החלטה בתיק בש 91702/06

1.         נגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996.

בכתב אישום מיוחסים למשיב שלושה אישומים בעבירות של תקיפה, תקיפה חבלנית, איומים, כליאת שווא, אספקת סם שלא בתמורה, אינוס, מעשה סדום בנסיבות אינוס, מעשה מגונה בכח, סחיטה ואיומים שהביאו לידי מעשה, הדחה בחקירה, פגיעה בפרטיות והטרדה. יצויין כי המעשים בגינם מואשם המשיב  נעשו כלפי שלוש מתלוננות שונות.

2.         על פי הנטען באישום הראשון, במסגרת מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת, נהג המשיב להתעלל במתלוננת ולהכותה לעתים קרובות בכל חלקי גופה. עוד נטען כי המשיב נהג במועדים לא ידועים בשנת 2005 לכלוא את המתלוננת בביתו, ולהטריד אותה בבית הוריה. המשיב מואשם עוד כי במשך תקופת היכרותו עם המתלוננת סיפק לה ללא תמורה כדורי סם מסוג אקסטזי.

על פי הנטען באישום השני, תקף הנאשם את אמה של המתלוננת באישום הראשון, תפס את שתי ידיה בחוזקה, סובב אותה ודחפה.

על פי הנטען באישום השלישי, במסגרת מערכת יחסים בין המשיב למתלוננת נוספת, נהג המשיב לאיים עליה לעתים תכופות, עקב אחריה, פקד את המקומות בהם נמצאה, התערב במהלך חייה והגביל את צעדיה. עוד נטען כי במועדים לא ידועים בשנת 2006 ביצע המשיב במתלוננת מעשה אינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה.

3.         ב"כ המשיב הצהירה בדיון שהתקיים עוד ביום 5.6.06 כי היא מסכימה שקיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר, אך היא ביקשה כי תיבחן האפשרות לחלופת מעצר למשיב. לטענתה למשיב שני אחים שוטרים, אחות, הורים, ובת זוג המנהלים כולם חיים נורמטיביים, ואשר יכולים להוות חלופת מעצר הולמת. ב"כ המשיב ציינה בפני בית המשפט כי למשיב אין עבר פלילי.

מתסקיר המעצר שהתקבל בענינו של המשיב עולה כי שירות המבחן התרשם כי המשיב הינו בעל מסוכנות לציבור ולמתלוננות, וציין כי התנהגותו המסוכנת של המשיב, שאינו לוקח אחריות על מעשיו, עלולה להישנות בעתיד. שירות המבחן קבע עוד כי לא התרשם מיכולתם של חברתו של הנאשם ואביו, לשמש גורם מפקח ומרסן, ולפיכך לא נתן המלצתו לשחרור לחלופת המעצר המוצעת.

לבקשת ב"כ המשיב הוכן תסקיר משלים, בו קבע שירות המבחן כי התרשם באופן חיובי ממשפחתו של המשיב ומבת זוגו. שירות המבחן התרשם כי המשפחה מבינה את משמעות התנאים המגבילים וכי היא יכולה להיות אחראית לקיומם. על אף התרשמותו החיובית הסתייג שירות המבחן מן החלופה המוצעת וציין כי לאור הסיכון הקיים במצבו של המשיב כאמור בתסקיר המקורי, הוא מתקשה לבוא בהמלצה חד משמעית לגבי שחרורו לחלופה שהוצעה.

5.         ב"כ המשיב מבקשת לשחרר את המשיב למעצר בית וטוענת כי אין מחלוקת כי למשיב אין קשר עם המתלוננת באישום הראשון, וכי איננו מעוניין עוד בקשר עם המתלוננת באישום השלישי. ב"כ המשיב חזרה על העובדה כי מדובר באדם נורמטיבי שזהו מעצרו הראשון, וכי המסוכנות בעניינו היא ברת פיקוח וריסון באמצעות חלופת המעצר אותה לא פסל שירות המבחן.

6.         ב"כ המבקשת מתנגדת לחלופת המעצר. לטענתה, המשיב הוא אדם אלים ומסוכן, המואשם בסדרת מעשים חמורים בעלי מאפיינים אובססיביים. ב"כ המבקשת מפנה לתסקיר ולתסקיר המשלים וטוענת כי לאור האמור בהם ולאור חומרת העבירות, קיים יסוד סביר לחשש כי שחרור המשיב מהווה סכנה ממשית לבטחון המתלוננות ולבטחון הציבור. ב"כ המבקשת הציגה פסיקה לתמיכה בטענות.

7.         הלכה פסוקה היא כי עבירות מין כשלעצמן הן עבירות אלימות היוצרות חזקת מסוכנות ומקימות עילת מעצר. ראה לעניין זה בש"פ 7497/03 מורן גואטה נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(3) 1251 בו נקבע:

"אדם הנוטל לעצמו חירות לכפות על נערה לקיים עמו יחסי מין ומבצע בה מעשה אינוס ומעשה סדום בעל כורחה, וחרף התנגדותה הנחרצת כשהוא מתעלם מבכיה ומתחנוניה, מקים כנגדו חזקה שהוא מסוכן לציבור. נוכח מסוכנות זו, אין בחלופה כדי למלא אחר מטרת המעצר ולהבטיח את הציבור בכלל ואת המתלוננת בפרט מפני העורר".

8.         בית המשפט חייב לשקול, גם כאשר קיימת עילת מעצר, האם ניתן להשיג את תכלית המעצר ולהגן על הציבור מפני מסוכנותו של הנאשם, שטרם הוכחה אשמתו, באמצעות חלופת מעצר שתפגע בצורה מופחתת בחירותו. החובה לבחון חלופת מעצר קיימת גם בעבירות חמורות, ועל בית המשפט לבחון גם בהן את החלופה המוצעת, ולראות האם יש בהן כדי לאיין את המסוכנות ולהשיג את מטרת המעצר בדרך פחות מכבידה.

9.         במקרה זה, הגם שמדובר באדם חסר עבר פלילי ובעל רקע נורמטיבי, איני סבורה כי יש מקום לחלופת מעצר. מסוכנותו של המשיב נלמדת מהמעשים החמורים של אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה ואיומים, שנעשו תוך ניצול לרעה של המתלוננות אשר פחדו מפניו. המשיב חזר על המעשים החמורים כלפי שלוש מתלוננות שונות. גם העובדה כי המשיב מואשם בעבירה של הדחה בחקירה מלמדת על מסוכנותו, הן כלפי המתלוננות והן כלפי כלל הציבור, ועל החשש מפני שיבוש הליכי משפט. יתרה מכך, גם שירות המבחן נמנע בתסקירי המעצר מלהמליץ על חלופת מעצר עבור המשיב, שכן התרשם שאין הן יכולות לאיין קיומה של מסוכנות.

לאור כל האמור לעיל, אינני סבורה שחלופת מעצר תשיג במקרה זה במידה ראויה את תכלית המעצר, ולפיכך דין הבקשה להתקבל.

אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

ניתן היום ב' באב, תשס"ו (27 ביולי 2006) במעמד הצדדים.