החלטה בתיק בש 91141/08

נגד משיבים 1 ו-2 (להלן-המשיבים) הוגש כתב אישום ובו 3 אישומים: באישום ראשון - עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, איומים נשיאת נשק ותחמושת ללא רשות על פי דין וירי באזור מגורים; באישום שני - סחיטה בכוח, סחיטה באיומים וחטיפה; באישום שלישי - עבירה של איומים. המבקשת עותרת למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 18.6.08 קבעתי שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיבים בעבירות שבאישום ראשון (בעמ' 8-13 לפר'). ב"כ המשיבים לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לגבי אישום שלישי (בע' 14 מיום 18.6.08). ב"כ המשיבים טען לחולשה אדירה בראיות לכאורה לענין אישום שני. החלטה זו עניינה איפוא קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה בעבירות שבאישום שני.

באישום שני שבכתב האישום נטען (תמצית): ביום 7.5.08, בשעה 12:00 לערך, הגיעו המשיבים למקום עבודתה של סאני אדריאן (להלן-המתלוננת) (שהיתה בת זוגו של משיב 1), בראשון לציון וביקשו שתתלווה אליהם לקניית רכב חדש. המשיבים הגיעו למקום ברכב מסוג רובר שבבעלות המתלוננת (להלן-הרכב). המשיבים והמתלוננת נסעו לחולון, ובסמוך לסניף בנק הפועלים משיב 2 כיוון נשק אל המתלוננת ואיים עליה באומרו: "...עכשיו אנחנו קונסים אותך בכסף על זה שבגדת באלי (משיב 1), לכי תוציאי 22,000 ש"ח מהחשבון.". משיב 1 הורה למתלוננת להוציא את הסכום האמור מהבנק. בתגובה לדרישת המשיבים ובשל פחדה מהם, יצאה המתלוננת מהרכב ונכנסה לבנק כשמשיב 1 בעקבותיה. בעודם ממתינים לפקיד הבנק, נעמד משיב 1 לצד המתלוננת וזו הרגישה חפץ קשה נצמד לגבה. המתלוננת מסרה לפקיד הבנק את כרטיס האשראי שברשותה, ומשהושב לה לקח אותו משיב 1. המתלוננת קיבלה סך של 22,000 ש"ח במזומן (להלן-הכסף) ויצאה מהבנק כשמשיב 1 בעקבותיה. היא ניסתה לברוח אך משיב 1 תפסה, לקח ממנה את הכסף ומשכה לרכב. תוך כדי נסיעה הודיעו המשיבים למתלוננת כי עליה לשלם "קנס" נוסף ולהעביר את הבעלות ברכב על שמו של משיב 2, זאת כשמשיב 2 מחזיק את הנשק בידו ושני המשיבים מקללים את המתלוננת ומאיימים עליה כי אם לא תמלא אחר מבוקשם "תמותי היום", "נעיף לך את השכונה באוויר", ו"נהרוג אותך ואת המשפחה שלך.". המשיבים והמתלוננת הגיעו לסניף דואר בחולון, והמתלוננת ביצעה העברת בעלות ברכב על שמו של משיב 2. בנוסף שילמה המתלוננת סך של 187 ש"ח תשלום על ביצוע העברת הבעלות. המשיבים החזירו את המתלוננת למקום עבודתה תוך שהם ממשיכים לאיים עליה ולקלל אותה.העבירות- סחיטה בכוח, סחיטה באיומים וחטיפה.  

גירסה/אות המשיבים במשטרה: משיב 1 - עדותו מיום 8.5.08: הכל שקר. סאני משכה 20,000 ש"ח בבנק כדי להחזיר הלוואה שהוא לקח, והיא נתנה לו את הכסף מרצונה החופשי. גם מה שהיא טוענת כלפי אסי לא נכון. נכון שקילל אותה אך היא נסעה איתם מרצונה החופשי. עדותו מיום 12.5.08: היא משכה מרצונה 22,000 ש"ח כדי לקנות אוטו. הכל היה בהסכמה ( דו"ח מעצר מיום 8.5.08). משיב 2 - עדותו מ -7.5.08: סאני משקרת. לא ידוע לו שהוא ישב ברכב בזמן שאחיו היה בבנק. הוא לא יודע אם הם עצרו ליד בנק הפועלים, זה לא נכון, אין לו מה להגיד. הוא ואלי לא קיבלו כסף במזומן מסאני. עדותו מ- 12.5.08: הם אמרו לסאני שהם רוצים לקנות אוטו חדש. היא הסכימה להוציא כסף מחשבונה. אחיו אמר לה שהם עבדו עליה. אלי וסאני היו בבנק בחולון. הם לקחו לה את הכסף בשביל לפגוע בה. אלי, אחיו, רצה לפגוע בה כי היא בגדה בו. הוא לא איים על סאני. הם נכנסו איתה לדואר. אחיו לא בסדר בכך שלקח לה הכסף. סאני עשתה הכל מרצונה.

הבסיס המשפטי בסוגיית הראיות לכאורה :

נקודת המוצא בהכרעה בשאלת המעצר עד תום ההליכים (גם של המשיבים) היא הסתכלות על חומר הראיות "על פניו", ללא הכרעה במהימנותם של עדים. ביהמ"ש יוצר לעצמו תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה,כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם (בש"פ 8087/95 זאדה ,פ"ד נ(2) 133, בס' 15 לפסה"ד). קיומה של אמרה המבססת את גירסת התביעה וקיומה של אמרה השוללת את גירסה זו, אין בהם להביא למסקנה שאין סיכוי סביר להרשעה. בשלב המעצר עד תום ההליכים אין השופט קובע ממצאים בטוחים.כל שבידו אינו אלא להעריך סיכויים סבירים (שם, בסעיף 16 לפסה"ד). אפשר שבחומר החקירה יהיו עדויות סותרות. לא פעם תתעוררנה שאלות שהעדויות אינן משיבות עליהן. אין בכל אלה כדי לשלול את ערכן כראיות לכאורה להוכחת האשמה. קיומו של ספק סביר עכשוי באשמת הנאשם אינו שולל מהראיות את אופיין הלכאורי. אם יש בהן פוטנציאל ראייתי כאמור, כי אז הן מהוות "ראיות לכאורה" (שם, בסע' 18 לפסה"ד).

לאחר שקראתי טיעונים בכתב, שמעתי טיעונים ע"פ, צפיתי ושמעתי דיסקים, מסקנתי היא שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיבים בעבירות שבאישום שני, ללא חולשה. אלה נימוקיי:

אלה הראיות לכאורה (תמצית) שלכאורה מוכיחות את אשמת המשיבים בעבירות שבאישום שני:

לכאורה -

גירסת המתלוננת - לנוכח טיעון ב"כ המשיבים, אומר: לכאורה גירסתה עקבית, חוזרת שוב ושוב על עיקרי הדברים - לפחות 5 פעמים - מפורטת, ללא סתירות של ממש, והסבריה סבירים. דברי המתלוננת במשטרה יובאו להלן לפי הסדר הכרונולוגי של הודעותיה, שוב ושוב, כדי להמחיש את עקביותה, וזאת לנוכח הנטען ע"י ב"כ המשיבים. זאת בנוסף לחיזוקים לעדותה שיפורטו להלן.  

1. מתוך שיחת הטלפון של המתלוננת למוקד 100 ביום 7.5.08 בשעה 15:04 - שני אחים תפסו אותה עם אקדח ולקחו אותה לעשות העברת בעלות על האוטו, גנבו לה את האוטו ולקחו אותה לבנק ומשכו מהחשבון שלה כסף. הם איימו עליה עם אקדח, כרטיס האשראי שלה אצלו, צ'קים שלה אצלו, ויש אצלה העברת בעלות, הפתק. הם הכריחו אותה בכוח. גם בבנק הסתכלו וראו משהו מוזר. זה קרה לפני שעה. היא מכירה אותם. אחד מהאחים יצא איתה. היא מפחדת להגיע לתחנה להגיש תלונה שהם לא עוקבים אחריה. היא עולה על אוטובוס. היא נמצאת ברח' המסגר 25. קוראים לה סאני. השוטרת אמרה ששולחת אליה ניידת (בעמ' 1-2 לתמליל השיחה עם מוקד 100; שמע גם את הקלטת השיחה שבה נשמעת המתלוננת נסערת ומבוהלת, בהתאם לסיפורה). 

2. מתוך גירסתה הראשונית של המתלוננת בפני שוטר שהגיע אליה לרח' המסגר 25 ת"א במענה  לקריאתה, ביום 7.5.08, בשעה 15:14 - השוטר דני יונס: הם קיבלו את הארוע ב-15:11. כשהגיע למקום סאני סיפרה לו שחברה לשעבר אסי כהן ואחיו אלי כהן אמרו לה שהם הולכים לקנות רכב מזדה ושהיא תצטרף אליהם. לאחר שהיא הצטרפה אליהם הם נסעו לבנק הפועלים בחולון. חברה לשעבר אמר לה להיכנס לבנק ולמשוך כסף בסך של 22,000 ש"ח ומיד הם נכנסו אחריה. אחד מהם הצמיד לה נשק. היא לא ראתה אך הרגישה את זה בגב ואמר לה להוציא את הכסף. היא משכה את הכסף והעבירה לו. הוא לקח לה שיקים וכרטיס אשראי על שמה. הוא הכריח אותה לעשות העברת בעלות ולאחר מכן הם לקחו את הרכב (בעמ' 2 לדו"ח פעולה מיום 7.5.08).

3. מתוך הודעת המתלוננת במשטרה מיום 7.5.08 בשעה 16:00 : היא היתה בקשר רומנטי עם אליהו כהן (משיב 1) מזה 4 שנים והם חיו יחד. לפני שבועיים הם נפרדו. הם תכננו להתחתן. היא לקחה הלוואה מהבנק ע"ס 25,000 ש"ח. הכסף היה בעו"ש והיא תכננה להחזיר את הכסף לבנק. בשבועיים האחרונים אליהו רצה שהיא תחזור אליו. היא סירבה. היום היא היתה בעבודה בדוכן מעריב בסניף חצי חינם בראשון לציון. אלי (משיב 1) ואחיו אסי (משיב 2) הגיעו למקום. הם סיפרו לה שהם רוצים לבדוק רכב בחולון לפני קניה וביקשו שתתלווה אליהם לתת את דעתה. היא הסכימה כי היא רצתה להישאר איתם ביחסים טובים. היא יצאה מהעבודה באישור והצטרפה אליהם לרכב מס' 5136717 שרשום על שמה מסוג רובר שאלי החזיק באותו רגע. הם נסעו ברכב לחולון ועצרו ליד סניף בנק הפועלים שהיא לא מכירה. אסי (משיב 2) שלף אקדח קטן שחור, כיוון אותו אליה, ואמר לה "תקשיבי...טוב עכשיו אנחנו קונסים אותך בכסף על זה שבגדת באלי לכי תוציאי 22,000 ש"ח מהחשבון". היא לא חשבה פעמיים. היא פחדה מאד. היא נכנסה לבנק לבדה ואח"כ אלי הגיע מאחוריה. משהו נגע לה בגב. היא נבהלה. היא קיבלה את הכסף ורצה החוצה כדי להתחמק מאלי. אלי משך אותה לאוטו, לקח את הכסף והכניס אותה לאוטו. הוא הסיע אותה לדואר בחולון. אסי כיוון עליה אקדח. אלי (משיב 1) אמר לה שעכשיו נכנסים לדואר בשקט ובלי בלגן אחרת יעלימו אותה ואת המשפחה שלה ועושים העברת בעלות על הרכב על שם אסי. היא נכנסה עם המשיבים לדואר והעבירה בעלות ושילמה מכספה.היא העבירה בעלות על האוטו לאסי. הם יצאו מהדואר ואלי קילל אותה שבגדה בו ויתפוס לה את החיים. הוא הורידה בתחנה מרכזית. היא הקליטה אותו בשיחה איתה לאחר הארוע (בעמ' 1-2 להודעתה לעיל).

4. מתוך הודעת המתלוננת במשטרה מיום 7.5.08 בשעה 18:26: המתלוננת שבה וסיפרה על עיקרי הארועים והוסיפה עוד פרטים - לפני שבועיים היא החליטה להיפרד מאליהו כהן (משיב 1), המכונה אלי. את רכב הרובר שרשום על שמה היא ואלי קנו יחד, ומאז שנפרדו, הם מתחלקים שניהם ברכב. היום אלי ואסי (המשיבים) הגיעו אליה לעבודה עם רכב הרובר, ביקשו ממנה לבוא לראות רכב, היא נסעה איתם, הגיעו לבנק, ואסי (משיב 2) , כשאקדח קטן שחור בידו כיוון אותו אליה ואמר לה שהם עכשיו קונסים אותה ב-22,000 ש"ח על זה שהיא בגדה באלי. אלי אמר לה להוציא את הכסף מהחשבון. היא לקחה הלוואה מהבנק של 25,000 ש"ח כי היא ואלי חשבו להתחתן. היא לא צייצה. היא פחדה. היא ידעה עם מי יש לה עסק. לפני מספר חודשים היה לה ריב עם השכנים. אלי שמע את השכן מאיים עליה בטלפון והוא הגיע לשם עם אנשים, והיו יריות ובלגן (אישום ראשון-ג'נ'). היום הוא איים עליה שאם היא לא תיתן לו את הכסף, הוא ירים את השכונה על טיל כמו פעם, הכוונה לארוע עם היריות, ואמר שירסס אותה ואת המשפחה שלה. היא היתה מפוחדת מאוד והלכה לבנק. השעה היתה בערך 12:25. היא נכנסה לבדה ואז אלי נעמד מאחוריה. היא הרגישה משהו קשה בגב. יכול להיות שזה היה אקדח. זה הספיק בשביל להפחיד אותה. ברכב היא ראתה בוודאות אקדח. היא נתנה לפקיד את כרטיס האשראי שלה ואח"כ אלי לקח את כרטיס האשראי ושם אותו אצלו. הפקידה שאלה את הפקיד אם הכל בסדר אך היא לא יכלה להגיד כלום. הפקיד נתן לה את הכסף 22,000 ש"ח. היא רצתה לברוח אך משיב 1 תפס אותה, לקח ממנה את הכסף ומשכה לכיוון הרכב בחזרה. הם נסעו לדואר. הם אמרו לה להיזהר לצייץ, הולכים בשקט וחוזרים בשקט. הם נכנסו איתה ועשו העברת בעלות. אלי קילל אותה זונה, בוגדת, אמר שיש לה מישהו בפתח תקוה. אסי המשיך לאיים שתיזהר, אם היא תצייץ הם ישימו לה רימונים בבית, הם ירססו לה את המשפחה. היא פחדה. היא צלצלה למשטרה מהפלאפון שלה. הגיעו שוטרים ולקחו אותה לתחנה. מאז שאלי (משיב 1) הוריד אותה הוא התקשר אליה עשרות פעמים. לחלק מהשיחות היא ענתה. שיחה אחת היא הקליטה. אחר כך היא בררה ואמרו לה שקנו עם כרטיס האשראי שלה באופנת סגל בת"א בסכום של 1,000 ש"ח. בינתיים היא ביטלה את הכרטיס. לאלי יש גם שיקים שלה. אלי הראה לה שיק שלה כשהוא ממולא על סך של 21,000 ש"ח עם חתימה דומה לשלה אבל זו לא חתימתה. הוא אמר שזה יקח 3 ימים והוא רצה את הכסף מיד. היא מסרה את השיק לידי המשטרה. היא מסרה את האישור על העברת בעלות למשטרה. מאז שהיא ואלי נפרדו הוא איים להתאבד אם לא תחזור אליו. הוא חשב שהיא אצל בחור אחר, ומאז הוא התחרפן (בעמ' 1-4 להודעתה דלעיל). 

5. מתוך הודעת המתלוננת במשטרה מיום 8.5.08, בשעה 17:52: המתלוננת שבה וחזרה על עיקרי גירסתה לגבי הארועים שבאישום שני: המשיבים באו למקום עבודתה שתבוא איתם לראות אוטו, ההגעה לסניף בנק שהיא לא יודעת היכן נמצא, משיב 2 כיוון אליה אקדח ודרישתו ממנה שתוציא 22,000 ש"ח מהחשבון על זה שהיא בגדה באחיו (משיב 1), דבריו שהם קונסים אותה על זה שהיא בגדה באחיו, אלי מאחוריה בבנק ושהיא הרגישה משהו בגב, פקידת בנק ששאלה את הפקיד אם הכל בסדר, אלי אמר לפקיד הבנק "תספור לי את הכסף במכונה, אחי", היא קיבלה את הכסף מהפקיד, לקיחת הכסף ע"י אלי ומסירתו לו כי פחדה ממנו, משיכתו אותה לאוטו, אסי חיכה באוטו, הנסיעה לדואר, בדרך קללות ואיומים כלפיה וכלפי משפחתה, אסי שוב כיוון אליה את האקדח, דרישתו שתעשה העברת בעלות על האוטו, עשתה העברת בעלות תחת איומיו של אסי ופחדה ממנו, ושילמה עליה, בדרך שוב קללות ואיומים, הקלטת השיחה עם אלי כשהתחננה בפניו שיחזיר את הכסף, שיתן לה לפחות 1,200 ש"ח כדי להחזיר בעשירי לחודש את ההלוואה (בעמ' 1-2 להודעתה דלעיל; ראה גם דו"ח הובלה והצבעה מיום 8.5.08 עם המתלוננת, מהשוטר יניב רוקח; ראה גם מזכר מהשוטר אבנר משה מיום 8.5.08).

