-ת"פ 2709/06 (בימ"ש שלום - כפר סבא) שבו מיוחסת לו תקיפה הגורמת חבלה שתקף את שכנו לתא המעצר בכך שחנק אותו בצווארו באמצעות שקית ניילון והמשיך בכך עד שהופסק בכוח על ידי שוטרים שהוזעקו לתא המעצר.

2.         העוררת ביקשה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים וביום 10.10.06 החליט בית המשפט קמא (כב' השופט גדול) על שחרורו של המשיב בערבות עצמית ובערבות דודתו בסכום של 20,000 ש"ח ובתנאי מעצר בית מלא בבית הדודה, תנאים בהם שוחרר בערובה ביום 26.9.06 על ידי בית משפט שלום בפתח-תקווה בב"ש 3649/06.

החלטה זו היא נשוא הערר שבפניי.

3.         בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי אין אינדיקציה לכך שהמשיב, שבינתיים היה משוחרר על פי התנאים הנ"ל, שכן הוא שוחרר לפני שהתבקש מעצרו עד תום ההליכים בתיק נשוא הערר שבפניי, הפר את תנאי מעצר הבית והוא מוכן להעניק לו הזדמנות נוספת על מנת להוכיח את עצמו ולהשאיר אותו במעצר בית מלא כפי שהורה בית המשפט בפתח תקווה.

באשר לעבירה המיוחסת למשיב, השאיר בית המשפט קמא בצריך עיון, וזאת לאחר שראה את התמונות של המתלונן שנמצאות בתיק החקירה, את המחלוקת ביחס למידת בריונותו של המתלונן וקבע " אכן יש לנו מקרה גבולי שאינני יודע כאן מי הבריון ומי הנפגע".

5.         ב"כ המשיב לא ידע להסביר בפניי את המקור לאמירה זו של בית משפט קמא. הוא טען לראשונה כי המשיב היה קורבן לנסיון אונס שנעשה בו על ידי המתלונן ולכן אמר לשוטרים שהוזעקו לתא כי כבודו נפגע.

טענה זו לא עלתה על ידי המשיב בפני השוטרים שהוזעקו לתא, אלא הוא המשיך להשתולל עד שהם נאלצו להפעיל נגדו כוח ולכבול אותו ואף לא עלתה בהודעתו של המשיב שנמסרה בסמוך לאחר האירוע ובה הוא טען בתשובה לשאלה כי לא חנק את המתלונן וכי אין צדק. כשנשאל המשיב שוב אם זה נכון שחנק את המתלונן עם שקית ניילון אמר " אין לי מושג" וכשנשאל אם יש למתלונן סיבה לשקר אמר " מאיפה אני יודע?".

6.         המתלונן תיאר באריכות בהודעתו של מערכת היחסים בתא המעצר בינו לבין המשיב, שידעה עליות ומורדות, ואת האירוע נשוא כתב האישום והתיאור שלו נתמך בתמונת צווארו, אותו חנק המשיב בשקית ניילון ובדוחות הפעולה של השוטרים שהוזעקו לתא.

מכל האמור לעיל עולה כי לא היה בסיס בחומר הראיות שהיה בפני בית משפט קמא, ושהיה אף בפניי לאמירתו של בית המשפט קמא "אכן יש לנו מקרה גבולי שאינני יודע כאן מי הבריון ומי הנפגע".

7.         התנהגותו של המשיב כלפי המתלונן מלמדת על מסוכנותו. כך הדבר גם אם המקרה היה קורה מחוץ לכותלי בית-המעצר, לאור האלימות החמורה שהופעלה על ידי המשיב ושאלמלא התערבות השוטרים היו חיי המתלונן בסכנה. כך הדבר במיוחד כאשר התקיפה בוצעה בין כותלי בית המעצר, כאשר המשיב עצור בגין גניבת רכב, נהיגה ללא רשיון, נהיגה ללא ביטוח, בקלות ראש ובזמן פסילה ובהפרעה לשוטר, נשוא ת"פ 3525/06 (בימ"ש שלום-פתח תקווה) וכאשר מאסר על תנאי של 10 חודשים תלוי ועומד מעל ראש בגין העבירות הנ"ל.

נראה שהמשיב לא למד את לקחו והסכמת העוררת לשחרורו בתנאים מגבילים בקשר לעבירות נשוא ת"פ 3525/06 הנ"ל התפרשה אצלו כגישה סלחנית שמרשה לו לנהוג באלימות כלפי המתלונן.

8.         אני מוכן לקבל את דברי ב"כ המשיב כי העוררת הסכימה לשחרורו של המשיב בתנאים המגבילים בקשר לעבירות נשוא ת"פ 3525/06 הנ"ל למרות שידעה על האירוע נשוא התיק שבקשר אליו הוגש הערר. גם אם כך היה, ונציג המשיבה טעה בהפעלת שיקול דעתו, לא ניתן להעמיד את הציבור בסכנה מפני התנהגותו האלימה של המשיב ולא ניתן להפיג את מסוכנותו על ידי שחרורו באותם תנאים בהם שוחרר על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה.

9.         ב"כ העוררת ביקשה שאתן דעתי לגבי החלטת בית המשפט קמא שלא לעכב את הביצוע של שחרורו של המשיב למשך 48 שעות, כפי שביקשה, אלא למשך 24 שעות בלבד.

אינני מוצא לנכון להכביר מילים בעניין זה ואני מסתפק בכך שאפנה את בית המשפט קמא לסעיף 6 להחלטתו של כב' השופט גרוניס בבש"פ 7602/04 מדינת ישראל נ' הישאם אבו לאהווא וחסיין הנדי (לא פורסם) וכל המוסיף גורע.

10.       אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בת"פ 2709/06 (בימ"ש שלום- כפר סבא).

ניתנה והודעה היום, 12 אוקטובר 2006, כ' תשרי תשס"ז, במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.

______________    

אברהם טל, שופט        התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: