החלטה בתיק בש 92887/07

1. עניין לנו בבקשה למתן צו זמני ברכוש בהתאם לסעיף 23 לחוק: "איסור הלבנת הון" .

לפי הנטען בבקשה שהוגשה במעמד צד אחד, המשיבה 2 הינה חברה פרטית שרשומה כנותנת שרותי מטבע ועיסוקה במתן שרותי ניכיון שקים והמרת מטבע תמורת עמלה, בעוד שהמשיב 1 היה המנהל בפועל של המשיבה 2.

המשיבה 2 מחוייבת על פי דין בחובת זיהוי מבקשי ומקבלי שירותיה, מחוייבת בחובת דיווח לרשויות המוסמכות, מחוייבת בדיווח על פי חוק איסור הלבנת הון והצו שהותקן על  פיו, כאשר בתקופה הרלוונטית היא לא פעלה ולא דיווחה כפי שהיתה מחוייבת לעשות, לפחות ב 1971 שרותים שניתנו על ידה בגין  ניכיון שיקים, בסכום כולל של כ- 229 מליון ש"ח, ועוד תשעה שרותים בסכום של כ- 5.5 מליון ש"ח שגם הם לא דווחו על ידה.

המבקשת טוענת, כי במעשים אלה, או שמא במחדלים אלה עברו המשיבים על הוראות החוק ועל כן קיים חשש כי אם לא יינתנו הצווים כמבוקש, יפעלו המשיבים להבריח את הרכוש או להעלימו ובכך תסוכל כוונת המבקשת לעתור לחילוט הרכוש בסופו של הליך משפטי, אם יורשעו המשיבים.

2. ב"כ המשיבים, עו"ד גז, העלה שורת טענות כנגד בקשה זו, טען שלא היה ראוי בחלוף שנים כה רבות, לאחר שהמבקשת גילתה את דעתה והחזירה למשיבים שיקים רבים שנתפסו אצל המשיבים, ושעה שהרשויות המוסמכות איפשרו למשיבים להמשיך בעיסוקם - לטעון היום לראשונה טענה של חשש להעלמת רכוש או הברחתו.

עו"ד גז הוסיף וציין, כי העבירות הלכאוריות בוצעו על ידי המשיבים לפני שלוש שנים לכל הפחות, והמבקשת לא העלתה כל טיעון שיש בו כדי להניח את הדעת מה התחדש מאז ועד היום, באופן היכול להצדיק הטלת צו זמני כמבוקש.

זאת ועוד, טוענים המשיבים כי בהעדר כל נסיבות חדשות לא ראוי היה למבקשת לתפוס את כל הכספים שיש ברשות המשיבים, בחשבונות הבנק הרלוונטיים, ובכך להכביד עליהם הכבדה יתרה שאינה נחוצה.

3. עו"ד כהן, ב"כ המבקשת, ביקש להדגיש את העובדה שבכוונת המבקשת להגיש כתב אישום בתקופה הקרובה, בגין העבירות המיוחסות למשיבים, ובמסגרת כתב אישום זה תעתור המבקשת לחילוט כספים וסעדים זמניים שונים או אז תעמוד למשיבים הזכות לטעון לגופה של בקשה ולגופו של עניין, לאחר שיוכלו לקבל את חומר הראיות לידיהם ולהתייחס לבקשה באופן ענייני.

עו"ד כהן הוסיף וטען, כי בזמן התפיסה הרלוונטי, נתפסו בעסק שיקים בסך של כ- 8 מליון ש"ח שהוחזרו למשיבים לאחר בדיקה ראשונה ועל כן אין מקום לטעון כנגד המבקשת, כי היא פועלת באופן בלתי מידתי או שלא לצורך, בעיקר כאשר מדובר בעיסקאות בהיקף של מאות מליוני שקלים, כמיוחס למשיבים.

4. בחינה פורמאלית של הבקשה תומכת דווקא בעמדת המבקשת, והרי מדובר בעבירות לא פשוטות כנגד חוק: "איסור הלבנת הון", ועל כן הדעת נותנת שיש מקום, בשלב כה מקדמי, להבטיח את תפיסת הכספים והרכוש בצווים זמניים, עד לקיום דיון ענייני במעמד הצדדים.

מתן הצו כמבוקש אמנם פוגע בזכות הקניינית של המשיבים, אך הפגיעה היא מידתית במובן זה שמדובר בצו ביניים הניתן עד להגשת כתב אישום במסגרתו יקויים דיון ענייני בבקשה לסעדים זמניים.

יחד עם זאת, ישנו טעם רב בטיעונו של עו"ד גז אשר העלה תמיהה מוצדקת לאי נקיטת הליכים זמניים כנגד המשיבים בפרק זמן של כשלוש שנים, כאשר הצו הנוכחי הוגש לבית המשפט ככל הנראה על רקע כוונת המבקשת להגיש בתקופה הקרובה כתב אישום כנגד המשיבים, למעט עובדה זו לא הונחה בפני בית המשפט כל תשתית המצדיקה נקיטת צעדים שנועדו להבטיח את זכויות המבקשת דווקא בעת זו.

5. בית המשפט שיצטרך לדון בבקשה שתוגש ביחד עם כתב האישום, יתן את דעתו למכלול השיקולים הראויים, וכמובן לטיעונים שהעלה ב"כ המשיבים על פיהם אם בפרק זמן של יותר משלוש שנים לא סברה המבקשת שיש מקום לנקוט בהליכי תפיסה של רכוש, איזה הצדקה קיימת לעשות כן רק סמוך לפני הגשת כתב האישום.

בשלב זה של הדיון, כאשר בית המשפט אינו יכול לעמוד מקרוב על עוצמת התשתית הראייתית ועל טיב הטענות של הצדדים לגופם של אישומים - קיים קושי מובנה להכריע בבקשה, וראוי כי הכרעה שכזו תעשה רק לאחר שבית המשפט יוכל לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, על סמך ראיות שתוצגנה בפניו, לאחר הגשת כתב האישום.

6. על כן מצאתי להותיר את ההחלטה בדבר צווים זמניים כמבוקש.

אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכויותיהם של המשיבים להעלות כל טיעון בנדון לאחר הגשת כתב האישום, ולאחר קבלת חומר הראיות לידיהם.

ניתנה היום י"ג באלול, תשס"ז (27 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.