החלטה בתיק בש 92132/06

1.         העותר מואשם בת.פ. 1169/05 (מחוזי ת"א) בחטיפה לשם ביצוע עבירת מין ובאינוס של המתלוננת א.ע., שהעידה בפנינו. העותר טוען כי מדובר בפרי באושים של עלילה שנרקמה נגדו ע"י פלג במשפחתו, עימו הוא מסוכסך.

העותר מבקש להסיר את החיסיון שהוטל עפ"י תעודת חסיון שהוציא השר לבטחון פנים (ראה נספח א' לבקשה), על חלק מחומר החקירה המפורט בבקשה.

2.         העותר טוען כי גילוי חומר החקירה נשוא הבקשה, שכולל ידיעות (תוכן חלק מהן וזהות מוסריהן), מסמכים שקשורים לנסיונות מעצרו בארץ, וכן ההתכתבות בין רפ"ק ירון אחרק לפרקליטת מחוז מרכז, שחלקה נחשף במהלך עדותו, באשר לחקירתו בחו"ל - נחוץ להגנתו (להלן: ההתכתבות).

לטענתו יש בידיעות החסויות מידע שתומך בטענת העלילה שהוא מעלה, ויש בהתכתבות שלא נחשפה במלואה, כדי לבסס את טענתו לפיה רפ"ק אחרק אמר לו שהמשטרה יודעת שמדובר בעלילה, והיא מוכנה לסגור את התיק נגדו בתנאי שימסור לה מידע בענינים אחרים. לטענתו, מלכתחילה לא היה מקום להטיל חסיון על ההתכתבות, שתומכת בגרסתו באשר לארועים נשוא תיק זה.

3.         ב"כ המשיבה מתנגדת למסירת תוכן הידיעות שלא נמסרו במלואן או אף במסירת תמצית מהן לב"כ העותר, שכן חשיפת תוכנן עלול לזהות את מקורותיהן, וזהוי המקורות של כל הידיעות עלול להעמיד את אותם מקורות בסכנה של ממש.

באשר למסמכים הקשורים לחיפושים שערכה המשטרה אחרי העותר בארץ טוענת ב"כ המשיבה שאין בהם כדי לתמוך בטענת ההגנה של העותר, וגילוי תוכנם עלול לפגוע בשיטות פעולה של המשטרה.

באשר לחלקים בהתכתבות שלא נחשפו בפני העותר ובא כוחו טוענת ב"כ המשיבה שהם אינם קשורים לטענת ההגנה של העותר או לדברים שמסר לחוקריו בחו"ל.

4.         לצורך ההחלטה בבקשה קיימנו דיון במעמד ב"כ המשיבה, במהלכו עיינו בידיעות ובמסמכים נשוא הבקשה, וקיבלנו מידע לגבי זהותם של מוסרי הידיעות ולגבי משמעות חשיפתם וחשיפת תוכן המסמכים נשוא הבקשה מפי שני אנשי מערך המודיעין של המשטרה ומפי רפ"ק אחרק.

המסגרת הנורמטיבית

5.         החיסיון אותו מבקש העותר להסיר, הוא "חסיון לטובת הציבור", לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, הקובע:

"אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה".

6.         שיקול הדעת הסופי אם לגלות תוכן ראייה שהוטל עליה חסיון לטובת הציבור נתון לביהמ"ש שדן במשפט. בבוא ביהמ"ש לבחון את הסרת החיסיון, עליו לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים: אינטרס גלוי האמת העומד ביסוד ההליך הפלילי כולו, שעל מנת להגשימו יש לחשוף בפני הנאשם את כל חומר החקירה בעניינו; ואינטרס טובת הציבור, אשר במקרים מסוימים דורש למנוע חשיפתו של חומר חקירה, (שחשיפתו עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב (ב"ש 838/84 ליבני נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 729 (1984); ע"א 2629/98 השר לביטחון פנים נ' הרב וולפא, פ"ד נו(1) 786, 795-794)).

7.         בית המשפט בוחן את אפשרות הסרת החיסיון בשני שלבים:

בשלב הראשון, בוחן ביהמ"ש אם החיסיון שהוטל משרת אינטרס ציבורי חשוב, שאם לא כן, על בית המשפט להורות על הסרתו של החסיון, זאת עוד בטרם יעבור לאיזון האינטרסים. (ע"פ 889/96 מאזריב נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1) 433, 462 (1997)). בשלב השני, מאזן ביהמ"ש בין האינטרסים המנוגדים; עפ"י "כלל האיזון", שנקבע בסעיף 45 הנ"ל, בית המשפט יורה על הסרת החיסיון אם שוכנע, כי " הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה". "עשיית צדק" פרושה ניהול הליך פלילי הוגן, שיש בו כדי לחשוף את האמת ולא לגרום עיוות דין לנאשם (ב"ש 838/84 הנ"ל, בעמ' 738; ע"א 2629/98 הנ"ל, בעמ' 793). לפיכך, כשהראיה עליה הוטל החיסיון חיונית להגנת הנאשם, גובר שיקול הצדק על פני האינטרס הציבורי ובית המשפט יורה על הסרת החיסיון. ראיה שעשויה לעורר ספק באשמת הנאשם, בין על ידי ביסוס טענת הגנה שלו, ובין על ידי כירסום במשקל ראיות התביעה, היא ראיה חיונית להגנתו (ע"פ 889/96 הנ"ל, בעמ' 445-444). לעומת זאת, כשהראיה אינה כה חיונית, כשהיא עשויה להשפיע בצורה מסוימת על מהימנות הנאשם או העדים, או שהיא בעלת ערך שולי בלבד - יש לבחון את חשיבותה היחסית, ולאזן בין תרומתה להגנת הנאשם לבין הנזק שעלול להיגרם לאינטרס הציבורי כתוצאה מחשיפתה. (י. קדמי, על הראיות - הדין בראי הפסיקה, חלק שני, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד-2003, עמ' 885-881; ב"ש 838/84 הנ"ל; ע"פ 5114/97 סלימאני נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(2) 908(2000); ב"ש 1924/93 גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(4) 766).

8.         ומן הכלל אל הפרט

א.        חשיפת זהותו של מוסר ידיעה 101005110002 - מאחר ותוכן הידיעה נמסר לב"כ העותר וחשיפת זהותו של מוסר הידיעה עלולה לגרום לפגיעה בחייו, גובר האינטרס הציבורי על הגנתו של העותר, שאין חשש שתיפגע מאחר ותוכן הידיעה ידוע לבא כוחו.

ב.         תוכן הידיעה 501105030088 - אין בכתוב בידיעה זו כדי לסייע להגנתו של העותר וחשיפת תוכן הידיעה עלולה לזהות את מוסרה ולהעמיד אותו בסכנה.

ג.         חשיפת זהות מוסר ידיעה 501105010237 - חשיפת זהותו של מוסר הידיעה לא תסייע להגנתו של העותר והיא עלולה לסכן אותו.

ד.         תוכן ידיעה 501105090189 - גלוי תוכן הידיעה אינו חיוני להגנתו של העותר, והוא עלול לזהות את מוסר הידיעה ולהעמיד אותו בסכנה.

ה.        תוכנם המלא של חומר החקירה והמסמכים שמוזכרים בסעיפים ה' ו- ו' לבקשה - מסמכים אלה נוגעים לנסיונות שעשתה המשטרה לעצור את העותר בעודו בארץ.