החלטה בתיק בש 91497/05

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים על פי סעיף 21(א)  לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: " חוק המעצרים").

יחד עם בקשה זו הוגש כתב אישום, המייחס למשיב עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה בניגוד לסעיף 329(א) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מעובדות כתב האישום עולה, כי המשיב ביחד עם אחרים, על רקע של מריבה על ממכר בלוני גז צחוק, בכניסה למועדון, דקר את המתלוננים בסכין בכוונה מחמירה וגרם להם חבלות חמורות. בין השאר, מואשם המשיב בכך שגרם לאחד המתלוננים פצע דקירה בחזה מצד שמאל וכן גרם לו פציעה בחלל הבטן ולגבי מתלונן נוסף, בכך שגרם לו פצעי דקירות שחדרו לחלל הבטן ופגעו בכבד ובמעי הדק. 

ב"כ המבקשת טוענת כי בידיה ראיות טובות להוכחת אשמתו של המשיב ובהן הודעת המתלוננים, תעודות רפואיות ותפיסת בלון גז צחוק ברשותו של המשיב, לאור ההכחשה הגורפת של המשיב לגבי מעורבותו באירוע, לאור עברו הפלילי המכביד ביותר, מעשיו של המשיב מצביעים על כך שהוא מסוכן לבטחון המתלוננים בפרט ולבטחון הציבור בכלל, באשר הם מקימים את החזקה שבסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. חומרת מעשיו של המשיב אינה מאפשרת שחרורו בערובה כלשהי. 

ב"כ המשיבטוען כי בסוג הראיות כמו בתיק שלפנינו, אין עוצמה המספיקה כדי להורות על מעצר עד תום הליכים. זאת ועוד, ישנו פגם חקירתי היורד לשורשו של ענין - המשטרה לא ביצעה למתלונן הראשי מסדר זיהוי חי בנוכחות סניגור, אלא מסדר זיהוי תמונות, ללא סניגור נוכח וללא תיעוד מתאים. יתרה מכך, המתלוננן הראשי, היחידי שזיהה את הנאשם במסדר תמונות, מוסר תיאור שאינו מתאים למשיב. על מקרים כגון דא, בהם מוסרים עדי תביעה העיקריים שלל גרסאות, לאור האמור, הראיות בתיק הינן ראיות לכאורה במובנן הטכני ולא במובנן המהותי, ראיות שאין בעוצמתן להצדיק את שלילת חירותו של המשיב. 

חוק המעצרים מסמיך את ביהמ"ש להורות על מעצרו של נאשם עד תום בירור דינו. התנאי הראשון להפעלת סמכות זו, תלוי בקיומן של "ראיות לכאורה להוכחת האשמה".

המבחן לקיומן של "ראיות לכאורה" הוא זה שנקבע בפרשת זאדה, בש"פ 8087/95 פד"י נ(2) 133 ע"י כב' השופט ברק , כדלקמן:

"השאלה אינה אם חומר הראיות המצוי בידי התביעה מוכיח "לכאורה" את אשמת הנאשם מעבר לספר סביר. המבחן הינו אם בחומר החקירה שבידי התביעה מצוי פוטנציאל ראייתי אשר בסיום המשפט יהא בכוחו להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט הפלילי".

שאלת המהימנות, כך נפסק, אינה נדונה בשלב הזה ובהעדר כרסום משמעותי כעולה מתוך חומר החקירה, מתקיימת "נוסחת המעצר" שעניינה ראיות לכאורה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים וכן לאחר עיון בתיק החקירה, מצאתי כי יש באלה כדי לבסס תשתית ראייתית נגד המשיב, באשר למיוחס לו בכתב האישום, כל זאת כמפורט להלן:

הודעותיו של מוברק חמזה

מיום 05.03.05 שעה 22:20

ביום ההודעה, בסביבות השעה 20:30, הגיע עם פארוק אחיו, בן דודו נאיל למועדון ה"קטע" בכפר ויתקין. עמד במרחק של 10 מ' מאחיו, פתאום הבחין כי 20 אנשים שאינו מכיר, נראים רוסים ויהודים, קופצים על אחיו ודוקרים אותם, עם סכינים ודוקרנים. ואז, לדבריו, ניגש ומשך את אחיו ובן דודו, והזמין משטרה ואמבולנס למקום האירוע. עוד ציין כי המשטרה הגיע שעה וחצי מאוחר מהאירוע. תיאר את אחד התוקפים - כבלונדיני, גובהו 1.80, והתוקף אמר לו"אתה רוצה גם למות?" (גליון 1, שורה 13), וניסה לדקרו, אך הצליח לברוח. מעבר לכך, זיהה מאבטח נוסף שנכח באירוע, ויאצסלב וובינקין - לגביו הוסיף ואמר כי המאבטח לא התערב בנעשה, לא הזמין משטרה ו/או מאבטחים נוספים למקום האירוע. לדבריו, כלל לא היה מעורב בקטטה, רק סייע לאחיו ובן דודו שנדקרו באירוע, הביא עימו גז צחוק למועדון, כי השפעתו  חולפת לאחר דקה, והם חוזרים ומשתמשים בזה.

מיום 06.03.05 שעה 00:10

נחקר תחת אזהרה. לדבריו, נכנס לתוך הקטטה, כדי לחלץ את אחיו שהיו, באותה עת, דקורים. מספר כי עמד במרחק של כ- 10 מ', ממקום האירוע, עמד בצמוד לרכבו, פתאום הבחין כי עיד חמני אמר לו כי הוא דקור, בן דודו חאיף חמני אמר לו כי הוא דקור, וכך גם אחיו פארוק אמר לו כי הוא דקור, כאשר אמר לתוקף המתואר כבלונדיני עם קוצים כי הוא דקר מס' אנשים, ענה לו "גם אתה בא לך למות", הבחור הבלונדיני דיבר בעברית לא בערבית, מיד יצר קשר עם המשטרה, אנשים ממקום האירוע סייעו לו להביא את אחיו לצומת, והפצועים נאספו ע"י אמבולנס מהצומת. כשתשאל, האם אחיו ובני דודיו מכרו במקום גז צחוק, ענה- הבלוני גז שהיו במקום אינם למכירה אלא לשימושם של אחיו ובני דודיו, התחושה עוברת תוך דקה מהשאיפה של הגז ולכן הם חוזרים ומשתמשים בבלוני גז הצחוק, לאורך הערב, (כדי לשמר את התחושה). כאשר נאמר לו כי המאבטחים במקום מספרים כי הם הגיעו למסיבה כדי למכור גז צחוק, ענה - באירוע היה רק מאבטח אחד, הוא כלל לא התערב בקטטה, ולא הזעיק משטרה למקום.

כשנשאל לענין בלון הגז שנמצא במכוניתו, האם גם הוא רק לשימושם? ענה - כי יותר משתלם לקנות בלון גז גדול שישמש למס' פעמים ולא קטן חד פעמי. כשנאמר לו כי הקבוצה השניה עימם התקוטטו הם ערבים, והקטטה נבעה מעצם העובדה כי שתי הקבוצות מוכרות בלוני גז, ענה - האנשים בקבוצה השנייה אינם ערבים, הם יהודים ורוסים, לדבריו, יוכל לזהות רק את אחד הדוקרים, ושוב חוזר על תיאורו (בלונדיני רזה, גובהו בינוני). כשמאומת עם העובדה שהמאבטחים סיפרו כי זו אינה הפעם הראונה שהגיע למועדון, יחד עם האחרים, כדי למכור גז צחוק, ענה- זו היתה הפעם השנייה שלו במקום, הפעם הקודמת היתה לפני שנה.

זכ"ד (אתי עמירה) מיום 06.03.05

נתפסו על חמזה מוברק בכיס מעילו 2 בלוני גז צחוק, וכן שטרות כסף ומטבעות (בסכום של אלפי שקלים). (האמור לא נתפס).

הודעותיו של ויאצסלב יובינקין