החלטה בתיק בש 92864/07

בפני בקשה לעיכוב ביצוע של גזר דין שניתן על ידי בית המשפט קמא (כב' השופטת נ' בכור מבית משפט השלום בכ"ס) ביום 2.8.07 שבו השיתה על המשיב מאסר בפועל בן 22 חודשים, שהוטל בחופף לעונשי מאסר מותנים בני 20 חודשים, 12 חודשים ו- 4 חודשים, שהופעלו ובחופף גם ביניהם. היוצא מכאן הוא כי סך כל עונש המאסר שעל המבקש לשאת בו הוא 22 חודשים. כמו כן הוטל עליו מאסר מותנה בן 12 חודשים.

גזר דין זה ניתן לאחר מסע ארוך למדי שמאז החל הדיון בעניינו של המבקש, יליד 1973, לצורך  גמילתו משימוש בסם ושיקומו. בית המשפט קמא תיאר, בפירוט מלא, בגזר דינו את כל הקורות את המבקש מאת שהצדדים הגיעו להסדר טיעון ביום 5.12.06, שאז תוקן כתב האישום והמבקש הודה בו ובהמשך נתבקש תסקיר שירות המבחן בעבורו. אין לי צורך לחזור על כל הפרטים האלה אלא להוסיף את זאת כי לחובת המבקש הרשעות קודמות רבות ומגוונות, עיקרן עבירות רכוש וסם. גם את אלה פירט בהרחבה בית המשפט קמא בגזר דינו.

להשלמת התמונה אזכיר גם במה הורשע המבקש. מתברר כי בכתב האישום המתוקן יוחסו לו עבירות של פריצה לרכב והחזקת כלי פריצה, בגין כך שפרץ למכונית ביום 5.6.06 במושב קדימה, ונלכד כעבור זמן קצר כשברשותו כפפות ומברג.

בית המשפט קמא עמד, מחד גיסא - וגם הפעם בהרחבה רבה על סוג זה של עבירות רכוש, על המלחמה המתמדת בעבריינות הזו ועל הענישה הראויה לעבריינים האלה. מאידך גיסא, עמד גם על נתוניו האישיים המלאים של המבקש כולל את מה שמשתמע מתוך התסקיר והתסקירים המשלימים שהוגשו בעניינו. ומה שמשתמע הן הנסיבות האישיות הקשות שלו שבגינן הידרדר לעבריינות והשימוש בסם, לרבות על רקע רצח אחיו. מה שמשתמע עוד יותר בבירור מן התסקירים האלה הוא הדרך החיובית אותה עבר המבקש במהלך הדיונים בבית המשפט קמא, למרות שניסה גם קודם לכן להיגמל מן השימוש בסם, והדבר לא עלה בידו אז. הפעם צלחו הנסיונות. אין מחלוקת על כך וגם בית המשפט קמא הזכיר את הדברים ואף סבר כי טובת הציבור כוללת בחובה גם את גמילתו של מכור משימוש בסמים.

הצדדים בבית המשפט קמא נחלקו בדעותיהם בכל הנוגע לענישה שהציעו. בעוד התביעה עתרה לגזור על המבקש עונש מאסר בפועל ולהפעיל את המאסרים המותנים העומדים ותלויים כנגדו, עתר בא כוחו, מכוח הסדר הטיעון, להארכת המאסרים המותנים האלה ולמבחן טהור ולאפשר לו את המשך שיקומו, לאחר שסיים כבר את פרק הטיפול במסגרת הסגורה.

כאמור העדיף בית המשפט קמא את עמדת התביעה. אוכל לומר כי העונש שגזר בית המשפט קמא איננו עונש חמור במיוחד מה עוד שהורה על הפעלת המאסרים המותנים כולם בחופף למאסר שהוטל.

במסגרת הזו של בקשת עיכוב, בשעה שהוגש ערעורו של המבקש לבית משפט זה, מבקש ב"כ המבקש לעכב את ביצוע עונש המאסר, הגם שהמבקש החל בנשיאתו ביום 2.8.07, לאחר שבית המשפט קמא דחה את בקשתו לעיכוב ביצוע. הוא מבקש כך מאחר והוא סבור כי דחיית הבקשה הזו תסתום את הגולל על ערעורו של המבקש ותסכל בכך את מה שעומד בבסיס הערעור, והוא - הצגת עניינו של המבקש בפני ערכאת ערעור לבחינה מחדש של הסנקציה העונשית.

מנגד, מתנגד בא כוחה הנכבד של המדינה לבקשה, טוען כי העונש שנגזר על המבקש הוא אכן מתון למדי והוא בבחינת חסד שנטה עמו בית המשפט קמא ומכל מקום לעכב את ביצועו, מה עוד שאין המדובר בעונש כה קצר, המצדיק מיידית את העיכוב.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבור אני כי הדין עם ב"כ המבקש. במסגרת הזו אין אני דן, כמובן מאליו, בשאלה מהו העונש הראוי לו למבקש, בנסיבות הכוללות. בכך ידון הרכב הערעורים שבפניו יובא העניין. במסגרת הזו דן אני בשאלות הנוגעות לכך שיעמדו בפני המבקש האפשרויות להציג את עניינו, באופן מלא, בפני הרכב הערעורים, מבלי שתסוכל מראש מטרת ערעורו ותכליתה.

אכן העונש שגזר עליו בית משפט קמא איננו עונש חמור. אולם כאשר בא אני להעריך, בנסיבות הכוללות, מה סיכוייו בערעור, הרי שאינני יכול לומר שהם מבוטלים. על פי הדרך החיובית והמהלכים שנקט המבקש במשך למעלה משנה מאז החל בית המשפט קמא לדון בעניינו, אי אפשר לבטל את האפשרות כי בית משפט שלערעור יסכים לקבל את הערעור, מתוך שיעדיף, בנסיבות האלה, לאפשר לו להמשיך בשיקומו, כאשר השיקום הזה והגמילה, גם הם בגדר האינטרס הציבורי. וכבר היו דברים מעולם, כולל בבית משפט זה, כמו גם בבית המשפט העליון.

מכיוון שכך, אני מקבל את הבקשה ומורה על עיכוב ביצוע העונש שנגזר על המבקש על ידי בית המשפט קמא.

המבקש ישוחרר ממאסרו בתנאים הבאים:

1. הוא ישוב וימשיך במהלכים בהם המשיך לאחרונה, ובפיקוח שירות המבחן, וכפי שזה המליץ בשעתו בפני בית המשפט קמא, להמשך שיקומו. לצורך כך יתייצב המבקש מחר בשעה 09.00 במרכז אל עמאל, בפני הממונה על המרכז הזה, על מנת שזה יקבע את כל המשך תכנית השיקום מכאן ואילך. אם יאשר הממונה את המשך עבודתו של המבקש בחנות הירקות במרכז טייבה, יפעל המבקש על פי הנחיותיו. בשעה שלא ישהה במקום העבודה או אם מקום עבודה זה לא יאושר עוד, יימצא המבקש במעצר בית מלא בביתו בטייבה (ליד בית ספר עמאל), בהתאם לתנאים שקבעה כב' השופטת בכור ביום 13.6.07.
2. ימציא ערבות עצמית בסך 10,000 ש"ח.
3. כמו כן ימציא שתי ערבויות צד ג', כל אחת בסכום של 10,000 ש"ח.
4. ההפקדה הכספית הקיימת בסכום של 10,000 ש"ח, תעמוד גם לצורך השחרור. כמו כן אני מורה למבקש להפקיד הפקדה כספית נוספת, בשל שינוי הנסיבות על בסיס גזירת דינו, בסכום של 5,000 ש"ח, ארכה של 48 שעות להמצאת ההפקדה.
5. שירות המבחן ומרכז אל עמאל בטייבה ידווחו על כל אירוע חריג בהתנהגותו של המבקש לבית משפט זה.

העתק החלטתי זו תשלח לשירות המבחן ולממונה על מרכז אל עמאל בטייבה.

ניתנה היום ל' באב, תשס"ז (14 באוגוסט 2007) במעמד הצדדים.