החלטה בתיק בש 91333/06

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירת רצח, לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין. בד בבד, עתרה המדינה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

המדובר בפרשה שעניינה רצח על רקע חילול "כבוד המשפחה".

התובעת המלומדת, עו"ד ד"ר ורדה בן שחר, סבורה כי בידי המדינה ראיות טובות להוכחת המיוחס למשיבים ע"י המדינה.

מנגד, חלקו הסניגורים המלומדים, עו"ד מרוז ועו"ד קדרי, על קיומן של ראיות לכאורה כנגד שולחיהם. הסניגורים המלומדים סבורים, כי ההודאות שמסרו, לכאורה, אחיהם של המשיבים, אחמד וסלאמה, בהן הפלילו את המשיבים, "הוצאו" מהם- ע"י מדובבים- תוך הפעלת לחץ ואיומים ששללו רצונם החופשי. לפיכך, עוצמת הראיות כנגד המשיבים מצדיקה שחרורם לחלופת מעצר.

שיוויתי לנגד עיני טענות ב"כ הצדדים המלומדים, ובאתי לבחון עיקרי חומר החקירה כנגד המשיבים:

מתמלול קלטת מ.ט. 35/06 (מס' קלטת 45), עולה כי אחמד פתח סגור ליבו בפני המדובבים ששהו עימו בתא המעצר, ותיאר השתלשלות הפרשה. לדברי אחמד, ביום שישי בלילה בעת ששהה בטבריה, יחד עם מס' אנשים נוספים, התקשרו אליו מהבית ואמרו לו כי אחותו רים ברחה מהבית. לדבריו, הוא ומשיב 1 שבו לביתם. אחמד סיפר כי אחיו סדיק ובן דוד שלו "תיווכו" על מנת שאחותו תשוב לביתה, ושני אחיו, סלאמה וסעדאת נסעו לכפר קאסם. בזמן זה, התקשר אליו פריד, ולא רצה להחזיר את אחותו. אחמד ציין, כי אמו ומשיב 2 הזמינו משטרה, המשטרה נטלה טביעות אצבעות מביתם, ולאחר מכן חתמו חלק מאחיו, וביניהם משיב 2, על הסכם במשטרה, לפיו אחותו תוחזר לביתה, והם מתחייבים ליטול עליה אחריות, ולא לפגוע בה. בהמשך, נסעו מס' בני משפחה לאסוף את רים מכפר קאסם. ומאוחר יותר, הצטרפו אליהם סלאמה, משיב 2 ואחמד. הנ"ל סיכמו עם רים, שזו תשהה אצל אחמד בבית (עמ' 8-12).

אחמד הוסיף וסיפר, שלאחר מכן ישבו כל האחים ודיברו על ל"העלים" את רים (עמ' 12-13). למחרת, הגיע ארוסה של רים לביתם, וזו סיפרה לו על פריד הבחור העזתי. הארוס ביקש חזרה את הזהב שנתן למשפחתה, אלה החזירו לו, ואמרו לרים שהכל בסדר מבחינתם (עמ' 13-14).

בחקירתו של אחמד אבו גאנם מיום 1.4.06, סיפר זה לחוקריו, בדומה לדברים שמסר למדובבים בתאו ביום 28.3.06, כי ביום ראשון בערב, הוא הגיע לביתו של משיב 2, שהינו רופא במקצועו, יחד עם משיב 1 וסלאמה. לדבריו, דיברו האחים עם משיב 2 כיצד להעלים את אחותם, וזה נתן להם אישור ל"העלים" אותה, תוך שהוא מציין בפניהם שלא יחשבו עליו ועל התעודה שלו, רק שיחכו עם התוכנית שבוע, כיוון שיש לו בחינה.

משיב 1 וסלאמה שאלו את משיב 2, האם יש ברשותו אמצעי הרדמה כלשהו, וזה הציע רעל להרדמה. לדברי אחמד, משיב 2 נתן לו את חומר ההרדמה בתוך בקבוק זכוכית קטן, ואמר לו לשים את החומר במיץ. אחמד סיפר עוד, כי רים ביקשה לבוא ולישון אצלו, הוא הביא אותה לביתו, הם ישבו לאכול, והוא שם לה בתוך מיץ תפוזים את חומר ההרדמה. לדבריו, אחותו שתתה ממיץ התפוזים. לאחר מכן, הלך לאחיו סלימאן, שם שהו גם משיב 1 וסלאמה, ולשאלת אחיו סלאמה, הוא סיפר להם כי הוא "שם" לה את ההרדמה. האחים שאלו אם יקחו את רים עכשיו, וזה השיב בשלילה. לאחר מכן, שב אחמד לביתו, וראה כי אשתו נרדמה, וכי אחותו, רים, יושבת מול המחשב. אחמד יצא לעבר אחיו, משיב 1 וסלאמה, ואלה שאלו האם היא נרדמה. אחמד השיב שטרם, ואלה אמרו לו שאם רים תצעק, שיניח את ידו על פיה. לדברי אחמד, הוא נכנס לבית, התקרב אליה, הם ישבו בסלון, ואז הגיע משיב 1 עם סלאמה, והנ"ל קפצו עליה עם שמיכה, וחנקו אותה (עמ' 4-6). לדברי אחמד, משיב 1 וסלאמה הכניסו אותה לתא המטען של רכב מסוג מזדה 6, והוא ליווה את הרכב כשהוא נוהג מקדימה ברכב של סלאמה מסוג B.M.W. , ושני אחיו אחריו ברכב המזדה (עמ' 3-4; ראה עוד תמליל קלטת שחזור רצח רים אבו גאנם מיום 1.4.06 עמ' 1; תמלול קלטת מ.ט. 35/06, קלטת 45, עמ' 14-16).

בשחזור שערך אחמד, תיאר זה את מסלול נסיעתו שלו, ושל משיב 1 וסלאמה, וכיוון החוקרים לעבר שביל עפר המוביל לפרדסים. לדבריו, האירוע היה בסביבות השעה 22:30-23:00. לאחר מכן, המשיכו בנסיעה, כאשר משיב 1 וסלאמה נסעו לכיוון הבור, אליו תכננו להשליך את גופת אחותם, ומולם הגיח רכב. הנ"ל עצרו באזור האתרוגים, וסלאמה הורה לאחמד לנסוע אחריו, כאשר משיב 1 הוריד את אחותם מתא המטען, כשהיא עטופה בשמיכה (עמ' 1-6). אחמד ציין, כי סלאמה קרא לו במירס ואמר לו לבוא אחריו, אחמד נסע אחריו לעבר מושב סמוך, שם החנה סלאמה את המזדה, ואחמד החזיר אותו ב- B.M.W. למקום בו נותר משיב 1. סלאמה אמר לאחמד, שהוא יקרא לו לחזור ולאסוף אותם, אחמד נסע משם, ומאוחר יותר התקשר אליו סלאמה דרך המירס, והורה לו לשוב ולקחת אותם מ"גאסר חלימה" (עמ' 6-11). לדברי אחמד, הוא שב לקחת את שני אחיו, סלאמה התיישב לידו ומשיב 1 מאחורה, והוא החל לנסוע לכיוון המקום בו חנתה המזדה. לדבריו, משיב 1 ירד שם ועלה למזדה, והוא וסלאמה המשיכו לנסוע על מנת להיפטר מהבגדים, לכיוון יבנה, משם לאשדוד, ולביתם. אחמד ציין, כי היה מדובר בסביבות השעה 24:00, וכי כאשר הגיעו לביתם, משיב 1 כבר שהה בו (עמ' 11-13).