במענה לטענות ב"כ המשיבים, שדינן להידחות: א. המתלוננת הסבירה, שהיא הסכימה להתלוות למשיבים כי היא רצתה להישאר איתם ביחסים טובים והיא לא חשדה בדבר (בעמ' 1). על רקע הקשר הזוגי שהיה בין המתלוננת לבין משיב 1 לאורך כ- 4 שנים, הסברה של המתלוננת - סביר. ב.המתלוננת ציינה שוב ושוב שהיא פחדה מאד, היא לא צייצה, היא פחדה, כי היא ידעה עם מי יש לה עסק והזכירה את ארוע הירי שבאישום ראשון;היא פחדה גם מאסי כי הכירה אותו ואת עברו. בבנק, כשמשיב 1 מאחוריה עם חפץ קשה בגבה, היא לא יכלה להגיד לפקידה בבנק כלום. מה גם, שהמתלוננת נכנסה לסניף הבנק אחרי איום עם אקדח מכוון כלפיה ע"י משיב 2 ( הודעתה מיום 7.5.08, בשעה 16:00, בעמ' 1; הודעתה מיום 7.5.08, בשעה 18:26, בעמ' 2; הודעתה מיום 8.5.08, בעמ' 2). ג. המתלוננת אמרה שבבנק היא הרגישה שמשהו נגע לה בגב, היא הרגישה משהו קשה בגבה, יכול להיות שזה היה האקדח או משהו אחר, אולי פלאפון, זה הספיק בשביל להפחיד אותה ( עדותה מיום 7.5.08 בשעה 16:00, בעמ' 1; עדותה מיום 7.5.08, בשעה 18:26, בעמ' 2 ו-4). ממילא, לאור כל האמור לעיל, לכאורה כן סביר שבסניף הבנק המתלוננת לא צעקה ולא ביקשה עזרה. ד. בדברי המתלוננת יש כדי לחזק את מהימנותה (לנוכח טיעוני ב"כ המשיבים בענין זה), שהרי לו רצתה להשחיר את משיב 1 היתה אומרת שהיה זה אקדח שננעץ בגבה, אך כאמור, היא לא אמרה זאת. ה. בכך שבצהרי יום, בערב חג,ברחוב בעיר גדולה,לא אותר עד לניסיון בריחה קצר של המתלוננת ומשיכתה לרכב ע"י משיב 1, אין זה כלל אומר שלא היה ארוע כזה, ולו לכאורה.    

6. מתוך הודעת המתלוננת במשטרה מיום 12.5.08 בשעה 13:07 - עד לעדות זו המתלוננת אמרה שהמשיבים הורידו אותה בתחנה המרכזית בת"א, ובהודעה זו היא הבהירה: היא הגיעה לתחנה מרכזית בת"א עם אורלי, שעובדת איתה. אורלי באה לאסוף אותה מהעבודה ביום הארוע, וזה ישר אחרי שאסי ואלי הורידו אותה בחצי חינם וזה אחרי שהם לקחו ממנה באיומים את הכסף והאוטו. בדרך היא סיפרה לאורלי מה היה עם החבר שלה ועם אח שלו. בדרך היו לה שיחות עם אלי שחלק הוקלטו. כשאורלי הורידה אותה בתחנה מרכזית, היא דיברה עם המשטרה שאמרו ששולחים לה ניידת. בעדותה הקודמת היא אמרה שאלי ואסי הורידו אותה בתחנה מרכזית כי אורלי ביקשה ממנה לא לסבך אותה. אורלי לא רצתה שיעלו את השם שלה במשטרה. אורלי לא רצתה להיות מעורבת בסיפור הזה.לכן היא מסרה שהיא לא היתה ושהם הורידו אותה כאמור. כל שמסרה למשטרה הוא נכון ומדוייק חוץ מהענין של אורלי כי היא ביקשה לא לערב אותה (בע' 1-2 להודעתה דלעיל). הסברה של המתלוננת הוא סביר, והוא אף עולה בקנה אחד עם רצונה של אורלי עצמה - כל הצופה בדיסק עדותה של אורלי במשטרה, שומע ומתרשם שמדבריה של אורלי עולה רצונה העז לא להיות מעורבת בפרשה, לא למסור עדות, ושלטענתה אין לה כל קשר לסיפור הזה. על רקע זה ניתן להבין מדוע הודעתה של אורלי במשטרה, היא קצרה ודלת פרטים.

במענה לטענות ב"כ המשיבים, שדינן להידחות: א. התיקון דלעיל של המתלוננת, שלפיו המשיבים הורידו אותה בחצי חינם בראשון לציון, ומשם אספה אותה אורלי לתחנה מרכזית בת"א, מתיישב היטב עם השתלשלות הארועים והשעות לפי העדויות והמסמכים המפורטים בהחלטה זו, לרבות עם מועדי שיחות הטלפון שבין המתלוננת למשיב 1, כאמור. גם משיב 1 אישר במשטרה, שהם הורידו את המתלוננת בחצי חינם בראשל"צ ( עדותו מיום 8.5.08, בעמ' 3). ב. זהו לוח הזמנים הלכאורי המשוער של הארועים ביום 7.5.08 : 12:00 - המתלוננת עוזבת את מקום העבודה עם המשיבים ברכב הרובר, ונוסעים לבנק בחולון. 12:14 - המתלוננת מושכת 22,000 ש"ח מבנק הפועלים בחולון. 12:25 - המתלוננת מעבירה בעלות באוטו בדואר. 12:44 - המתלוננת מוחזרת לסניף חצי חינם. 13:15 - אורלי נשלחת לאסוף את המתלוננת ממקום העבודה. 13:30 לערך - אורלי אוספת את המתלוננת (ואת פליקס שייב) מסניף חצי חינם בראשון לציון, ומסיעה אותה לתחנה מרכזית ישנה בת"א. 13:36 - המתלוננת מבטלת את כרטיס אשראי שלה. לפני 14:00 - המתלוננת מדברת עם אמה. 15:04 - המתלוננת מתקשרת למשטרה. 15:14 - שוטר הגיע אל המתלוננת ברחוב המסגר 25 בת"א, ורשם מפיה גירסה ראשונית. ג. על רקע השתלשלות הארועים הקשה מצד המשיבים כלפי המתלוננת, וכשהיא בוכה ונסערת, חלף פרק זמן יחסית לא ארוך, וסביר בנסיבות הענין - כשעתיים לערך - מחזרת המתלוננת לעבודה, ועד ליצירת הקשר מצידה עם המשטרה. ד. כאמור, אחרי השעה 12:45, המתלוננת כבר לא היתה עם המשיבים. ממילא איפוא ברי כי המתלוננת דיברה עם משיב 1 בטלפון אחרי הארוע, היא התקשרה לאמה כשעה אחרי הארוע,ובעת הארוע עצמו-בין 12:00-12:44-אכן אין שיחות טלפון בין המתלוננת למשיב 1.  

7. עימותים במשטרה בין המתלוננת למשיבים: המתלוננת - לעיתים כעוסה, נסערת ממש, כלא מאמינה למישמע אוזניה למישמע דברי המשיבים כלפיה בעימותים, ועומדת וחוזרת על גירסתה (בקליפת אגוז): בעימות עם משיב 1 המתלוננת אמרה שהוא ואחיו אסי אספו אותה ממקום העבודה, איימו עליה, אסי החזיק באקדח ואיים עליה. אלי איים שיפוצץ לה את כל השכונה. משיב 1 טען שהיא משקרת. בעימות עם משיב 2 המתלוננת אמרה שאולצה על ידו באיומי אקדח להעביר לו ולאחיו 22,000 ש"ח ואת רכב הרובר על שמו. היא עשתה זאת כי פחדה מאד ממנו כי היא יודעת למה הוא מסוגל. משיב 2 הכחיש שהיה לו אקדח ואמר שהמתלוננת משקרת ותופרת לו תיק (ראה ושמע בדיסקים של העימותים שבין המתלוננת לשני המשיבים, וכן ראה במזכרים - מהשוטר איגור אייזמן מיום 12.5.08, ומהשוטר אבנר משה מיום 13.5.08).  

לכאורה - אלה הראיות לכאורה שמחזקות את עדות המתלוננת: