החלטה בתיק בש 92847/05

הבקשה שבפני, היא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו בתיק ת.פ.ח. 1132/05.

כתב-האישום מייחס למשיב עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות של בת זוגו ואם ילדו, תקיפתה בנסיבות מחמירות ואיומים.

על פי הנטען בכתב האישום, המשיב התעלל התעללות פיזית, כמו גם התעללות נפשית במתלוננת, וזאת במשך מספר שנים.

התביעה משתיתה ראיותיה על הודעת המתלוננת אשר בחרה במשך תקופה ארוכה שלא להתלונן במשטרה נגד המשיב, וזאת בשל אהבתה אליו ותלותה בו. במשך תקופה ארוכה היא היתה ל"שק חבטות" שלו, אך סרבה לפנות למשטרה או לפנות למקלט לנשים מוכות.

אין עסקינן ב"עדות כבושה", וזאת נוכח העובדה שהמתלוננת התלוננה בפני האחות ב"טיפת חלב" בתחנה בתל-גיבורים, וכן בפני העו"ס.

הודעתה של המתלוננת נתמכת בטופס המפרט 3 ביקורים בתחנת "טיפת חלב", כאשר היא מדווחת על האלימות המופעלת נגדה.

מדו"ח העובדת הסוציאלית בבית החולים עלה, כי המתלוננת הופנתה אליה לאחר שהתלוננה על אלימות מצד בן זוגה, והיא סבלה מחבלות (שטפי דם ברגליים).

היא הופנתה לקבלת סיוע מהמרכז לטיפול באלימות בחולון, אך חדלה להגיע לפגישות.

דווקא העדר התלונות במשך התקופה הארוכה בה סבלה המתלוננת  מאלימות הקשה - היא הנותנת שכאשר התלוננה לבסוף במשטרה, לא מדובר במתלוננת המעלילה על המשיב, ובודה סיפורים מליבה.

מכל מקום בשלב זה, דיון בבקשה מעצר עד תום ההליכים - אין ביהמ"ש שוקל מהימנות  עדים.

אין מחלוקת כי תחילת החקירה בתיק דנן, מקורה בהגיע המשטרה לבית המשפט ובני משפחתו, לאחר שהמתלוננת השתוללה במקום. לאחר שנרגעה, היא שיתפה פעולה עם המשטרה, ותיארה את מסכת האירועים שעברה עליה במהלך 5 השנים בהן היתה בת זוגו של המשיב.

כאן יוער, כי בשנת 2003 הורשע המשיב בתקיפתה, על אף שסרבה לשתף פעולה עם המשטרה, והכחישה כי הכה אותה, וטענה כי גרמה לעצמה חבלות, אלא שעדי ראייה תארו כיצד הפליא המשיב את מכותיו בה.

בגין תקיפתו הקודמת את המתלוננת, תלוי ועומד נגד המשיב מאסר על תנאי בן 8 חודשים בת.פ. 1334/03 של בית משפט השלום בראשל"צ.

תימוכין בהודעת המתלוננת בתיק דנן, מצוי גם בהודעת בעלה לשעבר, אשר שמע על התעללות של המשיב במתלוננת מפי בנותיו, ולפני 4-3 חודשים אף ראה סימנים כחולים על גופה, והמתלוננת סיפרה לו, כי מקור הסימנים במכות המשיב.

באחד האירועים, כך ספרה לבעלה לשעבר, במהלך וויכוח ביניהם, סטר לה המשיב, ושבר את מראת הרכב,  כמו כן נהג לאיים עליה בנוכחות בנותיה.

בתה של המתלוננת ס.צ. מסרה בהודעתה, כי המשיב מכה את אמה דרך קבע,  והיא שמעה את איומיו כי יהרגנה. באחד הלילות ראתה אותו חונק את אמה ו"מכסח" אותה במכות.

הבת ראתה לא פעם סימני מכות וחבלות על גופה של האם, ושמעה לא אחת את קללותיו של המשיב, בעומדו מחוץ לבית, דופק על דלת הבית, ומאיים כי יהרוג אותה.

אמה של המתלוננת   טענה כי ראתה לא פעם סימנים על גופה של המתלוננת אך בדרך כלל טענה בתה בפניה שהיא נפלה, אך באחת הפעמים היא הודתה בפני האם כי המשיב שבר את צלעותיה.

באחת הלילות לפני כשנה ומחצה, נקראה האם בדחיפות לבית המתלוננת על ידי נכדותיה - בנותיה של המתלוננת, ואף שמעה את המשיב מאיים על בתה בטלפון, כי אם תתלונן הוא יעשה אותה נכה, יקח את הילד המשותף, ויתפוס את בתה מנישואיה הקודמים, ויאנוס אותה.