אחמד הוסיף וציין, כי סלאמה סיפר לו כי רים הייתה עוד בחיים, וסיפרה למשיב 1 אודות יום ה"בריחה" שפריד בא לביתם, פרץ את החלון ולקח אותה מהבית. רים התחננה על חייה בפני משיב 1 שסלאמה לא יהרוג אותה. ולאחר מכן, חנקו אותה השניים, וזרקו את גופתה לתוך באר. אחמד ציין בפני החוקרים, כי היה מוסכם בינהם עוד מהבית לזרוק את גופתה של רים לבאר. לדבריו, הוא, סלאמה ומשיב 1 דיברו ביניהם על כך, כאשר משיב 2 ידע על כך (עמ' 13-16). אחמד ציין עוד, כי סלאמה ומשיב 1 הביאו דלק עימם, על מנת לשרוף את הגופה (עמ' 15-16). אחמד סיפר כי סלאמה החזיר עימו את השמיכה בה הייתה עטופה רים קודם לכן, וזרק אותה על הכביש המהיר של אשדוד. בהמשך, הוביל אחמד את חוקריו למקום בו זרק סלאמה את השמיכה, ואכן נמצאה השמיכה מביתו של אחמד, שלדבריו הוא מתכסה בה והוא מזהה אותה ע"פ הצבע שלה (עמ' 18, עמ' 20). אחמד ציין בפני חוקריו, כי שיקר לעניין האקדח (גירסה קודמת שמסר כי ירה ברים למוות- ד.ר.) (עמ' 19). (ראה עוד לעניין זה תמלול קלטת מ.ט. 35/06, קלטת 45, עמ' 16- 20; תמליל קלטת מ.ט. 35/06, קלטת 49, עמ' 9-22). ועוד, אחמד ציין והוסיף, כי כאשר הם חזרו הביתה משיב 2 שאל אותם אם הכל "פיקס", ואלה ענו לו שכן. משיב 2 אמר להם "בסדר גמור" (עמ' 10 לתמלול קלטת 46/06).

ראוי להדגיש בנקודה זו, כי כאשר הציגו בפניה של ריאנד אבו גאנם, אשתו של אחמד, במהלך חקירתה במשטרה, את השמיכה שנמצאה בשחזור, ושאלו אותה האם היא מזהה את השמיכה, ציינה זו כי זו שמיכה שלהם מהבית. וכי ראתה ששמיכה זו חסרה לה לאחר ששבה מבאר שבע, וגם שטיח (הודעתה מיום 4.4.06גיליון 7 שו' 156-160).

לציין, כשאחמד סיפר את סיפור המעשה למדובבים, הוא ציין בפניהם, כי כאשר שב לביתו, מצא את אשתו בוכה. אחמד שאל אותה מדוע היא בוכה, וזו השיבה לו כי היא ראתה הכל- כשסלאמה ומשיב 1 נכנסו לבית. אחמד ירד, וסיפר זאת לאחיו- משיב 2 וסלאמה- ובעצתם, לקח את אשתו, ברכבו של משיב 2, להוריה בבאר שבע, תוך שהוא הזהיר אותה שלא תספר את שראתה- פרט אותה מאמתת אשתו של אחמד (ראה עדות ריאנד אבו גאנם מיום 4.4.06 גיליון 2). עוד ציין אחמד, כי הוא סלאמה ומשיב 2 סיכמו כי בבוקר הם יגיעו למשטרה. וסופו של דבר, בבוקר בסביבות השעה 09:00-09:30 התקשר משיב 2 לקצין המשטרה עופר, ואמר לו כי רים נעלמה והם לא מוצאים אותה (תמלול קלטת מ.ט. 35/06, קלטת 45, עמ' 18, קלטת 46 עמ' 11-15).

בהודאתו של האח סלאמה, בפני מדובב שהוכנס לתא המעצר ביום 30.3.06, סיפר סלאמה למדובב, בדומה לדבריו של אחמד, כי הוא נסע לכפר קאסם, יחד עם אחמד ומשיב 2, ובהמשך הוחזרה אחותו לביתם, לאחר שנחתם הסכם בתחנת המשטרה של ראש העין, שאחמד אחראי על רים. סלאמה ציין, כי היה "דיבור" "לגמור" את הנושא, והוא התנגד. עוד סיפר סלאמה על המפגש עם הארוס למחרת היום, במהלכו ביקש הארוס חזרה את ה"נדוניה" של הזהב, וכרטיס ה- SIM של הפלאפון, וכי לאחר מכן, הוא הלך יחד עם משיב 1, ואחמד לביתו של משיב 2, ועידכנו אותו בנעשה. האחים ביקשו ממשיב 2 תרופה מרדימה, וזה אמר להם "תעשו מה שאתם רוצים", לאמור, תבצעו את התוכנית אך אל תספרו ל"זקן" (עמ' 1-7). סלאמה ציין, כי משיב 2 לא ידע לאן הם רוצים לקחת אותה, וכי רק הוא, אחמד ומשיב 1 יודעים את המיקום (עמ' 8). בהמשך סיפר סלאמה למדובב, כי הם הלכו לבית של ... ואחמד היה שם, וסיפר להם כי הוא שם את התרופה והכל בסדר גמור. סלאמה הוסיף וציין, כי כאשר הוא ומשיב 1 נכנסו לביתו של אחמד, רים ישנה, ושניהם ניסו לחנוק אותה, עד שחשבו שהיא מתה. לאחר מכן, עטפו אותה השניים בשמיכה והכניסו אותה לתא המטען ברכב המאזדה של משיב 1, כאשר אחמד נסע ברכב ה- BMW . לדבריו, הם נסעו דרך הכביש המהיר והגיעו לפרדסים, וכאשר הם באו לרדת לפני הבאר, הגיע רכב, ומשיב 1 ירד עם רים לבד, וסלאמה ואחמד נסעו ברכבים, והחנו את הרכב בו היה סלאמה בכפר גבירול. לאחר מכן, אחמד החזיר אותו למשיב 1, והוא הורה לו ללכת משם, והוסיף כי אם הוא יצטרך אותו הוא יתקשר אליו. סלאמה ציין בפני המדובב, כי תפקידו של אחמד היה לשמור מבחוץ, למקרה שיקרה משהו. עוד ציין סלאמה, כי כאשר הוא חזר למשיב 1, הוא חקר את רים, טרם הרג אותה. ולאחר מכן, ציין סלאמה כי הוא חנק אותה, יחד עם משיב 1, ליד האתרוגים, והורה למשיב 1 שיוודא שאין אף אחד ליד הבאר. משיב 1 בדק שאין אף אחד באזור, חזר לסלאמה, וזה הרים אותה בתחילה, ואח"כ משיב 1, והם הלכו לעבר הבאר. לדברי סלאמה, משיב 1 הציע לו לשרוף אותה. בהמשך, השליך משיב 1 את גופתה לבאר, והם קראו לאחמד במירס על מנת שיחזור לקחת אותם, והוא אכן שב לקחתם. סלאמה ציין עוד, כי הם עצרו בכביש וזרקו את השמיכה מתחת לעץ, וכי הוא זרק את הכפפות במרחק מה משם, ואת המעיל שהיה עליו (עמ' 9-16). כן ציין סלאמה, כי משיב 2 נתן להם את התרופה, אמר להם להרוג, ולשרוף אותה. לדברי סלאמה, את סיפור ה"שריפה" הגה משיב 1.

משיב 2 לא שאל אותם דבר עם שובם הביתה, והוא אחמד וסלימאן הסכימו שהם יתקשרו למשטרה בבוקר. סלאמה סיפר כי אחמד לקח אותה להורים שלה (עמ' 17).

צא וראה, קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים. שני האחים, אחמד וסלאמה, ציירו, לכאורה, תמונה עובדתית ברורה. האחים תיארו את התגלגלות הפרשה. חילול כבוד המשפחה ע"י המנוחה, שגרם לתכנון ומימוש "העלמתה".

גופתה של רים נמצאה על סמך תיאור שמסר אחמד בפני מדובב ששהה עימו יחד בניידת משטרה, בשעת נסיעה לדיון בבית המשפט ביום 24.3.06 (ראה לעניין זה מ.ט. 36/06(1) עמ' 4-5). ע"פ חוות הדעת מטעם המרכז הלאומי לרפואה משפטית, המרכז רפואי "אסף הרופא", המוות לא נגרם ע"י ירי ולא משימוש במכשיר חד. לא ניתן לשלול חנק ע"י חסימת דרכי הנשימה העליונות באמצעות כרית ידיים או חפץ אחר, או ע"י חומר כימי (כגון הרעלה כלשהי) או שילוב של שניהם (ראה חוו"ד מומחה ד"ר ריקרדו מיום 12.4.06). כמו כן, בגופתה של רים נתגלה Midazolam ו-83% אלכוהול (ראה לעניין זה חוו"ד מומחה מאת ד"ר אשר גופר מנהל היחידה לטוקסולוגיה משפטית, המכון לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, מיום 23.4.06). ועוד, מחוות דעת מומחה נוספת, שנערכה על סמך תוצאות בדיקה טוקסיקולוגית שנערכה מגופתה של רים, עולה כי בנוזלים ביולוגיים נמצאה תרופה מקבוצת נוגדי חרדה המשמשת כהשראה להרדמה (ראה לעניין זה חוו"ד מומחה מאת ד"ר ריקרדו נחמן מיום 27.4.06, המרכז הלאומי לרפואה משפטית, המרכז רפואי "אסף הרופא").

זאת ועוד, אחמד, סלאמה ומשיב 1 מאוכנים בזמן הרלוונטי בזירת האירוע, בהתאם לתיאור המקום שמסרו אחמד וסלאמה.

כך למשל, אוכן סלאמה (מס' פלאפון 8717949) בשעה 22:04 בגני אביב, בשעה 22:49 אוכן המנוי באתר לוד מרכז, בשעה 23:03 אוכן באזור מחלף ראשון, בשעה 23:09 אוכן באתר צומת בית עובד, בשעה 23:10 אוכן המנוי בכפר גבירול, בשעה 23:16 אוכן באושיות, בשעה 23:17 אוכן בכפר גבירול. אחמד אוכן בשעה 22:05 בלוד, בשעה 23:41 במתג יבנה (כביש 4 אשדוד- ת"א), בשעה 00:00 באזור הגשר הממלוכי (ליד כביש 410 יבנה- רחובות), בשעה 00:10 ליד פסי רכבת גאליה (כביש יבנה- רחובות), בשעה 00:20 כביש אשדוד- יבנה. (האיכון לגבי משיב 1 יפורט בהמשך).

ועוד, בעדותה של ריאנד אבו גאנם מיום 4.4.06, סיפרה זו תחילה לחוקר המשטרה, כי היא נסעה ביום שבת לבאר שבע, כאשר אחמד לקח אותה, ברכב הסקודה של משיב 2 (גיליון 2). בהמשך החקירה, לאחר שמציגים לה את סרט הוידאו בו אחמד שיחזר את הרצח של רים, נשברה ריאנד, וסיפרה כי היא נסעה להוריה ביום ראשון בשעה מאוחרת. בנוסף, סיפרה ריאנד כי באותו היום רים הייתה אצלם בבית, והן דיברו, אכלו ושיחקו במחשב (גיליון 3 שו' 45-47). ריאנד סיפרה, בין היתר, כי היא שתתה מים ורים תפוזים, ואח"כ סיפרה שגם היא שתתה תפוזים גיליון 4 שו' 54-69). כן ציינה ריאנד, כי אחמד ורים ישבו יחד במחשב למעלה, ואחמד ירד ולקח בקבוק מים ושתי כוסות מיץ תפוזים. לדבריה, בזמן זה היא הסתכלה על העוף שהיה לה בתנור (גיליון 5 שו' 94-103).