החלטה בתיק בש 92070/07

נגד המשיב 1 ואחרים, הוגש כתב אישום המייחס למשיב 1 (להלן - המשיב) עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא סם מסוכן, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (להלן - הבקשה).

בכתב האישום נטען (תמצית העיקר): נאשם 1 הוא אביו של נאשם 2, וקרובו של נאשם 3. נאשם 3 עבד בנתב"ג. נאשמים 1 ו-2 קשרו קשר לייבא לארץ סם מסוכן מסוג אקסטזי, באמצעות בלדר. ביום 22.5.07,בצרפת,נאשם 1 מסר לסרג' פרדג'י (הבלדר) שתי מזוודות, שבאחת 30,772 כדורי אקסטזי (להלן - המזוודה), ובשניה סם בכמות לא ידועה, כדי שיכניסן לישראל ויעבירן לנאשם 2. ביום 23.5.07 הבלדר הכניס את המזוודות עם הסמים לישראל. אח"כ,במסוע המזוודות בנתב"ג, הבלדר לקח בטעות מזוודה ששייכת לנוסע אחר במקום המזוודה, והעבירה לאחר כדי שיעבירה לנאשם 2. המזוודה נשארה במסוע המזוודות והועברה למדור אבידות ומציאות בנתב"ג. נאשם 1 פנה לנאשם 3 כדי לקבל את המזוודה. נאשם 3 הודיע לנאשם 1 שהוא לא מאתרה, ושהיא כבר אותרה ע"י המשטרה. במעשיהם קשרו נאשמים 1 ו-2 קשר לביצוע פשע - יבוא סם מסוג אקסטזי לארץ, ייבאו את הסם האמור, והחזיקו בסם המסוכן האמור שלא לצריכה עצמית.

הבסיס המשפטי בסוגיית הראיות לכאורה :

נקודת המוצא בהכרעה בשאלת המעצר עד תום ההליכים (של המשיב - ג'נ'), היא הסתכלות על חומר הראיות "על פניו", ללא הכרעה במהימנותם של עדים. בית המשפט יוצר לעצמו תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם (בש"פ 8087/95 זאדה , פ"ד נ (2) 133, בסע' 15 לפסה"ד). קיומה של אמרה המבססת את גירסת התביעה וקיומה של אמרה השוללת את גירסה זו, אין בהם להביא למסקנה שאין סיכוי סביר להרשעה. בשלב המעצר עד תום ההליכים אין השופט קובע ממצאים בטוחים. כל שבידו אינו אלא להעריך סיכויים סבירים (שם, בסע' 16 לפסה"ד). אפשר שבחומר החקירה יהיו עדויות סותרות. לא פעם תתעוררנה שאלות שהעדויות אינן משיבות עליהן. אין בכל אלה כדי לשלול את ערכן כ"ראיות לכאורה להוכחת האשמה." (שם, בסעיף 18 לפסה"ד).

ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו :

1. הימצאותה של טביעת אצבע של המשיב:

את חבילות הסמים ( 6 חבילות - דו"ח פעולה מיום 24.5.07, בשעה 19:50) עטף ניילון נצמד. בין הניילון הנצמד לבין שקיות הסמים היו ניירות קופי (ניירות העתקה). על ניירות ההעתקה היה סרט דביק. על הסרט הדביק הזה נמצאה טביעת אצבע של המשיב. היינו, טביעת האצבע נמצאה בתוך האריזה הכוללת שעטפה את חבילות הסמים, פנימה מהניילון החיצוני שעטף אותן. מיקום כזה של טביעת אצבע, משמעותו הלכאורית גבוהה איפוא יותר מהימצאות טביעת אצבע בצד חיצוני של אריזה שעוטפת סמים (השווה: בש"פ 265/98 אלמרבוע ).בנסיבות אלה,האבחנה שהעלה ב"כ המשיב בין חפץ נייח לנייד אינה בעלת משקל של ממש לעניינו של המשיב, שהרי אותו נייר דבק שעליו נמצאה טביעת האצבע של המשיב, עצם מיקומו בתוך אריזת הסמים מול הצד הפנימי של הניילון החיצוני שעטף אותן, מלמד על "נייחותו" כרכיב פנימי, בלתי נפרד מאריזת הסמים כאמור.ומעבר לדרוש - טענת ב"כ המשיב שמדובר בפריט נייד-נייר דבק, ושאין זה ברור אם נגיעת המשיב בו היתה בקשר להחזקת הסמים שנתפסו, הרי שזו סברה שלא עוגנה בגירסה כלשהי של המשיב בדבר הדרך שבה הגיעה טביעת אצבעו לאריזת הסמים. אין די בסברה תאורטית המועלית בידי ב"כ המשיב כדי לקעקע את הראיות לכאורה (בש"פ 2116/97 שהין , בסע' 3 סיפא להחלטה; וכן ראה: בש"פ 4843/90 ברמוחה , בסע' 3 סיפא).

2. כבר נפסק - טביעת אצבע היא ראייה שנודע לה משקל רב. בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, יש בה, בדרך כלל, כדי להצדיק מעצר (בש"פ 2409/94 אבו פארס ; ראה גם: בש"פ 5481/05 אבוזיאד , בסע' 7 להחלטה). מה גם, שהמשיב לא הציג כל הסבר, לא כל שכן הסבר סביר לכך (בש"פ 1320/06 בניזרי , בסע' 4 להחלטה) - בהודעתו מיום 6.6.07, שעה 11:00, נאמר למשיב כי יש טביעות אצבע במזוודות שהכילו סמים והוא נשאל לתגובתו, וכל שהיה למשיב לומר היה "שקר הכול" (בעמ' 4, שו' 11-13). בהודעתו מיום 10.6.07, שעה 10:05, נאמר למשיב, בהתייחס לשיחה 245 (ראה להלן), שהוא, המשיב, פחד מטביעות אצבע במזוודה עם הסמים, והמשיב ענה: "אין דבר כזה." (בעמ' 3, שו' 4-7). הוצג למשיב מסמך ממז"פ לגבי הימצאות טביעת אצבע שלו במזוודה עם סמים, והמשיב ענה: "אני לא יודע דבר כזה...אין כלום אין לי משקפיים. זהו...מה יעשה אלוהים יעשה אלוהים...אני לא יודע כלום." (בעמ' 3 לעדותו דלעיל, שו' 10-15). המשיב נשאל האם יש לו הסבר להימצאות טביעת האצבע שלו כאמור, והוא השיב: "אין לי הסבר...אין דבר כזה...בחיים שלי לא נגעתי...אין תגובה" (בעמ' 3 להודעתו מיום 10.6.07, שו' 16-27).

באין הסבר מצידו של המשיב , נותרה איפוא הראיה לכאורה בדבר טביעת האצבע של המשיב, על כנה ללא עוררין (בש"פ 6024/02 אבו סנינה , בסע' 6 להחלטה - גם שם על סרט דביק). בנסיבות אלה, אין אף מקום להידרש לטיב ההסבר - לו היה כזה - שאמור להיות סביר (ראה בסוגיה - בש"פ 2409/94 אבו פארס דלעיל; בש"פ 11007/05 טולידו ,בס' ד(3)(ב) להחלטה). עוצמת הימצאות טביעת האצבע של המשיב במיקומה כאמור לעיל, נותרת איפוא בעינה, כראיה לכאורה לגבי כל העבירות המיוחסות למשיב כאמור - קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא סם מסוכן, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

3. עבירת קשירת הקשר מהבחינה המשפטית ויישום בעניינו של המשיב :

את עובדת קיומה של קשירת הקשר ניתן להוכיח הן בראיות ישירות והן בראיות נסיבתיות, לרבות על דרך של הסקת מסקנות מהתרחשויות ומעשים מאוחרים שארעו לאחר היווצרות הקשר שמעידים על מה שקדם להם (י' קדמי, על הדין בפלילים, 2004, חלק 1, בע' 285; ע"פ 228/77 זקצר , פ"ד לב (1) 701, בסע' 11 לפסה"ד). בענייננו, לא רק שלפי הראיות לכאורה המשיבים 1 ו-2 הסכימו ביניהם על מטרת הקשר ועל עיקרי הדברים, אלא שלמעשה הם גם הסכימו על הדרך והאמצעים להשגת המטרה (ראה לענין עבירה זו - ע"פ 461/92 זכאי , פ"ד מז (2) 580, בסע' 15). המצאותה לכאורה של טביעת אצבע של המשיב כאמור, ממחישה את תוצר קשירת הקשר דלעיל. גם משיחות הטלפון של המשיב ניכרות לכאורה ידיעתו ומרכזיותו בקשירת הקשר וביבוא הסם, כנטען. המשיב נשמע מדבר לכאורה על המזוודה, הסמים, הכסף, הבלדר ועוד-הכל כמפורט להלן.

4. ראיות לכאורה נוספות להוכחת אשמתו של המשיב :

האזנתי מספר פעמים לשיחות שנקלטו בהאזנות שבהן מדבר גם המשיב, וקראתי גם תמלילים נוספים. תוכן השיחות, מה שאומר המשיב עצמו, ואופן אמירת הדברים הנשמעים, הם ראיות לכאורה נוספות, בעלות עוצמה ממשית להוכחת אשמת המשיב. תוכן השיחות מחזק חיזוק ממשי את ראיית טביעת האצבע. מה גם, שהמשיב לא הסביר את הנאמר בשיחות, או ש"הסבריו" סתמיים ו/או בלתי סבירים - כמפורט להלן.

להלן אביא דברים מתוך השיחות שבעיקר בין המשיב (מיקו) לבין משיב  2 (יוסי, בנו של המשיב):

4.1 . שיחה 245 מיום 23.5.07, שעה 19:27 - שיחה בין המשיב (מיקו) למשיב 2 (יוסי):

ידיעתו הלכאורית של המשיב על צבע מזוודת הסמים ודאגתו לנוכח טביעת אצבעו  בה:

יוסי - "התיק הוא שחור?

מיקו - כן..." (המשיב נשמע אומר זאת בבטחון - ג'נ'; יצויין: מזוודת הסמים - צבעה שחור (דו"ח פעולה מיום 24.5.07, 19:50, בעמ' 1).