החלטה בתיק בש 92222/05

1.  בפני בקשה לאישור גביית עדות מוקדמת לפי סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: "החוק").

עפ"י האמור בבקשה נגד המשיבים נפתחה חקירה בחשד למספר רב של עבירות וביניהן הונאת נושים, מרמה תוך כדי פשיטת רגל, הברחת נכסים, קבלת דבר במרמה, שוחד והלבנת הון.

כן נאמר בבקשה שאחד העדים בתיק הינו מר וכטפוגל פלטיאל, יליד 8.8.1921 (להלן: "וכטפוגל"), כשהבקשה הינה לאשר גביית עדות מוקדמת של העד וכטפוגל.

הבקשה מסתמכת על כך שהעד וכטפוגל מסר עדות ישירה לגבי חלק מהעבירות המיוחסות למשיבים ועדותו חיונית לבירור החשדות המיוחסים להם כשהעד שופך אור על חלק משמעותי מן החשדות המיוחסים לחשודים.

כן נסמכת הבקשה על כך שהעד וכטפוגל הינו אדם מבוגר בן 84 שנים ומצב בריאותו לקוי כשהוא סובל ממחלת סרטן לימפומה בגינה עבר טיפולי הקרנות וטיפולים כימותרפיים וכן חולה במחלת עיניים וסובל מבעיות בלב.

עפ"י האמור בבקשה, מדובר בחקירה כלכלית מורכבת המנוהלת ע"י היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל כשהחקירה צפויה להמשך עוד מספר לא מבוטל של חודשים כשגילו המופלג של העד, וכן מצבו הבריאותי מעלים חשש כי אם לא יעיד בפני ביהמ"ש הנכבד לאלתר, לא ניתן יהיה לגבות את עדותו במהלך המשפט.

לטענת המשיבים, המתנגדים לבקשה, אין מקום לאשר את גביית העדות המוקדמת של העד וכטפוגל שכן לא התקיימו התנאים הנדרשים לכך בחוק כשמדובר בעדות ממוחזרת שהעד התלונן והעיד בעבר לגבי האירועים הנ"ל, לגבי עובדות שהתרחשו לפני 10-15 שנים במסגרת הליכים אזרחיים ופליליים שהתנהלו כנגד דוד בלס ואחרים.

לטענת המשיבים, לא הראתה המבקשת שהעדות חשובה לבירור האשמה, לפחות לגבי חלק מהמשיבים וכן לא הראתה שיש יסוד סביר להניח שלא ניתן יהיה לגבות עדות זו במהלך המשפט כשגילו של העד לא מספיק לצורך כך ומצבו הבריאותי לא מצביע על כך.

לטענת המשיבים, התרת העדות המוקדמת של העד וכטפוגל תיפגע בזכותם כחשודים ובאפשרות לנהל את הגנתם במידה ויוחלט להגיש בעתיד כתב אישום כנגדם.

2. לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את הצדדים בפני החלטתי לדחות את הבקשה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א.    כללי

עפ"י סעיף 117 לחוק ביהמ"ש רשאי לאשר גביית עדות של עד לאלתר בהתקיימם של שני תנאים מצטברים:

(1)     - ביהמ"ש ראה ש"העדות חשובה לבירור האשמה".

(2)     - ביהמ"ש ראה "כי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט".

עפ"י הסעיף הנ"ל ניתן לאשר גביית עדות מוקדמת הן לאחר הגשת כתב אישום והן במקרה שנפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום.

נקודת המוצא הינה שמדובר בחריג למקובל לגבי גביית העדויות במהלך המשפט עצמו ועל המבקשת מוטל הנטל להראות את התקיימות התנאים הנ"ל כדי להצדיק את עשיית השימוש בחריג זה.

לטעמי, יש להקפיד ולדקדק יותר בבחינת התנאים הנדרשים לגביית עדות מוקדמת במקרה של חקירה בלבד כשטרם הוגש כתב אישום, להבדיל ממקרה שבו הוגש כבר כתב אישום.

עדות מוקדמת יכולה לפגוע בחשודים/נאשמים ולקפחם בניהול הגנתם. פגיעה וקיפוח אלו מתעצמים במקרה שמדובר בחקירה בטרם הגשת כתב אישום.

כך במקרה של עדות מוקדמת בחקירה בטרם הגשת כתב אישום מועלים החשודים לדרגה של "מעין נאשמים" שכן במצב של חקירה בלבד ובטרם ידוע אם יוגש כנגדם כתב אישום אם לאו על החשודים לקחת לעצמם הגנה משפטית, להתייצב לדיון בביהמ"ש ולחקור עד בפרוצדורה המיוחדת של עדות מוקדמת.