החלטה בתיק בש 90971/08

1.         הבקשה שבפני הינה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

            בבקשה נאמר כי כנגד המשיב הוגש כתב אישום, יחד עם משיב נוסף (להלן: "רואימי"), בו נאמר כי במהלך שנת 2005 קשרו המשיב, רואימי ואדם נוסף קשר לייצא מבלגיה לייבא לאוסטרליה ולבצע עסקה אחרת של כדורי אקסטזי.

            הוראות החיקוק לפיהם הואשמו המשיבים לפי כתב אישום הן קשירת קשר לביצוע פשע (ייצוא, יבוא ועסקה אחרת בסם מסוכן).

            למשיב שבפני יוחס אישום נוסף, על פיו בשנים 2003-2002 קשר קשר עם אדם נוסף לייצא מבלגיה לייבא לאוסטרליה ולבצע עסקה אחרת בכדורי אקסטזי. הוראות החוק לפיהן הואשם המשיב באישום זה הן הוראות חוק הזהות לאלה שבאישום הראשון - עבירה לפי סעיף 499 א (לחוק העונשין) תשל"ז-1977, יחד עם סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים נוסח חדש, תשל"ג-1973 והוראות סעיף 19 א' לפקודת הסמים המסוכנים.

2.         בעניינו של המשיב התנהלו מספר דיונים אשר במהלכם הוגשו גם סיכומים בכתב. בדיון אשר התקיים ביום 10.7.08, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה לעניין האישום השני, כאשר צויין על ידו שכל הראיות באישום זה היו בידי המשטרה עוד בשנת 2005-2004. באשר לקיומן של ראיות לכאורה באישום הראשון, הסכים ב"כ המשיב לקיומן באשר למשיב כמבצע בצוותא, כלומר בתוספת סעיף 29 לחוק העונשין.

            ב"כ המשיב ביקש תסקיר מעצר והסכים כי המשיב ישאר במעצר עד להחלטה אחרת. ב"כ המבקשת הסכימה כי יתקבל תסקיר בנסיבות התיק "מבלי שהדבר יחייב אותנו, כאשר עמדתנו למעצר עד תום ההליכים של המשיב 2".

כב' השופט נויטל ציין את בקשתו של ב"כ המשיב שבפני לקבלת תסקיר ואף ציין את הסכמתה של המבקשת, כפי שצוטטה על ידי לעיל. לאור זאת נדחה הדיון לקבלת תסקיר ליום 29.7.08.

כב' השופט נויטל ציין במפורש בסופה של ההחלטה, כי אין בה משום הבעת דעה כלשהי האם ישוחרר המשיב 2 בסופו של ההליך אם לאו.

3.         בתסקיר המעצר נאמר כי התסקיר מבוסס על שיחה אשר התקיימה עם המשיב בבית המעצר אבו כביר, על שיחה עם אשתו, אמה של אשתו, ואחותו שהוצעו כמפקחות. המשיב הוא בן 35, נשוי מזה 11 שנים, אב ל-3 ילדים, מתגורר בבת ים ומשנת 96 עובד בעסק עצמאי לפיצוחים. מדובר בעסק פעיל שבו עובדת גם אחותו. המשיב שלל בשיחה עם שירות המבחן כל קשר לעבירות המיוחסות לו. המשיב אישר את היכרותו עם רואימי  על רקע קשריו של רואימי בעבר עם אביו. המשיב ציין כי הוא אמנם טס עם רואימי לחו"ל, אולם לדבריו נפרד ממנו ואין לו קשר לעבירות הסמים. מגליון הרישום הפלילי עולה כי לפני כ-10 שנים. הורשע המשיב פעמיים בגין עבירה של איומים, החזקת סמים ועבירת התפרצות. לדבריו, מדובר בתקופה פחות יציבה בחייו, אבל מאז ערך תפנית והתרכז בעבודה, ומאותה עבירת התפרצות בשנת 1998 לא היה מעורב בפלילים.

            שירות המבחן ציין בתסקיר כי משפחתו של המשיב הינה משפחה בה דינמיקת היחסים היתה מורכבת על רקע מעורבות האב בפלילים, והתמכרותם הפעילה ומעורבותם של ארבעת אחיו בפלילים. המשיב טען כי התרחק ממשפחת מוצאו בשנים האחרונות ושמר על עצמו ועל ילדיו מחשיפה לעולם הפלילים.

            בתסקיר נאמר פעם נוספת כי המשיב שולל כל קשר לסמים נשוא התיק הנוכחי ולעבירות המיוחסות לו לאור עמדה זו נאמר כי שירות המבחן התקשה להעריך את הסיכון שבמצבו, אם כי ניכר כי לימי המעצר השפעה קשה עליו. המשיב תיאר את חששותיו הכלכליים, וביקש להשתחרר למעצר בית על מנת להגיע לעסקו. שירות המבחן התרשם כי המעצר מזה 4 חודשים וחשיפת קשייו בפני בני משפחתו, הם גורמים מרתיעים וכי העובדה שמדובר בעבירות שבוצעו לכאורה לפני למעלה מ-3 שנים, חיזקה את ההערכה כי בכפוף להשגחה ניתן לשקול בחיוב את שחרורו. שירות המבחן נפגש כאמור עם אשתו, חמותו ואחותו, ושלושתן יודעות באופן בסיסי על המיוחס למשיב ורואות זאת בחומרה רבה. שירות המבחן ציין כי הגורמים שהוצעו כמפקחים לא התייחסו למשיב בצורה מגוננת או מטשטשת. למפקחות אין מעורבות קודמת בפלילים, הן הציעו עצמן מתוך קשר קרוב ומשמעותי עם המשיב, ומבקשות לתמוך בו ומבינות את האחריות הכרוכה בכך.

            אשתו של המשיב אינה עובדת מחוץ לבית והיא תוכל להעזר באמה במקרה של העדרות. אחותו היא רווקה שעובדת איתו בעסק והיא תוכל לפקח עליו בשעות העבודה אם תאושר יציאתו לעבודה. צויין כי שלושת המפקחות הן דמויות משמעותיות למשיב, והן תוכלנה להציב לו גבול. המסוכנות של המשיב למעורבות בפלילים פחתה וניתן לשחררו למעצר בית עם אפשרות לצאת לעבודה.

4.         בדיון שהתקיים בפני, טען ב"כ המשיב כי יש נסיבות מיוחדות בתיק הזה, שכן העבירה הראשונה נעברה לכאורה בשנת 2005 והעבירה השניה לכאורה בשנת 2003 ומדובר בשיהוי המצדיק שחרור ממעצר. ב"כ המשיב הפנה לתסקיר החיובי. לדבריו, לאחר שביהמ"ש מורה על קבלת תסקיר, יש לראות מגמה מסוימת שאם התסקיר יהיה טוב, ביהמ"ש ישקול בחיוב שחרור לחלופת מעצר.

            ב"כ המבקשת טענה כי המבקשת עומדת בתוקף על מעצרו של המשיב.

            לדבריה, כב' השופט נויטל הבהיר באופן חד משמעי כי אין בהחלטתו לבקש תסקיר מעצר משום הבעת דעה בשאלת שחרורו של המשיב. אם נוצרה אצל המשיב ציפייה, צר לה עליה לאור אותה הבהרה. התסקיר אינו מתייחס לדבריה כלל לכתב האישום החמור. מעבר לחזקת המסוכנות הסטטוטורית קיימות לדבריה אינדיקציות לשיבוש הליכים ולהשפעה על עדים, כאשר אחת מעדות התביעה המרכזיות מפחדת על חייה.

            מדובר בתיק של סחר בכמות עצומה של כדורי אקסטזי בין מדינות שונות בעולם. המלצת שירות המבחן לשחרור קיימת למרות קביעה על פיה מתקשה שירות המבחן להעריך את המסוכנות של המשיב.

עפ"י הפסיקה בעבירות חמורות מעין אלה  הכלל הוא - מעצר עד תום ההליכים. כדי להכנס לחריג, על המשיב להרים את הנטל ולהוכיח כי יש מקום בעניינו לשקול סייג מכלל זה. כמו כן פיקוח בני משפחה איננו יעיל, אפילו אם המפקחים הם מפקחים ראויים.

5.         העבירות אשר מיוחסות למשיב בכתב האישום הינן עבירות חמורות ביותר. מדובר כאמור בקשירת קשר במהלך 2005, יחד עם רואימי, לייצא מבלגיה ולייבא לאוסטרליה כמות של כ-40,000 כדורי אקסטזי. כמו כן, יוחסה למשיב עבירה של קשירת קשר בשנים 2003-2002, לייבוא מבלגיה וייצוא לאוסטרליה של 30,000 כדורי אקסטזי.

            המשיב הסכים כאמור לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו. אין גם מחלוקת כי קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית במקרה הנדון.