החלטה בתיק בש 91766/05

השופט י' שנלר :

1.          בפנינו שתי בקשות. האחת, בקשתו של המשיב 2 (להלן - הנאשם 2), לאפשר לו לטעון טענות מקדמיות, הנוגעות לפגם ו/או פסול בכתב האישום התלוי ועומד כנגדו, לאור התפתחויות שחלו בעניינו של הנאשם הנוסף בתיק, כך לשון הבקשה, דהיינו, תיקון כתב האישום כנגד המשיב מס' 1 (להלן - הנאשם 1) (ב"ש 91766/05).

השניה, בקשתה של המאשימה להפרדת משפטם של שני הנאשמים שבפנינו, לפי סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן - החסד"פ), בעקבות הודאתו והרשעתו של הנאשם  1, בכתב אישום מתוקן שהוגש כנגדו בלבד, ביום 21.4.05 (ב"ש 91851/05).

בהתאם להחלטתנו, נדונו שתי הבקשות במאוחד.

העובדות הנצרכות לעניין :

2.          ביום 18.8.02 הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום, אשר ייחס להם עבירות רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - החוק), ניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק, והיזק בחומר נפיץ, עבירה לפי סעיף 454 לחוק (להלן -כתב האישום המקורי).

3.          כתב האישום המקורי תוקן ביום 29.1.03, והוסף בו אישום שני לנאשם 2 - בריחה ממשמורת חוקית, עבירה לפי סעיף 257(1) לחוק. תיקון זה אינו רלונטי לעניננו. 

4.          על-פי הנטען בפרק העובדות שבכתב האישום המקורי, התגורר אשר אילוז (להלן -המתלונן) בבית משותף ברחוב הרב גורן 3 בראשון לציון (להלן -הבית).

בסעיף 4 לכתב האישום המקורי, צויין כי בתאריך בלתי ידוע, סמוך לפני 27.4.99, " קשרו הנאשמים, יחד עם יחיא טורק (להלן - "יחיא") ואחר, קשר לגרום בכוונת תחילה למותו של המתלונן על ידי הצמדת מטען חבלה רב עוצמה לרכבו של המתלונן, שיופעל ויתפוצץ עם תחילת הנסיעה ברכב (להלן - "הקשר"); (להלן - "הקושרים") " (ההדגשות האמורות וכן בהמשך אינן במקור -י.ש.).

כך גם בסעיף 5 לכתב האישום המקורי: " במסגרת הקשר ולשם מימושו, בידיעת ובהסכמת כל הקושרים, במוסך שבביתו של יחיא...הכין יחיא, יחד עם הנאשם 1 ובנוכחות הנאשם 2, מטען חבלה...".

בסעיף 6 לכתב האישום המקורי צויין כי בתאריך 26.4.99 " במסגרת הקשר ולשם מימושו... מסר יחיא בביתו את המטען לנאשמים, כדי שיסעו לביתו של המתלונן ויצמידו אותו לרכב".  

בהמשך מפורט, כי הנאשמים נסעו לביתו של המתלונן, אף זאת במסגרת הקשר ולשם מימושו, והצמידו את המטען מתחת לרכבו של המתלונן.

כך גם צויין כי הנאשמים, יחיא והאחר, עשו כן בכוונת תחילה לגרום למותו של המתלונן.

בהמשך פרק העובדות צויין כי ביום 27.4.99, בסמוך לשעה 9:30, נכנסו המתלונן ובנו בן השלוש, אביב אילוז ז"ל (להלן - המנוח) לרכב. המנוח ישב על כסא הנוסע שליד הנהג והמתלונן ישב על כסא הנהג. המתלונן החל בנסיעה לאחור, והמטען התפוצץ. כתוצאה מהפיצוץ נגרם מותו של המנוח במקום, המתלונן נפצע, כשרסיסים חדרו לרגלו בירך ימין ולעינו הימנית, ונזקק לניתוחים להוצאת הרסיסים ולטיפול בפציעתו.

5.          ההוכחות נשמעו משך זמן רב, נשמעו עדים רבים, ולמעשה סיימה התביעה להביא ראיותיה, למעט העדתו של יחיא. לאור ההלכה הידועה כ"הלכת קינזי", עוכב המשך שמיעת המשפט, עד שיסתיים המשפט הנפרד המתנהל כנגד יחיא.

6.          והנה, בחלוף חודשים רבים, לאחר ששמיעת הראיות בתיק עוכבה כאמור לעיל, ביום 21.4.05, הוגש לנו כתב אישום מתוקן, אשר נטען כי הוא במסגרת עסקת טיעון, אך זאת בהתייחס לנאשם 1 בלבד, וכששמו של הנאשם  2, נעדר כליל הן מכתב האישום המתוקן גופו, והן מכותרתו (להלן - כתב האישום המתוקן).

כתב האישום המתוקן, מתאר את מגורי המתלונן בבית, פרטי המנוח והרכב.

בסעיף 4 לכתב האישום המתוקן, צויין כי סמוך ליום 27.4.99 פנה יחיא " לנאשם (הנאשם 1) וסיפר לו על כוונתו להמית אדם באמצעות מטען חבלה".

בהמשך בסעיף 5 צויין מפורשות כי " יחיא לא שיתף את הנאשם בזהות האדם שהמטען מיועד לו או במועד בו יוטמן המטען".