החלטה בתיק בש 91623/07

הבקשה

נגד אסף (גרסה אחרת: יוסף) אבוטבול (להלן: " אסי") הוגש כתב אישום המייחס לו ול-17 נאשמים נוספים, ביחד עם גורמים אחרים, התאגדות בארגון פשיעה שפעל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית החל משנת 2005 ועד למעצר הנאשמים בסוף מרס 2007. פעילות הארגון כללה, בין היתר, מעשי סחיטה בכח ובאיומים של אנשי עסקים שונים בארץ ובחו"ל כדי להניעם לשלם לארגון סכומי כסף גדולים. לאסי - ולו בלבד - מיוחסת עבירה של ראש ארגון פשיעה לפי סעיף 2 לחוק מאבק בארגוני פשיעה תשס"ג - 2003 (להלן: " חוק מאבק בארגוני פשיעה").

אסי מוחזק במעצר עד תום ההליכים במשפט (ככל הנראה החלטת המעצר כוללת פסקה המאפשרת לנאשם לשוב ולעורר את שאלת ההצדקה למעצרו בכל עת מבלי צורך להראות "שינויי נסיבות").

כתב האישום שהוגש ביום 4.5.07 (מאוחר יותר ביוני 2007 הוגש כתב אישום מתוקן) כולל בקשה לחילוט רכוש בהתאם לפרק ג' לחוק מאבק בארגון פשיעה ופרק ו' לחוק איסור הלבנת הון. הבקשה, בהקשר לאישומים המיוחסים לאסי, נוגעת לשני כלי רכב: האחד, רכב מסוג B.M.W דגם320i  שנת ייצור 2007 מ.ר. 5878816 הרשום ע"ש גב' קרל (או קארין) אביטל (להלן: " הרכב של קארין"); השני רכב מסוג B.M.W דגם320i  שנת ייצור 2007 מ.ר. 5885016 הרשום ע"ש שירלי אביטל (להלן: " הרכב של שירלי"). יומיים קודם להגשת כתב האישום ניתן בידי בית משפט זה, במעמד צד אחד, צו ארעי לתפיסה ולרישום עיקול לטובת המדינה על שני כלי הרכב הנזכרים לעיל.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה שבית המשפט, במסגרת סמכותו למתן סעדים זמניים ייתן הוראה נוספת לעניין כלי הרכב הנ"ל, היינו, הוראת מכירה כדי שתמורת המכירה תוחזק למשמורת בידי המדינה (או אפילו בידי בא כוחן של שירלי וקארין) עד שיסתיימו הליכי המשפט וניתן יהיה לראות אם יש מקום לצו חילוט של הכסף או החזרתו לבעליו.

סעיף 21 לחוק המאבק בארגוני פשיעה מאפשר לבית המשפט ליתן הוראות שונות כסעד זמני ביחס לרכוש שנתפס אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת עילת חילוט ואי כיבוד מתן הצו יכביד על מימוש החילוט. תכלית הבקשה שלפני היא למנוע בלאי מואץ וירידת ערך רבת משמעות של כלי הרכב אם יוחזקו עד גמר הליכי המשפט בידי המשטרה או אפילו יימסרו לשימוש בידי הבעלים הרשומים. כך מבקשת המדינה לשמור את ערכו הנוכחי של הרכוש שנתפס (תוך השקעת התמורה שתתקבל בחשבון נושא ריבית או בהשקעה אחרת שתבטיח את שמירת ערך הכסף.

טענת המדינה

חוק המאבק בארגוני פשיעה מאפשר לבית המשפט להורות על חילוט רכוש של מי שהורשע בעבירות מסוימות לפי החוק. בגדרו של רכוש הניתן לחילוט מצויים מיני רכוש הקשורים לעבירה ומצויים בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנדון וכן רכוש של הנדון שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה. מכך מתבקש שכיוון שהחוק מאפשר להוציא צווי חילוט זמניים או צווים בדבר סעדי ביניים ביחס לרכוש המיועד לחילוט, רשאי בית המשפט ליתן הוראות בסעדי ביניים ביחס לרכוש הקשור לעבירה ומצוי בשליטת הנאשם, בחזקתו או בחשבונו, או ביחס לרכוש של הנאשם שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה.

העבירות המיוחסות לאסי הן בהיקף כספי העולה כמה וכמה מונים על שוויים של כלי הרכב. מכאן שחילוט כלי הרכב בסוף המשפט יהיה אפשרי אם יתברר שכלי הרכב קשורים לעבירה או לעבירות שבהן יורשע (אם יורשע) הנאשם ובתנאי שכלי הרכב מצויים בחזקתו או בשליטתו של אסי. וכן אפשר שיהיה להורות על החילוט כרכוש שווה ערך (הלכה למעשה, נופל מערך) רכוש הקשור לעבירה. בהתאמה ניתן, אם כן, להורות הוראות שהן בגדר סעד ביניים ביחס לכלי הרכב הללו.

כלי הרכב נרכשו מחברת "קמור" שהיא היבואן של רכבי B.M.W. אלה כלי רכב חדשים שנרכשו ישירות מן היבואן ותמורתם שולמה בשני מרכיבים. המרכיב האחד הוא כלי רכב משנת ייצור קודמת שנרכש בזמנו מן היבואן והוחזר ליבואן. המרכיב השני הוא ההפרש שבין שווי המכונית המוחזרת לבין שווי המכונית החדשה. הפרש כספי זה שולם בשיקים שהושגו בעבירה (דמים שהושגו בידי ארגון הפשיעה בסחיטה, באיומים ובכח).

