חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש 91552/05

: | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
91552-05
1.6.2005
בפני :
כבוב חאלד

- נגד -
:
בן חיים אברהם
עו"ד זילברשלג
:
פרקליטות מחוז -המרכז
החלטה
  1. בהחלטת המעצר העיקרית בביהמ"ש קמא, ביהמ"ש סקר את חומר הראיות שעמד בפניו, ולאחר בדיקה ובחינה למד על קיומה של תשתית ראייתי לכאורית  הקושרת את העורר לביצוע המעשים המיוחסים לו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעובדות כתב האישום. ביהמ"ש עמד גם על שאלת המסוכנות המתבררת מקשירתו של העורר לעבירה של ייבוא סם וקבע כי "העבירה המיוחסת למשיב מקימה עילת מסוכנות מכוח סעיף 21 לחוק המעצרים", ולשאלת החלופה, ביהמ"ש דחה בקשת הסניגור לשחרורו של העורר לחלופת מעצר, לטעמו, משום המסוכנות הרבה "כי שחרורו של המשיב לא ימנע את הסיכון לביתוע עבירות נוספות מאותו סוג".
  1. במסגרת הערר, ב"כ העורר, עו"ד זילברשלג, טען בפניי כי העורר בחר לספר את האמת לאחר ימים של מעצר, והוא סיפר כי המזוודה שייכת לאדם אחר בשם מזרחי, כאשר אותו מזרחי נתפס עם מזוודה ובה סמים והודה במיוחס לו, מכאן שאין בהפללת  מזרחי ע"י העורר היא הפללה סתמית אלא מתחזקת מן העובדות האמורות. ב"כ העורר טען עוד להגנתו של העורר כי לאחרון בוצעה בדיקת ט.א. אך עד כה אין תשובה לבדיקה האמורה מה שיכול לשמש גם להגנתו. ב"כ המעורר הוסיף לטעון כי בחומר החקירה קיים חומר סודי, שהעורר לא קיבל לגביו תמצית כלשהי, כאשר לגישתו יכול וחומר זה יתמוך בגרסת העורר לפיה אין לו כל קשר למזוודה וכי זו שייכת למזרחי והוא בסה"כ שימש לבלדר.

לעניין נסיבותיו האישיות של העורר, הוסיף לציין כי יש בהן כדי להצדיק שיחרורו לחלופת מעצר, כאשר המדובר באדם תמים ונאיבי ללא כל עבר פלילי ואב ל - 6 ילדים, וכאשר גם תסקיר שירות המבחן המליץ על שחרורו של העורר.

מנגד, טען ב"כ המשיבה,  כי אין לקבל הטענה כי מר מזרחי הוא הבוס הגדול והעורר הוא בלדר, כאשר מי שנתפס בעצמו עם מזוודה ובה סמים אין לומר שהוא בוס בנסיבות המקרה, וכי המדובר בשותפות מלאה בין השניים בייבוא סם לארץ. חומר הראיות מצביע על היות העורר עבריין עיקרי בכל הפרשיה, אך גם אם המדובר בבלדר, אין בכך כדי ללמד על אי מסוכנותו של העורר, כאשר הכלל המנחה גם כלפי בלדרים הוא שיש להורות על מעצרם. גם תסקיר המעצר אינו מלמד על חרטת העורר או לקיחת אחריות כלפי מעשיו, מכאן שביהמ"ש מתבקש לא להתערב בהחלטת ביהמ"ש קמא.

  1. ראשית כל, לאחר עיון בהחלטת ביהמ"ש קמא, וכן לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים במסגרת הטיעונים בערר, מצאתי כי אכן יש בסיס מוצק לקביעת ביהמ"ש לקיום תשתית ראייתית לכאורית מספקת לקשירתו של העורר לביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום. מבלי להיזקק בשנית לניתוח חומר הראיות, מאחר וביהמ"ש קמא כבר עמד בדרישה זו,  דומה כי די בעובדה (ע"פ דוח פעולה של השוטר איציק אבישר), כי בתיק שבחיכו של העורר, בנמל התעופה, נמצאו סמים, כדי לבסס תשתית ראייתית כאמור, כאשר העורר לא נתן כל הסבר מתקבל על הדעת לעניין הימצאותם של הסמים בחיכו. נוסף לכך, בתיק החקירה ראיות רבות התומכות במעורבותו של העורר בכל המיוחס לו, כאשר התנהגותו ואמירותיו של העורר בפני השוטרים (כנלמד מהמזכרים המצורפים לתיק החקירה) מלמדים אף הם על מעורבות העורר.
  1. לעניין טענתו של ב"כ העורר לפיה לא הוגשה תעודת חיסיון, כמו שגם לא קיבל לידיו מאומה לגבי החומר הסודי, וכי יכול וחומר זה יהווה ראיה תומכת לגרסתו של העורר לפיה הוא נפל קורבן למר מזרחי - דומה כי צדק ב"כ העורר בטענתו, כאשר היה עדיף ורצוי כי תעודת החיסיון תוגש לתיק עוד בטרם מוגש כתב האישום, אך למרבה הצער לא נעשה כן. ב"כ העורר צדק גם לעניין חובת התביעה בהגשת פרפרזות אודות החומר הסודי, מה שלא נעשה במקרה זה. כאמור חובת התביעה היא למסור במידת האפשר תמצית או תיאור כללי של החמור שלגביו נטען לחיסיון, כאשר שוב על המדינה מוטלת חובה לגלות "לפחות בקווים כלליים" את תוכה של העדות החסויה.

