החלטה בתיק בש 91955/05

הבקשה שבפני, מטעמו של המערער -  המבקש דכאן, היא להורות על עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל בן  12 חודשים שהוטל על  המבקש על ידי בית משפט השלום בראשל"צ (כב' השופט היימן) בת.פ. 3901/04.

המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 334 + 335 (א)(1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977, ונגזרו עליו העונשים הבאים:

א.         12 חודשי מאסר בפועל.

ב.         9 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, במשך 3 שנים מיום שיחרורו.

ג.          7 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות נסיון לעבור עבירה כאמור, וזאת במשך 3 שנים מיום שיחרורו.

ד.         תשלום התחייבות בסך 2,500 ש"ח שהוטל על המבקש בבית משפט השלום לנוער בת.פ. 1157/03, בתאריך 14.7.01.

ב"כ המבקש גורס, כי העונש שהוטל על מרשו חמור לאור נסיבות המקרה, הוא מתעלם מהודאת הנאשם שחסכה מזמנו של בית המשפט, מהעדר הרשעות קודמות ומגילו הצעיר, ועל כן טובים סיכוייו של המבקש בערעור שהגיש.

לטענת ב"כ המבקש, בית משפט קמא התייחס לרישום פלילי קודם של המבקש בבית משפט לנוער, בגין תקיפה לשם גניבה, וגניבה, כאל עבירת שוד, ואל עבירת הבריונות בתיק דנן, התייחס כאל נסיון רצח, ולא מצא כל נימוק להקלה בעונשו של המבקש על אף גילו הצעיר.

עוד לטענת ב"כ המבקש, מרשו לא יצא מצוייד בסכין מביתו, ומהתעודה הרפואית בעניינו של המתלונן עולה, כי המתלונן סבל מפצעים שיטחיים ושריטות שטחיות בצווארו ובפניו, והאירוע ארע על רקע שיכרות - מצב שלטענת המבקש - אינו אופייני לו.

עוד ציין בא-כוח המבקש, כי מרשו היה עצור בתיק דנן במשך 13 ימים (מתאריך 11.9.04 ועד 23.9.04), אח"כ שהה במעצר בית במשך כל שעות היממה במשך חודשיים ומחצה. בהמשך, ניתנה לו אפשרות לצאת לעבודה ללא פיקוח שירות המבחן.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, ולדבריה, המבקש אמנם לא יצא מצוייד בסכין מביתו, אך חתך את פני המתלונן בשברי זכוכית של בקבוק שאותו שבר לצורך כך, וזאת, לאחר שבית משפט לנוער ציין מפורשות באוזניו בתיק קודם, כי הוא נותן לו הזדמנות אחרונה.

התביעה גורסת, כי לאור מסוכנות המבקש - יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

יוער, כי לא היתה המלצה חיובית מטעם שירות המבחן.

בטיעוניו, הלין הסניגור על עמדת שירות המבחן, ולטענתו, מאחר ומרשו לא הביע נזקקות טיפולית, זקף זאת קצין המבחן - לחובתו, זאת בנוסף לכך שהמבקש לא התייצב לשתי פגישות בשירות המבחן מפאת מחלה, אך הודיע על כך באמצעות אימו.

אליבא דסניגור, העבירות נשוא הערעור דנן, שונות מהעבירות בהן הסתבך המבקש שנתיים קודם לכן, מאחר ששם מדובר בעבירה של תקיפת המתלוננת ביחד עם אחר, הכאתה בגבה, וגניבת

2,600 ש"ח שהיו ברשותה, והמבקש נעצר רק לאחר מרדף משטרתי, ואילו כאן מדובר בעבירה של פציעה.

יש להדגיש, כי העבירה נשוא הערעור בוצעה חודשיים לאחר שהמבקש נדון בבית משפט לנוער בגין שני מעשי אלימות (בתאריך 14.7.04): תקיפת שוטר וחבלה בתאריך 16.10.02, ותקיפה לשם גניבה, וגניבה, שבוצעו בתאריך 8.12.02.

כב' השופטת בן-חנוך החליטה שלא להרשיעו ו "לתת לנער הזדמנות אחרונה לפני הרשעתו, ולנקוט בדרכי טיפול". סמוך לאחר מכן, פצע המבקש את המתלונן, והותיר סימני חבלה בפניו ובצווארו.

התופעה של תקיפה בנשק קר כתגובה על אמירה או מעשה, הינה מדאיגה, והפכה לתופעה נפוצה בחינת "מכת מדינה".