אמנם כלי הרכב רשומים האחד על שם קארין שהיא אשתו של אסי והשני על שם שירלי שהיא אחותו של אסי אולם המדינה טוענת שהרישום הפורמאלי חסר כל משמעות וכלי הרכב הם, הלכה למעשה, של אסי ומצויים בשליטתו המוחלטת.

כיון שיש ראיות לכאורה למכביר כנגד אסי בהקשר לעבירות שבהן מואשם לרבות העבירה המייחסת לו עמידה בראש ארגון פשיעה ניתן לתפוס רכוש שהוא בגדר רכוש של נאשם זה כדי שווים של כספי העבירה הכלולים בכתב האישום וכן ניתן לעשות כן גם לעניין רכוש הנמצא בחזקתו או בשליטתו שיש לו זיקה למעשי העבירה. בעניין דנן הזיקה בין הרכוש (כלי הרכב) לבין מעשי העבירה נובעת מאמצעי התשלום שהם, בין היתר, שיקים שהושגו באיומים ובסחיטה מבעלי החשבון שממנו הוצאו השיקים. הראיות מוכיחות בבירור רב את העובדה האמורה.

המדינה גם טוענת טענות בתשובה לטענות המשיבות. כדי להימנע מכפילות אתייחס לטענות התשובה במסגרת פרק ההכרעה להלן.

טענות המשיבות

לא נשמעה התנגדות לבקשה מטעמו של אסי. המתנגדות הן קארין ושירלי שהן בחזקת "טוענות לזכות ברכוש". טענת המשיבות נחלקת לשלושה ראשים; שניים עובדתיים ואחד משפטי-חוקתי. הטיעון העובדתי האחד הוא שהמשיבות הן הבעלים והמחזיקות של כלי הרכב, בהתאמה. לאסי אין זיקת בעלות או זיקה קניינית אחרת לכלי הרכב. הטיעון העובדתי השני הוא שלא ניתן לקשור את כלי הרכב לעבירות המיוחסות. הטיעון המשפטי הוא שסעד הביניים המבוקש פוגע בזכויות קנייניות פגיעה שאיננה מידתית וגם איננה נדרשת ולפיכך פוגעת בזכות יסוד חוקתית וככזו אין להעניק אותה.

זכויות קנייניות בכלי הרכב

בא כוחן של קארין ושירלי הציג תרשימים הכוללים "תאור הסטורי" של רכישת כלי הרכב. הרכב של קארין מקורו ברכישה של רכב מסוג אאודי 3 שנת ייצור 2002 שנרכש בשנת 2002 והוחלף, ברכב B.M.W. משנת ייצור 2004. לשם רכישת הרכב האחרון נמסרו ליבואן מלבד האאודי גם שיקים בשיעור של 90,000 ש"ח שלכאורה הושגו בעבירה. בשנת 2007 נרכש הרכב של קארין במסירת הרכב הקודם ובתוספת חלק תמורה המשולם בשיקים שחלקם בוטלו וחלק מזערי מהם (30,000 ש"ח) נשאר בתוקף והוא לכאורה הושג בעבירה.

הרכב של שירלי ראשיתו ברכב מסוג חיפושית (ממין החיפושיות יקרות הערך) שהוחלף ב-B.M.W משנת ייצור 2004 שנרכשה על ידי אביו של אסי (המנוח פליקס אבוטבול). רכב זה הוחלף             ב-B.M.W משנת ייצור מאוחרת יותר בתוספת של 3 שיקים של חברת מיקרוטק בהיקף של 95,000 ש"ח אשר בוטלו. לבסוף אותו כלי רכב ניתן כתמורה לרכב של שירלי בתוספת 30,000 ש"ח בשיקים של חברת מיקרוטק. חברת מיקרוטק אינה מוזכרת בכתב האישום. אחד מבעליה, אלמוזלינו, נמנה עם קבוצות הנסחטים. על כן כלל לא ברור ששיקים של מיקרוטק הושגו בעבירה ומכל מקום בא כח הטוענת מסכים שלכל היותר סכום קטן של 30,000 ש"ח הוא בגדר שיקים, שלטענת המדינה, הושגו בעבירה.

אין חולק על כך שכלי הרכב רשומים על שם הטוענות ואינם רשומים על שם הנאשם אסי. עו"ד חכם, בשמן של הטוענות, טוען כי כלי הרכב הוחזקו בידיהן בלבד. אין לדבריו סימוכין בראיה כלשהי ככל הנוגע לרכב של שירלי (לא הוצג אפילו תצהיר בחתימת הטוענות לתמיכת טענות העובדה שלהן). לעניין הרכב של קארין סומך הפרקליט הנכבד את טיעונו על הודעתה של קארין במשטרה שבה נאמר מפיה : " הרכב בבעלותי רק אני נוהגת עליו" (הודעה מיום 2.5.07).

זיקת כלי הרכב לעבירות

כיון שכלי הרכב הוחזקו בידי הבעלים הרשומים ושימשו לצרכיהן בלבד, אין לכלי הרכב כל זיקה ישירה למעשי העבירה. אפשר לומר שיש זיקה עקיפה ככל שהדבר נוגע לרכב של קארין אולם כמבואר לעיל עיקר התמורה בגין הרכב נתנה באמצעות החזרת כלי רכב קודמים שאין טוען שנרכשו בכספי עבירה. רק 90,000 ש"ח הוא חלק התמורה שלכאורה הושג בעבירה. זה חלק קטן משווי הרכב (יותר מ-300,000 ש"ח). לעניין הרכב של שירלי הדברים ברורים אף יותר. שכן גם רכב זה יסודו בתמורה עיקרית שהיא בהחזרת כלי רכב שאין טוען שנרכשו בעבירה וחלקו הקטן הוא בתמורה של שיקים שזיקתם לכתב האישום עקיפה מאוד. 

מסקנה משולבת