החלטה בתיק בש 91337/08

1. ערר על החלטת בימ"ש השלום ת"א יפו (כב' השופט יצחק יצחק) הדוחה את בקשת העוררת לחילוט תפוסים בת.פ. 3474/06, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969.

התפוסים - מכונות משחק מסוג בינגו (להלן: " המכונות").

2. המכונות, יחד עם מכונות משחק נוספות, נתפסו בחצרותיו של אדם בשם תמיר נחום (להלן: " תמיר"), אשר שכר אותן מהמבקשת. נגד תמיר הוגש כתב אישום, בת.פ. 3474/06, המייחס לו החזקה או הנהלה של מקום למשחקים אסורים, עבירה לפי סעיף 228 לחוק העונשין תשל"ז-1977. תמיר הודה בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום והורשע בדין.

3. ביום 9.7.07 הגישה העוררת את בקשתה לחילוט המכונות.

בבקשתה טענה העוררת, כי יש לייחס למשיבה ידיעה ולמצער עצימת עיניים בכל הנוגע לשימוש שנעשה במכונות, ועל כן אין לשחרר את המכונות לידיה ויש להורות על חילוטן והשמדתן.

4. בימ"ש קמא דחה את הבקשה והורה על שחרור המכונות לידי המשיבה.

5. אינני רואה מקום להתערב בהחלטתו של ביהמ"ש.

אפתח ואומר, כי אינני רואה צורך, נוכח ההנמקה שעמדה בבסיס החלטת ביהמ"ש, לבחון את טענת המשיבה לפיה המכונות אינן בגדר מכונות מזל שהמשחק בהן אסור, כמו גם את הטענה שהעבירה בה הורשע תמיר אין בה כדי לבסס את חילוטן של המכונות.

מאחר ולא היתה מחלוקת כי נגד המשיבה לא הוגש כתב אישום, וכי לא מיוחסת לה מעורבות ישירה או עקיפה לביצוע עבירה באמצעות המכונות, נדרש ביהמ"ש קמא לשאלה העובדתית, שעמדה בבסיס טענת העוררת, האם המשיבה היתה מודעת להפעלה האסורה של המכונות, בניגוד לחוזה שנחתם בינה לבין תמיר ותוך הפרת החוק. ביהמ"ש קבע, כי איננו יכול לקבוע שכך הם פני הדברים, ומכאן התוצאה אליה הגיע.

אין מחלוקת, כי מכונות משחק, כמו גם המכונות בענייננו, יכולות לשמש לתכלית כפולה: לצרכי משחקים שמטרתם חוקית לחלוטין או להפעלת הימורים לא חוקיים. משכך, טענת העוררת כי המשיבה ידעה על השימוש הבלתי חוקי שנעשה במכונות אלה ולמצער עצמה את עיניה בכל הנוגע לשימוש שנעשה על ידי תמיר בהן, היא שאלה עובדתית הטעונה הוכחה. מסכים אני עם בימ"ש קמא כי לא ניתן היה לקבוע האם כך הם פני הדברים. אין די בקיומו של סעיף בהסכם ההשכרה הקובע כי אין להפעיל או להשתמש במכונות לצורך משחק אסור, כהגדרתו בסעיף 228 לחוק העונשין, וכן לא לנהל בבית העסק משחקי מזל או הימור שבצדן טובות הנאה כלשהן, כדי לקבוע את מודעותה ו/או עצימת עיניה של המשיבה בכל הנוגע לשימוש שנעשה. גם העובדה שהמשיבה היתה צד להליך כזה או אחר באשר למכונות מסוג זה, אין בה די כדי לבסס קביעה שכזו בכל הנוגע למקרה הספציפי שבפנינו, מה גם שאותם הליכים שהמשיבה היתה צד להם היו הליכים אזרחיים שבמסגרתם לא נתקבלה הטענה כי המכונות שהושכרו שימשו למשחק אסור, כי לא הוכח קיומם של משחקים אסורים (ת.א. 1893/04 חברת עוז שגיא בע"מ נ' משטרת ישראל), זאת בניגוד לעובדות שהיו בבסיס ע.פ. (ב"ש) 7155/01 צמרת מועדוני ביליארד בע"מ נ' מדינת ישראל, שם היתה המערערת צד לשתי בקשות להחזרת תפוסים, בקשות שהתקבלו דווקא משום שלא הוכחה ידיעתה או מעורבותה בשימוש שנעשה במכונות המושכרות למשחקי מזל.

אוסיף ואומר, כי קיומו של אותו סעיף בחוזה ההשכרה, הקובע כי אין להפעיל או להשתמש במכונות לצורך משחק אסור, לא צריך לעמוד לרועץ בפני המשיבה. אין כל פגם בהכנסתו של סעיף שכזה. מחובתה של העוררת היה, בין אם קיים סעיף כזה ובין אם לאו, להוכיח את אותה מודעות או עצימת עיניים באופן שיהא בו כדי לשכנע את ביהמ"ש כי יש מקום בנסיבות הענין, לפגוע פגיעה כל כך קשה בזכות הקנין של המשיבה ברכושה.

בע"פ צמרת מועדוני ביליארד בע"מ קובע ביהמ"ש פוזיטיבית כי מנהל המערערת ידע שבמכונות המשחק המושכרות על ידו נעברו עבירות, שכן עניין זה הובהר בדיונים קודמים שהתקיימו בבתי משפט אחרים בנוגע למכונות אלה. לא ניתן לומר אותו דבר בנוגע למשיבה שבפנינו. ב"כ העוררת, למרות פנייתי אליו בישיבת יום 30.06.08, אישר כי אין הוא יודע על מקרה קודם שבו הורשעו שוכרים של המשיבה במשחקים אסורים במכונות שהושכרו על ידה ושכתוצאה מכך התקיים דיון להשבת התפוסים כך שאפשר לייחס למשיבה את אותה ידיעה ועצימת עיניים.

בנסיבות אלה, יש להעדיף את זכותה הקניינית של המשיבה ואני מורה על דחיית הערר.

ניתנה היום ל' בסיון, תשס"ח (3 ביולי 2008) בהעדר.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: