החלטה בתיק בש 92097/07

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש פסילה מהחזקת רשיון נהיגה שהוטל על המבקש במסגרת גזר דין שהושת על המבקש שהורשע בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה, רשיון רכב וביטוח. הבקשה היא לעכב את עונש ביצוע הפסילה עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש. בית משפט קמא (בית משפט לתעבורה בתל אביב, כב' השופטת פראג לבוא), הרשיע את המבקש בהעדרו בעבירות האמורות וגזר עליו פסילה מהחזקת רשיון נהיגה למשך שנתיים, הפעלה מצטברת של פסילת רשיון נהיגה מותנית למשך ארבעה חודשים, חודשיים וששה חודשים, כך שבסך הכל תקופת הפסילה מגיעה לשלוש שנים, וכן קנס בסך 5,000 ש"ח.

אין מחלוקת כי המבקש ידע על מועד הדיון המקורי, והגיש בקשה לדחיית מועד הדיון בשל כך שהוא מעונין להעמיד לעצמו עורך דין.  בקשתו של המבקש נענתה והדיון נדחה למועד אליו לא התייצב המבקש. ב"כ המבקש טען כי סיכויי הערעור של המבקש גבוהים, ועל כן יש מקום להורות על עיכוב ביצוע עונש הפסילה עד לדיון בערעור. את סיכויי הערעור מבסס ב"כ המבקש על שלושה אדנים. הראשון, שלדעתו לא ברור מהתיק שאכן ההזמנה לדיון הנדחה נמסרה למרשו כדין, ועל כן, יש סיכוי שפסק דינו של בית משפט קמא יבוטל. הטעם השני נוגע לרישיון נהיגה זמני שהיה למבקש במשך חלק מהתקופה. העבירה העיקרית בה הואשם והורשע המבקש היא עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף מעל ששה חודשים. על פי כתב האישום רשיונו של המבקש פקע מעל לשנתיים קודם למועד בו נתפס. ב"כ המבקש אינו חולק על כך כי רשיונו של מרשו לא היה בתוקף מעל ששה חודשים, אך לדבריו, במהלך תקופה זו היה למבקש רשיון נהיגה זמני, כך שרשיונו פקע רק 10 חודשים קודם ליום בו נעצר ללא רשיונות. ולעניין זה הנימוק השלישי והוא אורך תקופת הפסילה שלטענת ב"כ המבקש הוא חמור במיוחד, זאת בעיקר אם לוקחים בחשבון שהתקופה בה לא היה רשיונו של המבקש בתוקף, קצרה בהרבה מהאמור בכתב האישום.

ב"כ המשיבה טוען כי סיכויי הערעור קלושים. אשר לשפיטת המבקש בהעדרו, טוען ב"כ המשיבה, כי המבקש קיבל את הזימון לכתובת שמסר, וההודעה חזרה גם היא בציון "לא נדרש". לדבריו, כאשר ביקש את הדחיה ציין את הכתובת אליה קיבל את דברי הדואר האחרים, כאשר על גבי טופס הבקשה נאמר במפורש כי אם בתוך 15 ימים לא יקבל תשובה לבקשה עליו לפנות למזכירות בית המשפט. המבקש בחר לא לעשות כן.  לטענתו, על התנהלותו של המבקש, מעידה גם העובדה, שלמרות שגזר הדין נגד המבקש ניתן ביום 21.3.07 ונשלח לכתובתו, הוא אינו מגיב, ואישור מסירה שני עם גזר הדין נשלח לכתובתו ביום 19.4.07 וחוזר "לא נדרש". לאור זאת החזקה היא שקיבל את גזר הדין באותו מועד ולמרות זאת בקשה לביטול פסק הדין מוגשת באיחור של שבוע ללא הסכמת התביעה. גם הודעת הערעור מוגשת באיחור ללא בקשה או הסכמה של התביעה. לאור זאת אף סירב ב"כ המשיבה כי אשלח לצדדים את ההחלטה בדואר ועמד על כך כי ההחלטה תוקרא במעמד המבקש, כך שלא יוכל לטעון שלא ידע על החלטתו של בית משפט זה.

ב"כ המשיבה מדגיש כי המבקש שהגיש תצהיר לקוני לעניין אי התייצבותו בחר שלא להתייצב גם לדיון לפני. אשר לרשיון הנהיגה הזמני הגיש ב"כ המשיבה פסק דין ברע"פ 6549/06 שגיא נ' מ"י בו נקבע כי רישיון נהיגה זמני אינו מפסיק את מרוץ תקופת הנהיגה ללא רישיון. ב"כ המשיבה מוסיף וטוען כי לאור התקופה הארוכה בה נהג המבקש ללא רישיון ולאור עברו הכבד בעבירות תעבורה, העונש שהוטל עליו סביר ואינו מן החמורים.

2. סיכויי הערעור

בבואי לשקול את הבקשה יש לשקול את אורך תקופת הפסילה, כך שאי מתן עיכוב ביצוע לא ייתר את הדיון בערעור, אך בעיקר את סיכויי הערעור. תקופת הפסילה היא ארוכה. לאור האמור אבחן את סיכויי הערעור. אעמוד על שלושת העניינים בהם התמקדו באי כוח הצדדים.

א. שפיטת המבקש בהעדרו

לעניין שפיטה בהיעדר הנאשם בעבירות תעבורה נתן דעתו בית המשפט העליון בחמש בקשות לרשות ערעור ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (6) 793, בכולן נשפטו הנאשמים בבית משפט לתעבורה שלא בנוכחותם, בקשותיהם לביטול פסק דין וערעוריהם נדחו. שם נדונה השאלה האם יש חובה להזמין את הנאשם ולקיים בנוכחותו את הדיון בבקשה לביטול פסק דין.  כב' השופט ת' אור ניתח בהרחבה את סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי שמטרתו ייעול ההליך בעבירות קלות, כאשר מרבית עבירות התנועה נכנסות לקטגוריה זו. לאור מגמה זו קובע בית המשפט כי אין צורך בהזמנת הנאשם לדיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו. לעניין זה מציין כב' השופט אור את הדברים הבאים, היפים למקרה שלפניי (עמ' 800 מול האות ב'):

"בהקשר זה מוכרת התופעה הנפסדת של נאשמים הבוחרים במודע להיעדר ממשפטם כטקטיקה מכוונת אשר תכליתה לאפשר להם לבקש את ביטול פסק ^-הדין באותם מקרים שבהם גזר ^-הדין המושת עליהם אינו נראה להם. אילוצו של בית ^-המשפט לזמן לדיון את כל המבקשים ביטול פסק ^-דין, גם כאשר ברור כי פסק ^-הדין בעניינם ניתן כדין, ואין כל הצדקה לבטלו, יפגום באופן משמעותי בתכלית של ייעול הליכים בעבירות קלות ויחזק את התמריץ השלילי של השתמטות מהופעה במשפט ממניעים טקטיים ^-ספקולטיביים. "

כב' השופט אור ממשיך ומבהיר מתי יש לשקול ביטול פסק דין שניתן בהעדר ומציין כי יש צורך: "שהמבקש יראה נימוק של ממש לאי התייצבותו לדיון". במקרה שלפני המבקש ידע על הדיון המקורי וביקש את דחייתו. על טופס הבקשה נאמר במפורש כי במקרה שלא מתקבלת תשובה יש לפנות למזכירות בית המשפט. המבקש לא עשה כן, וגם אם נקבל את טענתו כי לא הצליח להתקשר, יכול היה להגיע לבית המשפט בזמנו החופשי ולברר את העניין. דברים אלו מקבלים משנה תוקף במקרה של המבקש שלו עבר פלילי עשיר בעבירות תנועה, כאשר נשפט פעמים רבות והוא מכיר את בית המשפט ונוהליו. בנסיבות אלו אין זה סביר, לאור פס"ד איטליא, כי בית משפט שלערעור יתערב בהחלטתו של בית משפט קמא לעניין זה.

ב. רשיון הנהיגה הזמני

גם לעניין תוקף רישיון הנהיגה הזמני בנוגע לתקופת הנהיגה ללא רישיון, נתן בית המשפט העליון את דעתו ברע"פ 6549/06 שגיא נ' מדינת ישראל, שם קבע כב' השופט ס' ג'ובראן, בנסיבות דומות מאד למקרה שלפני (לרבות לעניין העונשים שנגזרו שם על הנאשם), כי  כאשר למבקש ניתן רישיון זמני והוא לא השכיל לעמוד בתנאים ולהוציא רישיון נהיגה אזי: "אין לראות בתקופה שבה החזיק רישיון נהיגה זמני כתקופה המפסיקה את מרוץ התקופה מאז פקע רישיון הנהיגה, שכן אין החוטא אמור לצאת נשכר".

ג. העונש

גם לעניין זה סיכויי הערעור קלושים. בעניין שגיא הנ"ל נגזרו על המבקש שם עונשים דומים בנסיבות דומות וכב' השופט ג'ובראן מציין כי עונש כזה אינו חורג ממדיניות הענישה, זאת בהתחשב בעברו המכביד של המבקש בעבירות תעבורה. למבקש שלפני 73 הרשעות בעבירות תעבורה לאורך השנים, מהן עבירות חמורות, כך שגם הסיכוי כי בית משפט שלערעור יתערב בעונש הינו נמוך.

לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בתקופת הפסילה הארוכה מזה, וסיכויי הערעור הקלושים מזה, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום י"ח באב, תשס"ז (2 באוגוסט 2007) במעמד הצדדים.

                                                                        ____________________

                                                                                ד"ר אגמון-גונן מיכל, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: