החלטה בתיק בש 9087/07

1.         בבקשתה לעיין בחומר חקירה לפי סעיף 74(ב') לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ביקשה המבקשת, בין היתר, לעיין בתיקים אישיים של חלק מהמתלוננים נגדה.

2.         במהלך הדיון הוסכם בין הצדדים שלגבי אותם מתלוננים, "הפרקליטות תבדוק בתיקיהם האישיים אם קיים חומר בנוגע לפיטוריהם או לשינוי היקף העיסוק, הערכות אישיות המצויות בתיק, בקשות לשינוי היקף התפקיד או לפיטורי אותם עובדים או תלונות לגבי טיב עבודתם במחלקת ההמשך" וכי למבקשת יתאפשר לעיין במסמכים אלה.

3.         בהודעה/תגובה שהגישה הפרקליטות ביום 1.3.07 היא ציינה שהתקבלו אצלה התיקים האישיים המבוקשים ונמצאו בהם מספר מסמכים שיועברו לידי הסנגוריה. עם זאת, הפרקליטות התנגדה להעביר לעיונה של הסנגוריה שני מסמכים אשר מתייחסים לגבי אחד המתלוננים. הטעם האחד שביסוד ההתנגדות הוא שהמסמכים מתייחסים לאירועים שהתרחשו בשנת 2005, היינו, לאחר האירועים נשוא כתב האישום ולאחר שהמבקשת עזבה את עבודתה בבית החולים ועל כן הם אינם רלוונטיים לכתב האישום. הטעם השני הוא כי מסירתם של המסמכים כרוכה בפגיעה קשה בפרטיותו של העד.

4.         בדיון נוסף שקוים בנושא זה ביום 17.04.07 העלתה הפרקליטות טענה נוספת והיא שכלל אין מדובר בחומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחסד"פ. לטענתה, בהסדר הדיוני שנערך בין הצדדים כמפורט בסעיף 2 לעיל, לא היה משום הסכמה מצידה לכך שמדובר בחומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 הנ"ל.

5.         אציין שמלכתחילה היה בדעתי לשמוע גם את תגובתו לבקשה של המתלונן ולצורך כך אף הוריתי לזמנו לדיון. אולם בישיבה מיום 17.4.07 הודיעה נציגת הפרקליטות ש"העד הנוגע בדבר לא הגיע והוא סומך עלינו בנושא זה אבל ידוע לו על הבקשה ועל החומר שבו מדובר".            

6.         לאור ההסדר שהושג בין הצדדים, כמפורט בסעיף 2 לעיל, אני סבור שאין לשמוע כיום מפי הפרקליטות את הטענה שאין מדובר בחומר חקירה.

7.         שאלה אחרת נוגעת לרלוונטיות של החומר לכתב האישום ולפגיעה בפרטיותו של העד. הכלל בעניין זה, כפי שנקבע בבג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין לערעורים, פ"ד נז(4) 625, 635-636 הוא:

"בהתנגשות חזיתית, כאשר על כפות המאזניים מונחים זה מול זה זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותם של העדים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן יכריע את הכף ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת. אולם כאשר זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקורבנות העבירה ולאינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט, באכיפת החוק ובחשיפת עבירות". 

8.         ב"כ המבקשת תלתה את הבקשה לעיון במסמכים אלה בכוונתה לשלול את טענת המאשימה לפיה המבקשת התנכלה לאנשי הצוות בכך שגרמה להעברת חלק מהם מהמחלקה או המליצה על פיטוריהם או על אי חידוש חוזיהם. לטענתה, מתוך עיון בתיקים האישיים ניתן יהא ללמוד כי למבקשת לא הייתה יד בהתנכלות כלשהי כלפי אותם עדים. עוד טענה המבקשת כי נגד חלק מהמתלוננים נגדה הוגשו בעבר תלונות בשל התנהגות לא נאותה- אם בגין יחסים בין אישיים ואם בשל יחס לא נאות כלפי חוסים.

9.         שני המסמכים נערכו כפי שכבר נאמר לאחר האירועים נשוא כתב האישום ולאחר שהמבקשת הפסיקה עבודתה בבית החולים. לפיכך, מסמכים אלה אינם רלוונטיים לעניין הטענות בדבר התנכלות (או אי התנכלות) של המשיבה כלפי המתלונן. עם זאת, לאחר שעיינתי בהסכמת הצדדים ובמסמכים הגעתי לכלל מסקנה שחלקו של החומר הנוגע למעמדו של המתלונן במחלקה, האופן בו הוא מילא את תפקידו ויחסיו עם חברי הצוות האחרים והממונים עליו עשוי להיות רלבנטי לדיון הנוכחי. לאור האמור אני מורה לעמיד לעיונה של באת כוח המבקשת את המסמכים הבאים:

א.     המכתב המסומן "א" - יועמד לעיון רק חלק מסעיף 2 למסמך זה (בעמוד 3 למסמך), המתחיל במילים "מר שמואל בן ישי" (שבתחילת העמוד) ומסתיים במילים "ומחויב מאוד לעבודתו" (סוף הפסקה הלפני אחרונה), וכן המלצה מס' 1 בעמוד האחרון של מסמך זה.

ב.      מסמך ב' יומצא לעיון ב"כ המבקשת במלואו.   

ניתנה היום, כ' באייר, תשס"ז (8 במאי 2007), בהעדר ב"כ הצדדים.

המזכירות תמציא לצדדים העתק ההחלטה.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: