החלטה בתיק בש 92555/05

ענניינה של ההחלטה כאן, היא בקשת המבקשת למתן סעדים זמניים ברכוש לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, תשס"ג (להלן: חוק איסור הלבנת הון), וסעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים).

כנגד המשיבים מתנהלת חקירה בגין חשד לביצוע עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, וזאת בחשבונות שונים בסניף הירקון (535) בבנק הפועלים, שם מוחזק, בין יתר חשבונותיו של משיב 2, גם חשבון מס' 236212  -החשבון נשוא הבקשה כאן (להלן: החשבון).

עפ"י רישומי הבנק המשיבה 1 מופיעה כבעלת החשבון הנ"ל, ואילו משיב 2 כמורשה החתימה בחשבון זה.

בעניינם של החשבונות המופיעים ע"ש משיב 2, ואלו שנטען ע"י המבקשת כי למשיב 2 זיקת שייכות אליהם, ניתן ביום 2.3.2005 על ידי בית משפט השלום בפ"ת צו להקפאת חשבונות המשיבים בבנק הפועלים, לרבות החשבון נשוא הדיון כאן.

במסגרת ערר שהוגש על החלטתו של בית משפט השלום בפ"ת, נקבע על ידי כב' השופטת קפלן מבית משפט המחוזי כאן, בהחלטה מיום 29.6.2005, כי מרגע שבו החליטה הרשות לאחר בדיקה כי הכספים מיועדים למטרת חילוט על פי חוק איסור הלבנת הון, הרי שיש לנהוג בהתאם להוראות המיוחדות בחוק איסור הלבנת הון, המפנות לפקודת הסמים - קרי: סעיף 36ו(ב) המעניק למבקשת אפשרות לקבלת צו זמני, להחזקת הכספים בטרם הוגש כתב אישום.

לטעמה של המבקשת, בקשתה למתן סעדים זמניים,על פי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון ו-36ו(ב) לפקודת הסמים, מוגשת אך למען הזהירות בלבד. שכן, (שוב לטעמה), טרם הגיעה העת לפעול על פי הוראות חוק אלו, שכן בדיקתה של הרשות טרם נסתיימה, והרי לפי לשון החלטתה של כב' השופטת קפלן, הרשות צריכה לפעול על פי סעיף 23 לחוק + 36ו(ב), רק משנסתיימה אותה בדיקה (ראה סעיפים 6-8 לבקשה).

כבר עתה יוער, כי ראוי היה כי טיעון "מתחכם" זה לא היה נכלל בגוף הבקשה. משדי לו לבית המשפט כאן בעצם הגשת הבקשה כאן, לרבות אי הגשת ערר על החלטתה של כב' השופטת קפלן, כדי ללמד על הסכמתה של המבקשת לפעול על פי המתווה שנקבע בהחלטתה של כב' השופטת קפלן, ואין היא יכולה, משאין הדבר גם ראוי, להמשיך ולטעון כי בקשתה זו מוגשת למען הזהירות, כשמחד, היא אוחזת בהחלטת כב' השופטת קפלן ופועלת על פיה, ומנגד, מסתייגת ממנה משלטעמה, ניתן היה להמשיך ולהקפיא את החשבונות הנ"ל על פי הוראות סעיף 32, 43, 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1996 (להלן: הפסד"פ).

לגופו של ענין, מבססת המבקשת את בקשתה כאן על קיומן של ראיות לכאורה, המבססות את החשד כי המשיבים ביצעו פעולות ברכושם ו/או מסרו מידע כוזב במטרה להימנע מדיווח או לגרום לדיווח בלתי נכון, לרשות לאיסור הלבנת הון כאמור בסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון. טיעון זה מעלה המבקשת אף שהחקירה בעניינם של המשיבים טרם נסתיימה, אך לדעתה, כבר בשלב זה של החקירה מסתמנות ראיות לכאורה לביצוע עבירות על פי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון על ידי המשיבים.

לטענת המבקשת, הסעד הזמני המבוקש ככל שהוא נוגע להמשך "הקפאת" הכספים בחשבון שעל שם המשיבה 1, נחוץ לה לאור קיומו של יסוד סביר לחשש כי הכספים בחשבון המוקפא ייעלמו או ייעשו בהם פעולות שימנעו את האפשרות החוקית לממש את חילוטם בתום ההליכים, במידה והמשיבים יורשעו בדינם.

לתמיכה בבקשה צירפה המבקשת את תצהירה של רפ"ק מירה קליין פאר, המשמשת כראש צוות החקירה ביחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית, שבמסגרת תפקידם מנהלת את החקירה בענין בנק הפועלים, סניף 535, ובכלל זה עניינם של המשיבים כאן.

בסעיף 4 לתצהירה מציינת רפ"ק קליין כך: "כעולה מן החקירה הנני מצהירה, כי הרכוש שלגביו מתבקש הצו הינו רכוש שבו נעברה עבירה וכן רכוש בשווי של הרכוש שבו נעברה העבירה."

עוד צירפה ב"כ המבקשת דוח סודי שסומן על ידי גק/1 שהוגש רק לעיונו של בית המשפט, שכותרתו: "נספח סודי לבית משפט המחוזי - בקשה לסעדים זמניים ברכוש כנגד מריאנה צילמנקו ויורי ויניק."

במהלך הדיון בפני חזרה ב"כ המבקשת על בקשתה וציינה, בהפנותה לדוח הסודי גק/1, כי המשיב 2, שהינו מורשה חתימה בחשבון, הינו גם הבעלים של החשבון בנוסף למשיבה 1, כאשר הפעילות העבריינית בניגוד לסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, מבצע משיב מס' 2. כך, שבסופו של יום, אם וכאשר יורשעו המשיבים, תבקש המבקשת לחלט את הרכוש שנמצא בשליטתם ובחזקתם של המשיבים, כאשר יש בידה ראיות לכאורה לכך, כי מדובר ברכושו של המשיב 2, שריכז את הפעילות העבריינית בניגוד לחוק איסור הלבנת הון בחשבון הנ"ל ובשאר החשבונות שהוקפאו.

לטענת המבקשת, התכלית שלשמה מבקשת היא את הסעד הזמני, הינה להבטיח קיומם של הכספים שמשתווים להיקף העבירה שבוצעה ולא לכספים שנעברה בהם עבירה. כאשר היקף העבירה שבה חשודים המשיבים עצמם, עומד על סך של 7.5 מיליון דולר, בעוד שהיקף תפיסת הכספים בחשבונותיהם של המשיבים, כולל החשבון האמור, נכון להיום, עומד על כ- 2.5 מיליון דולר בלבד. כך, שבידי המשיבה אך כשליש בלבד מהיקף סכום העבירה, כאשר בתחילתו של ההליך תפסה המבקשת סכומים גדולים בהרבה יותר, ובהתאם לעיקרון המידתיות, בחלקם הגדול אף שוחררו.

ראה לענין זה דברי ב"כ המבקשת בעמ' 2 לפרוטוקול וכן פסקה 3 בעמ' 3 לדו"ח הסודי גק/1.

ב"כ המשיבים טען, כי אין להיענות לבקשה שכן, מדובר בכספים שלא נעברה בהם כל עבירה, והמבקשת עותרת להקפאתם רק לצורך חילוטם בסופו של ההליך הפלילי, במידה ויהיה כזה, כנגד המשיבים. כאשר באותה נשימה המבקשת טוענת כי טרם גובשה בעניינם של המשיבים עמדת התביעה באשר לחילוט הכספים, היות והחקירה בעניינם טרם נסתיימה וטרם נבדקו ונבחנו כל חומרי החקירה בתיק. מפנה לסעיף 7 לבקשה כשלטעמו, ברור מתוכן הבקשה ואופן התנהלותה של המבקשת כי מדובר בבקשה רפה, שאין להיענות לה.

זאת ועוד. הקפאת חשבון שהמשיבים צריכים אותו לפעילותם השוטפת, פוגעת בהם פגיעה שאינה מידתית כלל, וזכותם לקניינם נפגעת.

לטעמו, כל התנהלותה של המבקשת בהשתהותה בהגשת הבקשה כאן, לאחר החלטתה של כב' השופטת קפלן מיום 29.6.2005, נועדה אך לצורך התגברותה על מגבלת הזמן של 90 הימים הקיימת בחוק, בהתכוונו למגבלה המופיעה בסעיף 36ו(ב) לפקודה הקובע כך:

"בית המשפט המחוזי רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיף קטן (א) בטרם הוגש כתב אישום על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט. תקפו של צו זמני לפי סעיף קטן זה יפקע אם לא הוגש כתב אישום תוך 90 ימים מיום שניתן."