ראה לעניין זה ע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מ"י, פ"ד מו' (5) 8:

"ואולם גם בתעודת חיסיון אין די, ובצמוד לה חייבת התביעה להביא לידיעת הסניגוריה, ולו בקווים כלליים, תוכנה של אותה עדות חסויה, כדי שהנאשם ובאי כוחו יוכלו למצות זכותם באותו שלב של ההליכים ובשלבים שיעקבוהו... התבעיעה חטאה איפוא לחובתה כלפי הנאשמים... בכך שלא כללה בחומר החקירה תיאור, ולו באורח כולל, של אותו חומר חקירה שמסך החיסיון פרוש עליו, זאת, כמובן, במסגרת המותרות על-פי תעודת החיסיון".

על מנת שלא לפגוע בזכותו של העורר למצות את זכויותיו בהליכים המשפטיים, בייחוד נוכח טענת בא-כוחו לפיה יכול והחומר החסוי ישמש להגנתו של העורר, עיינתי באותו חומר מודיעיני שיש בידי המשטרה, ממנו עולה ונלמד כי לכאורה העורר והאחר (מזרחי) פעלו כסוחרים ויבואני סמים מאומן שבאוקרינה, כאשר השניים נהגו לנסוע מדי תקופה לייבא סמים. כאמור אין במידע זה כדי לתמוך, כלל ועיקר, בגירסתו של העורר שהוא שימש כבלדר עבור האחר. על כן, אין במידע החסוי כדי להועיל לעורר בטענתו כי יש מקום לבחון מעמדו כבלדר דווקא ולא כסוחר ומייבא סמים.

  1. אין ספק שמדובר בעבירות חמורות שהמחוקק קבע לגביהן עילת מעצר, וקבע גם חזקת מסוכנות, ובית המשפט העליון הוסיף בשורה ארוכה של החלטות שהכלל הוא שיש להורות על מערצם של נאשמים כגון המשיב נשוא פרשיה זו. אך מאידך ביהמ"ש מחוייב עם זאת לבדוק בכל מקרה ומקרה את נסיבותיו של הנאשם הספציפי עוד בטרם הוא מורה על מעצרו - כאשר גם עבירות הסמים נמנות על אלה  שבית המשפט מחוייב לשקול ולבחון לגביהן את חלופת המעצר המוצעת.  

בבואי לבחון את שאלת החלופה, ראיתי למול עיניי את העורר שהיינו אב לשישה ילדים וללא כל עבר פלילי, כאשר יש בנסיבות אלה כדי להטות את הכף לעבר שחרורו, אך יחד עם זאת, על הכף השנייה עומד אינטרס לא פחות חשוב שמן הראוי לשומרו אף יותר והוא אינטרס ההגנה על הציבור מפני עבירות של יבוא וסחר בסם מסוכן כאשר האינטרס של אלה העוסקים בתחום אסור זה הוא להיטיב עם עצמם וכאשר בצע הכסף מוביל ומדריך אותם. נאשם שכזה מעיד על עצמו כמי שאינו ראוי לאמון ביהמ"ש ויש להורות לגביו על מעצר מאחורי סורג ובריח. "למשיב אין עבר פלילי, עם זאת, העבירות המיוחסות לו הן חמורות..כמות הסם שלכאורה ייבא יחד עם אחרים לארץ היא גדולה ומעידה על מסוכנות רבה לציבור. בנסיבות אלה אינני סבורה כי ניתן להסתפק בעניינו בחלופת מעצר" (כב' השופטת בייניש בבש"פ 6216/02 מ"י נ' רומן בן גנאדי ספוג'ניקוב"

  1. יש לזכור ולהזכיר, כי אינטרס הנאשם הספציפי ניסוג מפני האינטרס הכללי, כאשר החברה קידשה מלחמה כנגד נגע הסמים, עקב הנזק העצום הנגרם מהתמכרות לסמים - ההלכה שקבע ביהמ"ש העליון וזו מחייבת יתר בתי המשפט הוא שיש הצדקה למעצרם של נאשמים בעבירות סמים, כאשר השחרור הוא חריג לכלל, שאין להצדיקו אלא במקרים חריגים במיוחד. לעניינו, לא ראיתי בנסיבותיו האישיות של העורר כאלה המצדיקים שחרורו לחלופת מעצר, מה גם שהלה לא הביע שום חרטה מביצוע המעשים וניסה, באמתלות שונות לנער עצמו מאחריות. גם שירות המבחן התרשם מקיומה של מסוכנות רבה מהעורר, ועל אף שהתרשם כי יש בחלופה כדי "לצמצם" ממסוכנותו, עדיין קשה לומר כי החלופה המוצעת יש בה כדי לאיין כל מסוכנות שיכול ותשקף מהעורר בעתיד.
  1. בנסיבות האמורות, דומני שאין מנוס מלדחות את הערר ולהותיר את החלטת ביהמ"ש קמא על כנה, וכך אני מורה לעשות.

ניתנה היום 23.5.05, יום שני י"ד אייר תשס"ה במעמד בעלי הדין.


כבוב חאלד, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>