החלטה בתיק בש 93433/05

כנגד המשיבים הוגש כתב-אישום מתוקן המייחס להם עבירות של סחר בסם מסוכן, והחזקת סם מסוכן, כל משיב על-פי מקומו, כל משיב על-פי חלקו.

על-פי כתב-האישום משיב 1 - שהינו אביו של משיב 2 - בשיתוף עם בנו ניהלו רשת עניפה של סחר בסמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין בעיר יפו. משיב 3 הינו שותפו של משיב 2. בד בבד, משיבים 3,4,5 ו-6 עבדו כ"פועלים" ברשת כשהם משמשים מתווכים לעסקאות הסמים של משיבים 1 ו-2.

בתחילת הדיון, הסכימו ב"כ הצדדים המלומדים למעצרו עד תום ההליכים של משיב 1.

על-פי הסכמה זו, הוריתי על מעצרו של משיב 1 עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

עניינם של משיבים 2 עד 6 שונה. פרקליטיהם המלומדים כפרו מכל וכל באישומים כשהם גורסים בצורה נחושה, כי לא קיימות ראיות לכאורה נגד שולחיהם.

במצב דברים זה, באתי לבדוק ראיות התביעה:

ראיות התביעה מושתתות, רובן ככולן, על דברים שמסר לחוקרי המשטרה מוחמד אבו-עמארה (להלן- "העד"), שהינו אביו של משיב 6.

העד תיאר במהלך חקירתו את פעילותם של המשיבים. מרבית דבריו המפלילים נמסרו בחקירתו שתועדה בתמליל הקלטה תעתיק 396/05 (להלן- "התמליל"). אפרט להלן עיקרי הדברים המיוחסים לכל משיב. ראשון - ראשון, ואחרון - אחרון .

משיב 2  

בעמ' 23 לתמליל - העד מספר כי משיב 2 מוכר קריסטל הרבה זמן, העד לא יודע היכן הוא מחביא את הסם.

עמודים 26-28 לתמליל - משיב 3 מכר סמים עבור משיב 2. משיב 3 מכר את הסם כשהוא נוהג על טוסטוס. העד ביקש ממשיב 2 לעבוד אצלו, זה היה לפני כחצי שנה. משיב 2 מוכר כחמישים, שמונים מנות ("50-80 מנות הוא מעיף"). הצרכנים מתקשרים לפועלים, למשיב 3, למשיב 4, למשיב 5 (עמ' 32 לתמליל).

עמ' 32 לתמליל - משיב 2 מתעסק בקריסטל כבר שמונה חודשים.

עמ' 59 לתמליל - העד שלח הרבה פעמים למשיב 2 קליינטורה - לפעמים חמישה אנשים ביום לפעמים יותר.

עמ' 86 לתמליל - משיב 2 הינו שותפו של משיב 3 והם מתעסקים בקריסטל. משיב 3 נוסע על אוטו.

התובע המלומד ציין, כי בנוסף לדברים המפורשים הנ"ל שתועדו וצולמו נתפס מצבור סמים בביתם של משיבים  1 ו-2. בחדרו של משיב 2 נתפס מוניטור שעליו מסך מחולק לארבע חלקים, העוקב אחר תנועת הסמים, כולל מקום בו הוטמנו הסמים שנתפסו על ידי המשטרה.

חשוב לציין בעניין זה, כבר בשלב הזה. משיב 1, הודה באחריותו לסמים שנתפסו. טביעת אצבעו נמצאה על-גבי העטיפות שעטפו את הסמים.

משיב 1 הינו אביו של משיב 2. הבית הוא בסופו של דבר ביתו של משיב 1.

משאין מחלוקת בין הצדדים - לצורך הדיון שבפני - כי משיב 1 ניהל רשת הפצת סמים, כמתואר על-ידי התביעה, לא ניתן לשלול כי הסמים כולם בשלמותם, בהחזקתו הבלעדית, כמו-גם, המצלמות שהוצבו בביתו, מצלמות ששרתו אותו בפעילותו העבריינית. לאמור, הסמים והמצלמות מעידות נגד משיב 1 (שנעצר על-ידי עד תום ההליכים), ברם, אין בהם, בהכרח, להפליל את משיב 2.

משיב 3