החלטה בתיק בש 92172/05

המשיב עומד לדין בעבירות של מעשה סדום בנסיבות מחמירות, נסיון למעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה בפומבי וכליאת שווא. עם הגשת כתב האישום בקשה התביעה לעצור את המשיב עד תום ההליכים במשפט. ביום 28.7.05 החליטה כב' השופטת קרת-מאיר כי חומר הראיה המצוי בידי התביעה מהווה תשתית לכאורית מספקת במסגרת שיקול הדעת האם להורות על מעצר עד תום ההליכים. היא הוסיפה כי : " מדובר בראיות לכאורה, על מעשים חמורים ביותר אשר בוצעו על ידי המשיב בכח ובאיומים כלפי קטינים חרף התנגדותם. בחלק מהמקרים נעשו המעשים תוך כדי פיתוי על ידי המשיב להגיע לביתו ולדירתו כאשר משם נלקחו הקטינים למרתף... עובדה זו מצביעה על תכנון המעשים ועל מסוכנותו של המשיב כלפי קטינים אחרים מלבד המתלוננים".

על פי הקביעה האחרונה הזו ברור היה לשופטת כי נוצרת חזקת מסוכנות המקימה עילת מעצר. עם זה סברה כי כיוון שחובתה לבחון גם בעבירות חמורות כאלה אפשרויות לשלילת המסוכנות של המשיב באמצעות חלופת מעצר, הפניתה את הדבר לשרות המבחן לקבלת תסקיר מעצר.

ביום 14.8.05 נערך תסקיר מעצר שבשל צנעת הפרט לא אתאר את הנאמר בו אך ברור שבסיכום ההתרשמות אומר השרות כי למשיב אין גבולות פנימיים, משמעת עצמית, הוא נעדר יציבות בכל המישורים ופועל על פי דחפים בלתי מרוסנים כך שאין הפחתה ברמת הסיכון ואין יכולת להמליץ על שחרורו לחלופת מעצר. התסקיר נבחן בדיון שנערך לפני כב' השופט קרא ביום 15.8.05. באת כח המשיב בקשה תסקיר משלים שכן לסברתה אם קצינת המבחן תשב עם המשיב ותדון עמו באישורים השונים שהוא מחזיק בידו על כך שהוא מרצה בבתי סוהר, ייתכן שהדבר ישנה את דעתה. בית המשפט הביע סקפטיות רבה, אך נעתר לבקשה והורה על עריכת תסקיר מעצר משלים.

תסקיר המעצר המשלים נערך ביום 17.8.05 אומר, הלכה למעשה, שני דברים. ראשית, שהוצעה חלופת מעצר חדשה המבוססת על מעצר בית בבית אמו של המשיב בפיקוח מלא של אחיו והגם שאותו אח הביע נכונות להתגייס לעזרתו של המשיב חלופה זו אינה מפחיתה את מידת הסיכון הנובעת מן המשיב. שנית, והוא העיקר, כי  מאחר שקיימים שלושה תיקי מב"ד נוספים נגד המשיב בחשדות דומים לאלה שכתב האישום דן בהם ולאחר ששרות המבחן עיין במסמכים ששוגרו לו על פעילות חיובית שביצע המשיב במסגרת הדרכת נגמלי סמים ופעולות שונות אחרות, אין הפחתה ברמת הסיכון שלו והשרות אינו ממליץ לשחררו לחלופת מעצר.

הדיון שהתקיים לפני סב על משמעות תסקיר המעצר המשלים. עניין הראיות לכאורה לא התעורר בדיון שלפני. ב"כ המשיב עו"ד סוויד התקוממה נגד הדרך שבה נערך התסקיר המשלים ולסברתה זהו תסקיר רשלני ולא מקצועי העומד בסתירה לעובדות אובייקטיביות. ראשית לא נערכה פגישה עם המשיב, שנית, קצינת המבחן  עושה ניתוח פסיכולוגי שרחוק מסמכותה או יכולותיה שבו היא בוחנת את עברו של המשיב וקובעת לאלו דחפים הוא נתון. ושלישית התסקיר אינו שוקל את העובדות האובייקטיביות החיוביות שהמשיב מרצה בבתי סוהר בענייני גמילה מסמים, עובד בעירית ת"א בטיפול בנפגעי סמים ועשר שנים אין לו נגיעה לפעילות פלילית.

לא מצאתי ממש בדברים שאומרת הסניגורית. המסוכנות הרבה הנובעת מן המשיב מתעוררת מעצם העובדה שהוא מואשם בעבירות כל כך חמורות וכל כך מסכנות את שלומם של הבריות ומכח העובדה שנמצאו ראיות לכאורה די הצורך של השלב הזה ביחס לאותן עבירות. שרות המבחן הוא כלי עזר מקצועי ליד בית המשפט להערכת מסוכנות ולהערכת היכולת להפחית, לצמצם או לאיין מסוכנות באמצעות חלופות מעצר. עלי להעמיד את השרות בחזקתו שהוא עושה מלאכתו כהלכה. אמנם חזקת תקינות זו ניתנת לסתירה, אולם סתירתה אינה בהבל פה של פרקליט או פרקליטה יהיו הם מלומדים ככל שיהיו. אילו למצער היתה לפני חוות דעת מקצועית נגדית הייתי יכול לשקול אותה ולברר אם בכוחה להתגבר על חוות הדעת של שרות המבחן. בנסיבות שלפני יש רק הערות של הסניגורית על פי הבחינה הפנימית שהיא ערכה לחוות הדעת.

מעבר לכך עיון בתסקיר המשלים מראה ששרות המבחן התייחס לנקודות שהחלטת השופט קרא  (והדיון שנערך לפניו) מבקשת ממנו לבחון אותם; היינו בעיקר הפעילות הפוזיטיבית החיובית של המשיב והשלכותיה. השרות היה ער לכך ולמרות זאת הגיע למסקנה שאין הפחתה ברמת הסיכון.

כללו של הדבר, בנסיבות הקיימות אני מקבל את הבקשה ומורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום כ"א באב, תשס"ה (26 באוגוסט 2005) במעמד הצדדים

חכ